השופטת לורן אקוקה מבית המשפט למשפחה בתל אביב דחתה לאחרונה תביעה של אישה שביקשה לקבל חצי מרכושו של אדם שאיתו הייתה לה מערכת יחסים. האיש הותיר צוואה בה הוריש את רכושו לארבעת ילדיו, אחד מהם הוא גם בנה של התובעת. השופטת קבעה שהזוגיות בין השניים לא הקימה שותפות כלכלית וגם לא הוכח שיתוף ספציפי באחד מנכסי המנוח.
האיש נפטר ב-2021 והותיר 4 ילדים (שלושה מהם בגירים). שני ילדיו הגדולים הם מנישואיו הראשונים. הבן השלישי הוא מיחסיו עם התובעת והבן הצעיר מיחסיו עם בת זוג אחרת ממנה נפרד זמן רב לפני שנפטר. המנוח הותיר צוואה בה הוריש את כל רכושו לארבעת ילדיו.
התובעת, ילידת 1958, סיפרה כי הכירה את המנוח ב-1999 ובשנת 2000 נולד בנם המשותף. לדבריה, למנוח היו חובות, הוא היה בזבזן ולא הייתה לו עבודה מסודרת. היא הוסיפה כי הוא ביקש את עזרתה הכספית והבטיח לה חצי מכל נכסי הנדל"ן שבבעלותו. לטענתה, הוא התייחס אליה כאשתו והיא זו שיצרה הכנסה קבועה למשק הבית המשותף. היא הוסיפה כי בני הזוג חיו ברמה גבוהה, נסעו פעמים תכופות לחו"ל והרבו להתארח בבתי מלון.
לטענתה, על מערכת היחסים ביניהם חלה הלכת השיתוף והיא כוללת גם את הנכסים החיצוניים. בנסיבות אלה, היא זכאית למחצית מכלל נכסי המנוח, ואת היתרה יש לחלק בין היורשים.
מנהל העיזבון טען כי לא הוכח שהתובעת והמנוח חלקו מקום מגורים משותף או ניהלו משק בית משותף. הוא הדגיש כי בין המנוח והתובעת לא היה קשר זוגי סטנדרטי והם הכירו כשהיא נכנסה לעבוד בדירתו וניצלה את תום ליבו.
לדבריו, בין השניים היו יחסים אינטימיים מזדמנים שבמסגרתם היא הרתה וכך נולד בנם המשותף. כמו כן נטען כי המנוח סלד מהתובעת וכינה אותה בשמות גנאי מכוערים, ואף ניהל מערכות יחסים אינטימיות עם נשים אחרות שמאחת מהן נולד בנו הצעיר.
הבטחות שווא
השופטת לורן אקוקה התרשמה שמערכת היחסים בין התובעת לבין המנוח לא הייתה כשל בני זוג המנהלים משק בית משותף או חיי משפחה תקינים.
היא ציינה שהתובעת התקשתה למסור גרסה אחת סדורה וברורה ולא טרחה לפרט כיצד השניים הכירו. כמו כן, היא לא צירפה אסמכתאות המעידות על מגורים משותפים או נשיאה במשותף בהוצאות משק בית. בנוסף, היא הצניעה את העובדה שלמנוח היו מערכות יחסים עם נשים אחרות. היא גם לא הצליחה להוכיח שהיא והמנוח חיו חיי משפחה הכוללים בילויים או אירועים משפחתיים משותפים.
לדבריה, ניכר כי התובעת והמנוח היו לעתים בקשר קרוב ואינטימי ואף בחלק מהזמן גם התגוררו יחדיו. עם זאת אין די בכך שכן לא הוכח קיומו של משק בית משותף ולנוכח העדר המחויבות שחש המנוח כלפי התובעת עת התרועע עם נשים אחרות.
זאת ועוד, מהעדויות עלה שהמנוח נהג להבטיח הבטחות שווא באשר להיקף נכסיו ויכולותיו הכלכליות. לפיכך, אין להסתמך על טענת התובעת בדבר הבטחות המנוח כלפיה כמקימות חבות כלפיה.
בסיכומו של דבר דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובעת בהוצאות בסך 50,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד נטלי זץ - חורש עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.