בתקופה האחרונה נחשף הציבור לכלי המשפטי החדש שנקרא "ייפוי כוח מתמשך". הכלי מאפשר לכל אדם לשלוט בגורלו מראש ולקבוע במישורי חיים שונים, האישי, הרפואי והרכושי, מי יהיה זה שיפעל במקומו ולטובתו במקרה בו הוא "לא יהיה מסוגל להבין בדבר" (לשון החוק).
פסק דין של בית המשפט המחוזי שניתן בתחילת השנה (2019) קובע לראשונה ובאופן מפורש כי כשאדם חתם על ייפוי כוח מתמשך מבעוד מועד, יש להעדיף כלי זה על פני הליך משפטי של מינוי אפוטרופוס.
פסק הדין מבהיר כי ייפוי כוח מתמשך ומינוי האפוטרופוס הם שני ״מסלולים״ נפרדים. כך, כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה למינוי אפוטרופוס, אין לדון בה בטרם יתברר האם האדם שאליו מתייחסת הבקשה חתם על ייפוי כוח מתמשך או לא. אם מתברר שיש ייפוי כוח, על בית המשפט לפעול בהתאם ״למסלול״ זה ובין היתר להימנע ממינוי אפוטרופוס, לקבל חוות דעת רפואית ולהתרשם באופן ישיר מהאדם עצמו ורצונו.
פסק הדין ממחיש את המהפכה שחולל הכלי החדשני שמאפשר העדפת רצונו של אדם בשאלה מי יפעל בשמו על פני שיקול דעת בית המשפט בהליך אפוטרופסות. ואולם, חשוב לדעת שבכל הקשור לאפשרות ביטול ייפוי הכוח העדפה זו אינה חלה במקרים בהם המסמך כולל ״סעיף כובל״.
שיקול דעת חיצוני
במסגרת האפשרויות הקיימות בפני מייפה הכוח (״ממנה״ בלשון החוק), קיימת אפשרות לכלול סעיף שכובל אותו מפני ביטול ייפוי הכוח לאחר שהוא נכנס לתוקפו.
משמעות הדברים היא שאם האפוטרופוס הכללי יקבע שמתקיימות הנסיבות לכניסת ייפוי הכוח לתוקף, הממנה לא יוכל לבטל את ייפוי הכוח שנתן, אלא באישור בית המשפט. הסעיף הכובל למעשה מכניס שיקול דעת חיצוני להליך שאמור היה להיות נשלט כולו על ידי הממנה.
פסק הדין הראשון בנושא ייפוי כוח המתמשך ניתן באוגוסט 2018 ועסק בבקשת אב לבטל ייפוי כוח מתמשך בו מינה את בנו לטפל בענייניו, על אף שהמסמך כלל סעיף כובל. במסגרת הבקשה טען האב כי הוחתם על ייפוי הכוח מתוך הטעייה מצד בנו שמעוניין לדבריו להשתלט על רכושו. בסופו של דבר בית המשפט לא נדרש לדון בטענות אלה משום שקבע כי ייפוי הכוח פקע.
בפסק הדין ראה בית המשפט במכתב פרידה ששלח הבן לאביו ״מכתב התפטרות״ וקבע כי מדובר בנסיבות שגורמות לפקיעת ייפוי הכוח המתמשך ולביטולו. עוד נקבע כי הבן מיופה הכוח אינו יכול לחזור בו מהודעה זאת.
שאלות פתוחות
לנוכח התוצאה אליה הגיע, בית המשפט לא דן בהשלכות הסעיף הכובל עליו חתם האב במסגרת ייפוי הכוח המתמשך. שאלות אלה שנותרו פתוחות, מדגישות הן בפני מי שחותם על ייפוי כוח מתמשך והן בפני ציבור עורכי הדין שהוסמכו לערוך את המסמך את חשיבות הקביעה באילו נסיבות ייפוי הכוח ייכנס לתוקף.
כלומר, כשעורכים ייפוי כוח מתמשך חשוב לקבוע מהם המסמכים הרפואיים שיש להציג בפני האפוטרופוס הכללי כדי שייקבע כי הממנה ״אינו מסוגל להבין בדבר״ וייפוי הכוח ייכנס לתוקפו.
פסק הדין הגדיר את מעמדו של האפוטרופוס הכללי כ״שומר סף״ ונקבע כי תפקידו אינו טכני ועליו לבחון לעומק טענות הנוגעות לאמיתות ייפוי הכוח המתמשך והתעודה הרפואית.
כמובן שאם קיים בייפוי הכוח "סעיף כובל" קיימת משנה חשיבות להכרעה בדבר כניסת ייפוי הכוח לתוקף, שכן הממנה לא יוכל לחזור בו מהמינוי.
חשוב לזכור כי אם הממנה לא קבע הוראות בדבר האופן שבו ייפוי הכוח ייכנס לתוקף, ברירת המחדל לפי החוק היא שיש להציג תעודת רופא לאי כשירות. התקנות יגדירו בעתיד מי יהיו הרופאים שיוכלו לרשום תעודה כזאת ומה יהיה תוכנה, אולם אין הדבר פוגע בחירותו של הממנה לקבוע בעצמו מראש הוראות אלה בתוך ייפוי הכוח, כדי לוודא שיהיה ברור לאפוטרופוס הכללי מתי לאשר את כניסתו של ייפוי הכוח המתמשך לתוקף. בדרך זו יכול הממנה לוודא שהאינטרסים שלו יישמרו בעתיד.
לסיכום, בעריכת ייפוי כוח מתמשך, חשוב לתת ביטוי ולקבוע הוראות מדויקות שישקפו את רצונו של האדם הממנה. זאת, בפרט כשהמסמך כולל סעיף כובל. לנוכח המגבלות המשמעותיות שמטיל הסעיף על הממנה, מומלץ להשתמש בו לעתים רחוקות ובנסיבות מיוחדות שיתאימו לכך.
עורכת דין מאיה וייס טמיר מוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל