הרשמת עינת גלעד-משולם מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב קיבלה חלקית את בקשתה של אם לילדה קטנה, והטילה צו עיקול זמני על דירה של מי שהאם טוענת כי הוא אביה של הילדה, וזאת על מנת להבטיח כספים שישמשו למזונות הבת, אם יחויב בהם.
הבקשה הוגשה במסגרת תביעת מזונות, שבה עתרה האם ("המבקשת" בהליך) לחייב את המשיב במזונות בתם (שגילה חסוי).
המבקשת טענה כי האיש ("המשיב"), שמתגורר בארה"ב, מבקש בדיקת רקמות לוודא שהוא אביה של הילדה, אך מצד שני אינו מקדם את הבדיקה, ובד בבד מבריח את רכושו מישראל.
עוד היא טענה בין היתר כי לפני כשלושה חודשים נרשמה הערת אזהרה לטובת צד שלישי על דירתו של המשיב, משמע שהוא מכר אותה. במצב זה היא ביקשה להטיל עיקול על סכומים מסוימםי שהוא יקבל כתמורה למכירת הדירה.
המשיב טען, בין השאר, שאין לחייב במזונות בטרם נערכה בדיקת אבהות, וכי אם היה מבקש להתחמק מהדין ומתשלום מזונות לא היה מגיש תביעת אבהות או מתייצב לקדם משפט בישראל.
לשיטתו, אין לפגוע בקניינו לפני שנקבעה זהותו כאב, ואף אין בדל ראייה לכך שהוא יכביד על מימוש פסק דין למזונות אם יינתן כזה.
חשש ל"משיכת השטיח"
באופן כללי, הרשמת גלעד-משולם הבהירה כי בבקשה לסעד זמני, אין צורך לעמוד באותו רף הוכחה הנדרש בהליך העיקרי, אלא מספיק להציג זכות לכאורה, שלפיה סיכויי התביעה חוצים רף מינימאלי.
לפי הרשמת, בשלב מקדמי של בקשה שכזו, מספיק להוכיח שהתביעה אינה טרדנית, ומעלה שאלה רצינית שיש לדון בה.
לגופו של עניין, הרשמת התרשמה כי "הגם שטרם בוצעה בדיקת רקמות, כתבי הטענות והתנהלות הצדדים מלמדים על כך, שעל פניו, ישנן ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה בשלב זה של הדיון."
בהקשר זה השופטת הוסיפה כי טרוניות המשיב לגבי התנהלות המבקשת, כמי שנאלץ לדבריו "לרדוף" אחריה ולאתר אותה לשם בדיקת רקמות, גם אם יש בהן ממש, הרי שהן אינן מבטלות את עיקרון טובת הילדה וההכרח להבטיח את מזונותיה אם ייפסקו.
על כך השופטת הוסיפה "שיקולי יושר", כשציינה כי המבקשת עמדה בחובה לנהוג בתום לב. כמו כן, השופטת קיבלה את טענת המבקשת "מאזן הנוחות" נוטה לטובתה, שכן אם לא יהיה עיקול, ייווצר חשש ל"משיכת השטיח" מתחת לתביעת המזונות.
בנוסף, הרשמת ציינה כי המשיב לא הציג חלופה לתשלום מזונות אם ייקבעו.
לפיכך השופטת החליטה לתת צו עיקול זמני על כספי המשיב שיקבל ממכירת הדירה, עד לסך של 115,200 שקל – סכום נמוך מזה שביקשה שהמבקשת ביקשה לעקל, שנקבע בהתאם לשיקול דעת בית המשפט לגבי הבטחת צרכי הקטינה בשלב זה של ההליך.
בתוך כך השופטת ציינה כי העיקול לא חל על חשבונות הבנק של האיש או על כל פנסיה או הכנסה אחרת שלו.
לעניין זה השופטת אף קיבלה את טענת המשיב שלפיה הבטחת תשלום המזונת היא עד לתקופה של שנתיים בלבד, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, במקרה שבו לא הוכחו טעמים לחרוג מהכלל.
לקריאת ההחלטה בתמ"ש 36084-04-19
ב"כ המבקשת: עו"ד ארתור שני, עו"ד רונית א. זיסמן, עו"ד סיון משיח
ב"כ המשיב: עו"ד אבי אלפסי
עו"ד נורית פיש עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל