סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בנצרת,השופט אסף זגורי קיבל את תביעתו בן ממשיך בנחלת הוריו בצפון הארץ, וקבע כי גובה הפיצוי לאחיו ואחיותיו (שגם הם ירשו את עזבון הוריהם שווה בשווה) יחושב לפי שווי "נטו" של הנחלה, ולא שווי "ברוטו" כפי שאחת מאחיותיו ביקשה לקבוע.
ההורים המנוחים היו בעלי זכויות שימוש בנחלה במושב בצפון הארץ – זכויות המוסדרות בהסכם חכירה בין המושב לבין המדינה. במקרה של פטירת ההורים, הזכויות אמורות לעבור לבן (או בת) אחד המסוגל לקיים את המשק.
בצוואתם ההורים ציוו כי לאחר פטירתם עזבונם יעבור לילדיהם בחלקים שווים. אף אחד מהילדים אינו עוסק בחקלאות או מתגורר במושב, אולם אחד מהם (התובע כאן) הצהיר שבכוונתו לעבור לבית הוריו ולחיות במשק – הצהרה שאף אחד לא חלק עליה.
כפועל יוצא מכך, התובע ביקש לקבוע כי הוא "הבן המסוגל והמוכן לקיים את המשק", ולרשום אותו כבעלים של מלוא הזכויות, בכפוף לפיצוי אחיותיו לפי הערכת שמאי של שווי המשק.
אלא שבנקודה אחת ניטשה מחלוקת מול אחת מאחיותיו: האם הפיצוי שהוא אמור לשלם צריך להיות "סכום נטו", או שמא הפיצוי שכל אחות אמורה לקבל צריך להיגזר מהשווי "ברוטו" של המשק (כפי שטענה האחות – הנתבעת בהליך).
מדובר במחלוקת על סכום לא מבוטל. על פי הערכת השמאי (שהתקבלה על ידי בית המשפט), שווי הנחלה "ברוטו" עמד על 6 מיליון שקל. לעומת זאת, אחרי מיסים (דמי רכישה, מס שבח ומס רכישה) שווי הנטו עמד על כ-3,740,000 שקל. אם נחלק כל סכום בשלוש (מה שמגיע לכל אחד מהאחים), נגיע להפרש של מאות אלפי שקלים בכל אחת מהאפשרויות.
למנוע תשלום כפול
לאחר שניתח את הדברים, השופט זגורי הכריע לטובת התובע, כך שהסכום אותו תקבל אחותו (הנתבעת) הוא שליש מסכום הנטו של הנחלה. השופט הבהיר שלא מדובר ב"אירוע מס", וסבר שאין להטיל על האח חבות פיצוי לפי שווי המשק הכולל בתוכו גם את המיסוי הכרוך בפעולת ההורשה.
"נכון וצודק בעיני להעמיד את היורשים המפוצים עם הסכומים שהיו מקבלים במקרה של מכירת הנחלה לצד ג', לאחר תשלום דמי הסכמה והמיסוי הכרוך בכך לרשויות המס (גם אם זה לא תמיד מדוייק וודאי מבחינת שיעור הסכום)", כתב.
השופט הוסיף כי תוצאת הברוטו היתה עלולה להטיל תשלום כפול על התובע – פעם אחת לשלם פיצוי לפי שווי נחלה מלא לאחיו ואחיותיו כאילו הייתה זו מכירה שהיא אירוע מס, ופעם לשלם את המסים ודמי ההסכמה לרמ"י ולרשויות מיסוי מקרקעין, לכשימכור הנחלה.
"תוצאה שכזו אינה צודקת בעיני. זאת ועוד, תוצאה שכזו עלולה להרחיק ילדיהם של חוכרי נחלות מלפצות את אחיהם שכן הם יתקשו מאוד לעמוד בפיצוי לפי שווי נחלות 'ברוטו'. בכך גם נחמיץ את מטרת המחוקק לאפשר שימור הנחלה במסגרת התא המשפחתי תוך מתן פיצוי בתוך המשפחה", הוסיף השופט.
לפיכך נקבע כי לצרכי חוק הירושה, שווי הנחלה יעמוד על 3,740,000 שקל, וחלקה של הנתבעת יהיה בהתאם – 1,246,666 שקל. יתר כספי העיזבון יחוקלו שווה בשווה.
הנתבעת חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.
ב"כ התובעים: עו"ד רון בן מיור
ב"כ הנתבע: עו"ד דניאל אלטמן
עו"ד מוטי ישר עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל