במסגרת סכסוך גירושין אישה טענה כי היא זכאית לדמי כתובה לנוכח העובדה שבעלה הוא זה שהגיש את תביעת הגירושין. אלא שתוצאות בדיקת פוליגרף שעשתה הוכיחו את טענת הבעל שהיא בגדה בו עם קרוב משפחתה ועם גברים נוספים בארצות הברית, כך שהיא לא זכאית לכתובה. בתוך כך נדחתה גם תביעתה לזכויות בדירה שבעלה קיבל בירושה מאימו שנפטרה בזמן נישואיהם.
בני הזוג התחתנו ב-1998 ונולדו להם ארבעה ילדים, אחת מהם קטינה. ב-2018 הם התגרשו. במסגרת הליכי הגירושין שהתבררו בבית הדין הרבני בחיפה, הגישה האישה תביעת כתובה ותביעה רכושית לזכויות בדירה שבעלה ירש מאימו ורשומה על שמו.
בקשר לכתובה היא טענה שמאחר שבעלה הוא זה שביקש להתגרש עליו לשלם לה את כתובתה – בסך של 100,000 שקלים.
ביחס לדירה היא טענה כי אף שחוק יחסי ממון קובע שנכס שהתקבל בירושה לא נכלל באיזון המשאבים, במקרה זה יש לה זכויות בדירה מכוח הלכת השיתוף הספציפי. זאת, משום שהיא ובעלה גרו יחד בדירה ושיפצו אותה, והיא השתתפה בהוצאות השיפוץ.
הבעל הכחיש את טענת השיתוף בדירה וטען שהשיפוץ שולם מכספו בלבד.
הוא הוסיף כי אשתו ממש לא זכאית לכתובה מכיוון שטסה לטיול בארצות הברית ללא הסכמתו, שם קיימה יחסים עם קרוב משפחתה שאירח אותה ולקח אותה לנסיעות במשאית שלו, ועם גברים נוספים. הבעל הדגיש כי איתו לעומת זאת, האישה סירבה לקיים יחסי אישות.
האישה הודתה כי מיעטה לקיים יחסי מין עם בעלה, אך הכחישה את הבגידה וטענה שהנסיעה לארצות הברית הייתה בהסכמתו.
תוצאות חד משמעיות
לנוכח הפער בין גרסאות הצדדים, הרב דניאל אדרי (אב"ד), הרב אלעד עלי והרב אריאל ינאי שדנו בתביעה הציעו לאישה לפנות לבדיקת פוליגרף – והיא הסכימה.
תוצאות הבדיקה היו חד משמעיות: הבעל התנגד לנסיעה לארצות הברית, והאישה בגדה בו. הדיינים דחו את כל ניסיונותיה להתגונן בדיעבד בטענות שהיא סובלת ממחלה שפגעה לה בזיכרון ושתוצאות הבדיקה שגויות.
בקשר לדירה, הדיינים קבעו שהשיפוץ ומשך הזמן בו גרו בני הזו יחד בדירה לא היו משמעותיים, ואינם מקנים לאישה זכויות. הם ציינו כי מדובר בתקופת מגורים קצרה יחסית (בין 4 ל-6 שנים) ובשיפוץ מינורי שלא שינה את פני הדירה, מה גם שהאישה לא הוכיחה שאכן שילמה עליו.
- ב"כ האיש: עו"ד ליאורה אוחנה
- ב"כ האישה: עו"ד ניר פייטלוביץ