בפסק דין שהותר כעת לפרסום דחה בית הדין הרבני בירושלים תביעה שהגיש בעל נגד אשתו במסגרתה דרש שתחזיר לו את טבעת האירוסין, עלויות שיפוץ והלוואה של 212 אלף שקלים. ראש אבות בתי הדין הרב מרדכי רלב"ג והדיינים הרב דוד שני והרב חיים ו' וידאל קבעו כי הטבעת ניתנה לאישה במתנה, וכי היא לא צריכה לשאת בעלויות שיפוץ שמטרתו הייתה ליצור חדר עבודה עבור הבעל וסיבך אותה בבנייה לא חוקית. עוד נקבע כי האישה פטורה מהחזר ההלוואה גם לפי הסכם ממון וגם בשל קיזוז כספים שחייב לה הבעל.
במסגרת הליכי חלוקת רכוש בין בני זוג דרש הבעל שאשתו תחזיר לו את טבעת האירוסין שנתן לה ששווה לטענתו 40,000 שקלים. בנוסף, הוא הקים חדר נוסף בדירה ששייכת לה (נרכשה לפני הנישואין) בעלות של 40,000 שקלים והלווה לה 212 אלף שקלים להשלמת רכישה של דירה נוספת (גם היא מלפני הנישואין) – ועליה להחזיר לו את הכספים.
האישה טענה מנגד כי עלות השיפוץ בדירה הסתכמה ב-10,000 שקלים בלבד, ונועדה לשרת את הבעל שהקים לעצמו חדר שבו עבד כסופר סת"ם. לדבריה, היא מוכנה להרוס את החדר ממילא כיוון שמדובר בתוספת לא חוקית שסיבכה אותה עם העירייה.
באשר להלוואה טענה האישה כי החזירה לו חלק מהסכום מכספי השכירות שקיבלה עבורה. עוד היא טענה כי מההחזר שנשאר יש לקזז 50,000 שקלים – שוויים של תכשיטים שקיבלה מהורי בעלה והוא לקח ממנה, וחלק מתשלומים שקיבל עבור ספרי תורה שמכר בתקופת נשואים.
גרם נזק
ראש אבות בתי הדין הרב מרדכי רלב"ג והדיינים הרב דוד שני והרב חיים ו' וידאל דחו את התביעה של הבעל. בפסק הדין המרכזי של הרב שני הוא קבע כי לפי ההלכה מתנות שקיבלה האישה מקרובי הבעל לא חוזרות אליו ולכן האישה זכאית לקזז את שוויים מהחזר ההלוואה.
באשר לטבעת אירוסין נקבע כי מדובר ב"מתנה גמורה" שלא אמורה להיות חלק מהרכוש שמאוזן בחוק יחסי ממון ולפיכך האישה פטורה מהשבתה.
עוד נקבע כי הבעל לא זכאי להחזר הוצאות השיפוץ כיוון שהוא זה שנהנה ממנו, שהרי החדר נבנה לצורך כתיבת סת"ם. עילה נוספת לפטור את האישה מהוצאות השיפוץ הוא הנזק שנגרם לה עקב הבנייה הלא חוקית, שכעת תצטרך לשאת בעלויות הריסתה.
ולבסוף, בעניין ההלוואה ציין הדיין כי האישה כלל לא הייתה אמורה להחזיר לבעלה את הכספים כיוון שהסכם הממון שלהם קובע במפורש כי בני הזוג לא יהיו זכאים להחזר תשלומים על עבור נכסים האחד של השנייה. משכך, עקרונית, הבעל כלל לא זכאי לתבוע את הכספים ששולמו תמורת הדירה של האישה.
עם זאת, הדיין קבע כי אינו יכול לפטור את הבעל מתשלום לפי הסכם הממון כיוון שהאישה לא העלתה את הטענה האמורה ואף הודתה בקיומו של חוב.
מכל מקום, לפי התחשיב של האישה יתרת החוב שלה כלפי הבעל עומדת על כ-68,000 שקלים. כאשר מקזזים מהסכום את שווי התכשיטים וכספי מכירת ספרי התורה שהבעל צריך לחלוק איתה יוצא שבסופו של דבר היא ממילא לא חייבת לו דבר.
משכך תביעותיו הכספיות של הבעל נדחו ונקבע כי האישה פטורה מתשלום.
ב"כ התובע: עוורך דין וטוען רבני נסים דהן ועורך דין משפחה יוסף רוזנברג
ב"כ הנתבעת: לא צוין
עו"ד יעל ורד עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל