הסכם גירושים שאושר לפני 6 שנים וחצי בוטל לאחרונה בגלל הטעייה, טעות וחוסר תום לב מצד הבעל, שגרם לאשתו לחשוב שהעסק שלו שקוע בחובות. השופטת אליה נוס מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה קבעה כי האישה ויתרה על החלק שלה בחברה על סמך מצג שווא שהציג בפניה הבעל על העסק, שבאותה תקופה הרוויח מיליונים.
בני הזוג גיבשו את ההסכם בעזרת מגשרת והוא אושר בבית משפט ב-2015. בהסכם נקבע בית היתר כי ביתם יימכר לאחר שיסלקו את המשכנתה והתמורה תחולק ביניהם שווה בשווה, זכויותיה של האישה בנחלה במושב יעברו לבעלה והיא תוותר על הזכויות בחברה שלו.
למרות ההסכם, המשיכו בני הזוג לחיות יחד במשך כשנתיים נוספות שלאחריהן הוסיפו להסכם נספח ששינה את מנגנון החזר המשכנתה על בית המגורים ונקבע בו כי הבית במושב יימכר וכל אחד משלושת הילדים שלהם יקבל 330 אלף שקלים.
אלא שאז האישה גילתה שבעלה הוליך אותה שולל. בתביעה שהגישה לביטול ההסכם היא טענה כי החלה לחשוד בכך לאחר שנודע לה שבעלה עדיין מחזיק בטרקטורון יקר שאמר לה שימכור כדי לכסות את חובות החברה. היא טענה כי הסכימה לוותר על החברה ועל הזכויות הסוציאליות של בעלה וחלק ניכר מהנכסים שלהם משום שהייתה בטוחה שהחברה נמצאת במצב קשה. אלא שבדיעבד,התברר לה שהחברה הייתה רווחית ובעלה משך מיליונים.
האישה הוסיפה כי ההסכם גובש למעשה בין בעלה לבין המגשרת, כשהיא לא הייתה בכלל צד לעניין. היא ציינה כי בעלה התעלל בה לאורך השנים פיזית ונפשית והיא הייתה נתונה ללחצים ואיומים מצדו.
הבעל התנגד לביטול ההסכם. הוא טען שאשתו הייתה שותפה מלאה לניסוחו, ונפגשה עם המגשרת פעמיים. לדבריו, באותה תקופה המצב של החברה לא היה טוב והוא לקח על עצמו להתמודד לבד עם חובותיה ועם תשלומי משכנתאות על הבתים שלהם. עוד הוא טען כי גם אם אשתו עשתה ויתורים מסוימים, זה לא מצדיק לבטל הסכם שאושר בבית משפט.
הרימה נטל כבד
אלא שרואה חשבון שמונה מטעם בית המשפט כדי להעריך את מצבה של החברה בתקופת ההסכם מצא שהייתה מאוד רווחית ונקלעה לחובות משום שהבעל ושותפו משכו מיליוני שקלים וגרמו לקשיי נזילות. בעקבות זאת, קבעה השופטת אליה נוס כי האישה אמנם לא הוכיחה שההסכם נוסח מאחורי גבה או שהייתה במצב נפשי קשה במועד חתימת ההסכם, אבל היא כן הוכיחה שהוטעתה.
השופטת ציינה כי הבעל הציג לאישה ולמגשרת מידע חלקי ביותר על החברה וגרם לשתיהן לחשוב שמצבה קשה, כשבפועל היא הייתה רווחית והחובות נוצרו בגלל משיכות כספים של הבעל והשותף שלו. היא שוכנעה כי לו האישה הייתה יודעת על מצבה האמיתי של החברה, היא לא הייתה חותמת על ההסכם במתכונתו.
משכך, השופטת קבעה השופטת שהתובעת הצליחה לעמוד בנטל הכבד להוכיח שההסכם והנספח "נחתמו מתוך טעות, הטעייה ובחוסר תום לב בניהול המו"מ לכריתת ההסכם מצד הנתבע".
בנסיבות אלה היא הורתה על ביטול ההסכם וחייבה את הבעל בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 60,000 שקלים.
ב"כ התובעת: עו"ד דני שרמן ועו"ד עמית חרחס
ב"כ הנתבע: משה יצחק-הלוי, עורך דין משפחה
עו"ד עינבל דקל עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.