נער יוכל לטוס עם אימו ובעלה לאירופה באוגוסט הקרוב, לרגל חגיגות בר המצווה שלו, וזאת חרף התנגדות אביו - כך הכריע בית המשפט למשפחה בטבריה, בהחלטה שפורסמה לאחרונה. האב, שחשש מפני חטיפת בנו, ביקש לכל הפחות לקצר את משך החופשה ולדאוג לערובה לצורך השבתו ארצה, אך השופטת ורד ריקנטי-רוסהר קבעה שאין לכך הצדקה.
הצדדים הם הורי נער כבן 13. בהיותו בן 4 הוצא כלפיו, לבקשת אימו, צו איסור יציאה מהארץ, לצורך הבטחת הקשר שלה עימו. ההורים הסכימו אז שהצו יעמוד בתוקפו עד הגעת בנם לגיל 18. מאז יצאו האב והבן לחו"ל מעת לעת, מבלי שהאם התנגדה לכך. ואולם המצב היה הפוך כשהאם היא זו שרצתה לצאת עם בנה מישראל, לצורך טיול בר המצווה שלו לאיטליה וספרד, המתוכנן לאוגוסט הקרוב.
בתגובה לבקשתה לבטל את איסור היציאה מהארץ ולקבל את דרכון בנה, העלה האב התנגדות נחרצת לנסיעתם לחופשה, יחד עם בעלה הנוכחי ובנם המשותף, בן 5 חודשים. לטענת האב, הוא חושש מפני חטיפת בנו לחו"ל, על רקע איומים שלטענתו השמיעה האם בקשר לכך בעבר, ובהתחשב בעובדה שיש לה בני משפחה מחוץ לישראל "והיעדר זיקה לארץ".
לחילופין טען האב שגם אם תותר הנסיעה, הרי שיש לדאוג לכל הפחות לקיומה של ערובה לטובת החזרת בנו ארצה, ובנוסף יש לקצר את משך הנסיעה ל-7 ימים במקום 11.
האם, מצדה, דחתה את ניסיון האב למנוע מבנו טיול מהנה עימה באירופה. לדבריה אין בליבה שום רצון לעזוב את ישראל "בה יש לה ולבעלה 'חיים שלמים', כולל בני משפחה ומקומות עבודה". לשיטתה מטרת האב הינה לטרפד את הנסיעה - אחרת לא היה מסכים גם ליציאה קצרה בת שבוע ימים, כפי עמדתו.
יפוצה בזמני השהות
השופטת ריקנטי-רוסהר דחתה את בקשות האב, העיקרית והחלופית.
אשר לבקשתו למנוע את עצם הנסיעה, קבעה השופטת שאין לחששו מפני חטיפת בנו לחו"ל בסיס כלשהו, ולכן אין לכך מקום. "האב לא פירט מיהם בני משפחת האם שכנטען חיים בחו"ל והיכן, והוא גם לא ביסס את הטענה להיעדר זיקה לארץ, כפי שטען", כתבה.
לזאת הוסיפה השופטת את העובדה שצו איסור היציאה מהארץ הוצא מלכתחילה לבקשת האם, וכי היא לא התנגדה לבקשות האב לצאת עם בנם לחו”ל - כך שיש לגזור גזירה שווה ביניהם בעניין הזה. לדבריה ההתנגדות שמעלה כעת האב לבקשת האם לנפוש עם בנה פוגעת במעמדה, בעצמאותה ובהורותה, וזאת ללא הצדקה.
"מדובר בטיול בר מצווה משפחתי ומשמעותי ליעדים קרובים, והקטין צפוי להפיק הנאה ורווחה ממנו", כתבה השופטת כנימוק לקבלת הבקשה ודחיית ההתנגדות.
בכל הנוגע לבקשה החלופית קבעה השופטת שבהינתן האמור, היא לא מוצאת לנכון לקצר את משך הטיול או להתנותו בערובה כלשהי לטובת חזרת הנער ארצה. לדבריה אורך הטיול אומנם ישבש את זמני השהות של האב ובנו, אלא שמדובר, כלשונה, בפגיעה "מינמאלית ונקודתית", אותה ניתן "לרפא" בדרך של השבת הימים החסרים לאב, לפני או אחרי הנסיעה לחו"ל.
בסיכום העניין הורתה השופטת על ביטול איסור היציאה מהארץ של הנער ומסירת דרכונו לאימו, וזאת חמישה ימים לפני מועד הנסיעה המתוכנן.
- שמות באי-כוח הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד סיגלית יפה עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.