ביום ראשון האחרון ציינו ברחבי העולם את יום הניכור הבינלאומי. כמידי שנה, גם הפעם קיימה העמותה למאבק בניכור הורי עצרת הזדהות בכיכר הבימה בתל-אביב, אליה הגיעו מאות הורים מנוכרים ובני משפחותיהם.

על פניהם ניתן היה לראות את הצער והכאב כתוצאה מהנתק בינם לבין ילדיהם. רובם ככולם מפנים אצבע מאשימה למקום אחד בלבד – בית המשפט לענייני משפחה – שלטענתם לא עושה כלום כדי לחדש את הקשר עם ילדיהם.

ההורים מספרים על סחבת בלתי נגמרת והיעדר החלטות. לדבריהם, גם כאשר כבר מתקבלות החלטות מדובר בהחלטות "פרווה", ללא עמוד שידרה, שלא מקדמות שום קשר עם הילדים. כך, לרוב אין סנקציות משמעותיות כמו העברת המשמורת על הילדים, אפילו כשברור לשופט שהם מוסתים ועוברים שטיפות מוח 24/7.

בתי המשפט לענייני משפחה הם הגורם העיקרי שמנציח את הנתק בין הילדים להוריהם. לטענת ההורים, השופטים פשוט לא רוצים להתעמת עם ההורים המנכרים ולא יכולים להתמודד עם המניפולציות שלהם. לא הגיוני שהורה שמטיב עם ילדיו ינותק מהם רק כי להורה האחר לא מתאים שהם יהיו איתו בקשר. איך ייתכן שבתי המשפט מגבים מהלך שכזה ומאפשרים לאותם הורים מנכרים לקחת את החוק לידיים?

עצרת ניכור הורי בכיכר הבימה (צילום: קארין בר חי )
עצרת ניכור הורי בכיכר הבימה|צילום: קארין בר חי

 צריך בדק בית

נשיאת העליון אסתר חיות קבעה לפני כ-8 חודשים נוהל עם הוראות ברורות שיש לפעול על פיהן כאשר מדובר בתיקי ניכור הורי, אך נראה כי בשטח הדברים לא מיושמים. אני סמוך ובטוח שאם השופטת חיות תמנה בכל מחוז ועדה שתבדוק כמה תיקי ניכור יש, שבהם ילדים מנותקי קשר לחלוטין מאחד ההורים, היא תזדעזע.

עשרות אלפי ילדים מנותקים מהוריהם וכולם שותקים. מדובר בחטיפה לכל דבר, וכאשר המערכת לא פועלת נגד הניכור בנחישות ובעוצמה, היא בעצם מגבה את החוטפים.

ליאור חיוט (צילום: תמיר ברגיג artamir)
ליאור חיוט|צילום: תמיר ברגיג artamir
 

בשם כל אותם הורים אני קורא למערכת המשפט לעשות בדק, בית ויפה שעה אחת קודם. 

ליאור חיוט הוא דובר העמותה למאבק בניכור הורי

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל