בנות הזוג הביאו לעולם ילד באמצעות תרומת זרע ב-2012. שלוש שנים לאחר מכן ובעוד אחת מהן בהיריון שני, עלו היחסים על שרטון והן נפרדו. לאחר הלידה סירבה האם הביולוגית לאפשר לבת הזוג לראות את הבן הצעיר. השופטת הילה גורביץ שינפלד פסקהכי טובת הילד וסיפורו המשפחתי מחייבים קשר בינו לבין שתי האימהות.  

שתי הנשים, שהכירו ב-2009, רכשו מספר מנות זרע מתורם אחד. לאחר תהליך הפרייה הרתה אחת מהן וילדה בן, שאומץ על ידי השנייה. ב-2015, כשהילד היה כבן שלוש, הרתה האם הביולוגית בשנית מאחר שבת זוגה נאלצה לעבור כריתת רחם. כמה חודשים לפני הלידה נפרדו השתיים.

בעוד שביחס לבן הבכור נקבעו הסדרי שהות, האם הביולוגית סירבה לאפשר לבת זוגה לשעבר לפגוש בילד הצעיר והגישה תביעה למשמורת מלאה.

היא טענה כי בת הזוג אינה אמו של הבן הצעיר ואין ביניהם כל קשר גנטי או פיזיולוגי ואף לא זיקה רגשית שכן הם מעולם לא נפגשו.

עוד לדבריה, בת הזוג התנגדה להרחבת המשפחה וניסתה למנוע ממנה להרות ומדובר באישה שעברה משברים רגשיים ונפשיים, ניסתה להתאבד ואינה מחזיקה מעמד במקום עבודה.

בת הזוג הגישה גם היא תביעת משמורת וטענה ששני האחים הובאו לעולם במסגרת אותו תא משפחתי, מאותו תורם שנבחר על ידי שתי האימהות. היא הדגישה כי הייתה שותפה מלאה להליכי הפריון וההיריון.

עוד לטענתה, שני הקטינים ימשיכו לגדול יחד כאחים ויש להם זכות לאותו סיפור משפחתי. היא ציינה בנוסף את זכויותיה ההוריות ואינטרס ההסתמכות שלה.

פני המשפחות משתנים

השופטת הילה גורביץ שינפלד מבית המשפט למשפחה בחיפה מינתה מומחה רפואי. המומחה הסיק שטובת הילד הצעיר היא לגדול עם שתי דמויות הוריות, כפי שגדל אחיו וכפי שתוכנן טרם לידתו.

המומחה ציין כי מחקרים מצביעים באופן ברור שמבחינה התפתחותית עדיף לילד לגדול עם שני הורים מאשר עם הורה אחד ויש לכך יתרונות כלכליים, רגשיים ואחרים. הוא הוסיף כי המלצתו חשובה גם במערכת היחסים בין האחים שכן מצב בו לאחד מהם שתי אימהות ולשני רק הורה אחד עלול לבלבל אותם ולעורר שאלות.

השופטת גורביץ שינפלד אימצה את חוות הדעת על אף הסתייגויות האם הביולוגית. היא ציינה כי בנות הזוג יצרו מציאות חיים מסוימת, תכננו יחד ופעלו להרחבת משפחתן מתוך ידיעה שאחת מהן לא יכולה ללדת.

עוד לדבריה, לא ניתן להתעלם מהמגמה לפיה פני המשפחות בכל העולם משתנים ומודל המשפחה הגרעינית הקלאסית מאבד את בלעדיותו. טובת הקטין לדבריה מחייבת להמשיך את ״הסיפור המשפחתי״ אליו נולד וזו גם טובת הילד הבכור. קשר בין בת הזוג לבין הילד הצעיר יהווה ״גורם חוסן״ עבור שני הילדים ויתרום להתפתחותם התקינה, הוסיפה השופטת.

לאור האמור הורתה השופטת על קיום מפגשים בין הבן הצעיר לבין בת הזוג במרכז קשר בליווי והדרכה של גורמי טיפול ועל הגשת תסקירים לצורך המשך ההליך בעניין המשמורת.

ב״כ התובעת (האם הביולוגית): עו"ד משפחה רון סולן

ב״כ הנתבעת: עו"ד עירא הדר

עו"ד יונתן דה פריס עוסק/ת ב- דיני משפחה 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין