תביעת הגרוש לביטול הסכם הגירושין נדחתה לאחרונה בבית הדין הרבני בחיפה, לאחר שלא הוצגה ולו ראיה אחת לאיומים, לחץ או כפייה מצד האישה. הדיינים התרשמו שהגרוש אכן ויתר על הרבה כסף בהסכם, אך מצאו לכך צידוקים רבים, ביניהם רצונו לפצות את אשתו על הרומן שניהל מאחורי גבה.

24 שנות נישואים הסתיימו לאחר שלאישה נמאס מהרומנים שבעלה ניהל לאורך השנים.  במסגרת הליכי הגירושין שנפתחו ב-2015 היא ובעלה ניהלו משא ומתן לגיבוש הסכם גירושין במסגרתו היא הציבה פניו דרישות כלכליות כאלה ואחרות.

כחודשים ספורים לאחר מכן, הם הגיעו להסכמה לאחר שבעלה האיץ בה והציע לשלם יותר ממה שביקשה. כך השניים חתמו על הסכם שבמסגרתו האישה ויתרה על כתובה של כחצי מיליון שקל אך בתמורה קיבלה את הבית ששווה 2.5 מיליון שקל, מזונות בסך 5,000 שקל לכל ימי חייה, 300 אלף שקל מכספי הפרישה של בעלה ועוד.

כשבוע לאחר החתימה, ההסכם אושר ברבנות בחיפה והגרוש החל לקיים את התחייבויותיו. ואולם, כשנה וחודשיים לאחר מכן, הוא הגיש תביעה לביטול הסכם הגירושין בטענה כי חתם עליו תחת איומי אשתו, שאם לא יקבל את תנאיה היא תפנה לגורמים עבריינים. לדבריו, הוא חשש לחייו ולפרנסתו ולכן חתם אף שיש חוסר סימטריות מובהק בהסכם.

אך האישה הכחישה את האיומים והציגה לדיינים מסרונים שהגרוש שלח לה לפני החתימה על ההסכם ואחריו שמעידים לטענתה כי חתם עליו מרצונו החופשי.

כך, בהודעה שנשלחה לה לפני החתימה על ההסכם נכתב בזו הלשון: "אני רוצה לבוא לקראתך ולסיים יפה", ולאחר אישור ההסכם הוא שלח לה הודעות נוספות כמו "מצטער שגרמתי לך סבל [...] מאחל לך רק טוב" ו-"מבקש שלא תשנאי אותי, תודה ענקית על כל השנים יחד".

הכצעקתו?

בהסתמך על המסרונים הללו ופרוטוקול הדיון בו אושר ההסכם, אב בית הדין, הרב יצחק אושינסקי, דחה את טענות הגרוש – שלא הציג ולו ראיה אחת לתמיכה בטענותיו.

עו
צילום: שלומי ארביב
הרב אף הפנה לשולחן ערוך בו נקבעה הלכה שלפיה לא נשמעים לאדם שמבקש לבטל את כתובת אשתו בטענה שלא הבין על מה הוא חותם. הרב ציין כי הלכה זו תקפה גם במקרה של הסכם גירושין, והבהיר כי לדעתו הגרוש ידע טוב מאוד על מה הוא חותם, ותבע את ביטול ההסכם לאחר שהבחין בחוסר הכדאיות שלו. 

הרב הסביר כי שיקולים של כדאיות ההסכם אינם עילה לביטולו, והדגיש כי עמדת בתי הדין בעניין זה היא שיש לנקוט בגישה מצמצמת בתביעות לביטול הסכמים המוגשות לערכאות חדשות לבקרים.

בנוסף, הרב סבר שהיו לאיש סיבות טובות לוויתורים שעשה, כגון רצונו לפצות את האישה על בגידותיו.

דייני ההרכב הרבנים דוד גרוזמן ואברהם דב זרביב הצטרפו לעמדתו של הרב אושינסקי, כך שהתביעה נדחתה פה אחד. לפנים משורת הדין הם הטילו על הגרוש הוצאות משפט סמליות בסך 1,000 שקל בלבד.

ב"כ התובע: עו"ד לענייני משפחה, שרונה עמרן

ב"כ הנתבעת: עו"ד ישראל שלומאי

לכתבה המקורית

עו"ד מיטל כסיף עוסק/ת ב- דיני משפחה 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.