השופטת מירה רום פלאי קיבלה לאחרונה תביעה לאכיפת הסכם ממון מ-2010 שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר. הבעל טען שהאישה מנסה לגזול ממנו כספים במרמה אך השופטת קבעה שעליו לקיים את החלוקה השוויונית שנקבעה בהסכם וציינה כי התנהלותו בהליך הייתה תכסיסנית וחסרת תום לב.
בני הזוג נישאו ב-2001 והביאו לעולם שלושה ילדים, כיום בגילאי העשרה. ב-2010 פרץ משבר ביחסים והם חתמו על הסכם ממון בו הוסכם כי כל הרכוש והזכויות שנצברו במהלך הנישואין, כולל שווי החברות שבשליטת האיש, יחולקו שווה בשווה. לאחר תקופה בה ניסו הצדדים לשקם את היחסים הגישה האישה תביעה לאכיפת ההסכם.
לטענתה, במשך כל חיי הנישואים האיש העדיף שהיא תקדיש עצמה לבית ולילדים וכך נעשה. הוא עבד ופרנס את המשפחה והיא דאגה לילדים ולבית. לטענתה, ההחלטות הזוגיות שקיבלו מנעו ממנה ללמוד ולפתח קריירה עצמאית.
היא הוסיפה כי האיש עשה חיל בעסקיו והמשפחה חיה ברמת חיים מאוד גבוהה והוצאותיה הגיעו לסכומים של כ-60,000 שקל בחודש. היא ציינה כי הכנסתו החודשית של האיש הגיע לכ-100,000 שקל.
האיש טען מצידו כי מדובר ב-״הסכם מקפח״ עליו החתימה אותו האישה במרמה. לטענתו, האישה ״תכננה מתחת לאפו את הגירושין ממנו על מנת לגזול ממנו כספים וזכויות״. הוא הוסיף כי האישה בחרה מטעמי אנוכיות ונוחות לעבוד רק בעבודות מהן נהנתה.
ביחס לחברות הציג האיש שתי גרסאות מנוגדות. בתחילה טען כי כל החברות הן בבעלותו המלאה ומאוחר יותר שינה את גרסתו וטען ששניים מחבריו הם שותפיו העסקיים ומחזיקים בכ-66 אחוז מהמניות.
האישה השיבה שהאיש מתנהל באופן חסר תום לב על מנת להימנע מלממש את ההסכם תוך נישולה מהזכויות המגיעות לה.
סבל ומחסור
השופטת מירה רום פלאי מבית המשפט למשפחה בראשון לציון ציינה כי ההסכם בין הצדדים היה אמור לצמצם את הפגיעה הרגשית והכלכלית של כל אחד מבני הזוג ושל ילדיהם במקרה של פירוד. אך במקרה זה, בשל התנהלות האיש הפגיעה הכלכלית והרגשית התעצמה למימדי ענק.
השופטת מינתה רואה חשבון כמומחה לבחינת היקף רכוש הצדדים. היא ציינה בהקשר זה שהאיש עשה ככל יכולתו לשבש את חקירת המומחה. עוד לדבריה, שינוי הגרסאות מצדו מהווה התנהלות חסרת תום לב, שיבוש הליכי משפט תוך גרימת סבל לאישה ותקופה ארוכה של חיים נטולי רווחה כלכלית ומחסור.
השופטת קבעה שהאיש שינה את גרסתו בנוגע להיקף אחזקותיו בחברות רק משיקולי תועלת כלכלית. לאור זאת היא פסקה שהרכוש יחולק בהתאם לגרסתו הראשונה ולרישום הפורמלי ברשם החברות שלפיו הוא בעל המניות הבלעדי.
בהתאם למסקנות המומחה קבעה השופטת ששווי רכושם המשותף של הצדדים מסתכם בסך של 9.28 מיליון שקל. כדי לייעל את איזון המשאבים היא הורתה שמלוא הזכויות בבית המגורים, ששוויו מוערך בכ-3.8 מיליון שקל, יועברו לידי האישה. האיש חויב לשלם לה בנוסף 902,071 שקל ולאחר חלוקה זו כל אחד מהצדדים נשאר עם זכויות בשווי של 4,782,071 שקל.
עוד נקבע כי האיש ישלם מזונות בסך 2,500 שקל עבור כל ילד.
לנוכח התנהלותו, האיש חויב בהוצאות בסך של 80,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 15051-04-15
שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אמיר קוזקוב עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל