אישה שתבעה בבית הדין הרבני בתל-אביב כתובה של 5 מיליון שקלים זכתה לאחרונה ב-52,000 שקלים. דייני הרוב הרב רפאל זאב גלב והרב שמעון לביא החליטו שלאישה מגיעה כתובה אפילו שהגישה את תביעת הגירושים, התרועעה עם גברים מהעבודה והעלתה תמונה בבגד ים לפייסבוק.

הרב גלב התרשם שהתנהגות האישה לא חריגה במגזר החילוני והסיבה שהבעל התלונן על כך הייתה קנאה ולא דקדוק במצוות. מאחר שהוא זה שבסופו של דבר הוביל לפרידה כשהגיש לפני שנים תביעת גירושים ראשונה ועזב את הבית, הוא חייב בתשלום הכתובה. עם זאת, נקבע שהסכום שנרשם בה מופרז ולפיכך ישלם סכום מופחת. אב בית הדין הרב יצחק מרוה, שהיה בדעת מיעוט, סבר שלנוכח התנהגות האישה היה מקום לשלול את הכתובה.

האישה הגישה את תביעת הגירושים והכתובה ב-2018, כ-3 שנים אחרי שבעלה עזב את הבית. כשנה לאחר מכן בני הזוג התגרשו וכעת בית הדין הרבני דן בשאלת הכתובה, כשהבעל טען שהוא פטור מלשלם בשל התנהלותה של אשתו.

הבעל טען כי אישתו אילצה אותו לעזוב את הבית והודיעה שאין עתיד לנישואים ולפיכך היא זו שגרמה לגירושים. עוד הוא טען כי מדובר באישה מורדת, שהמרתה את פיו וביצעה מעשי כיעור כשנסעה לטיולים עם עמיתים לעבודה, נישקה גברים אחרים ואפילו העלתה לפייסבוק תמונה לא צנועה בבגד ים.

האישה טענה כי בעלה היה קנאי וכי היחסים שלה עם החברים לעבודה היו ידידותיים בלבד. היא ציינה כי בעלה הוא זה שבגד בה ובילה את רוב זמנו בשתיית אלכוהול והימורים. עוד הדגישה האישה כי בעלה הוא זה שהגיש תביעת גירושים ראשונה ב-2012, והיא זו שסירבה אז לגירושים וניסתה לשמור על הבית. היא טענה כי כעת "כלו כל הקיצין" וכי בעלה אשם בגירושים ולפיכך עליו לשלם כתובה.

סטנדרט מקובל

אב בית הדין הרב יצחק מרווה והדיינים הרב רפאל זאב גלב והרב שמעון לביא נחלקו בדעותיהם. הרב מרווה סבר שלנוכח התנהגות האישה יש לשלול ממנה את הכתובה ואילו הדיינים גלב ולביא סברו שמגיעה לה כתובה אבל מופחתת.

הדיין גלב ציין בין היתר כי האישה אמנם הגישה את תביעת הגירושים הנוכחית אבל אין ספק שעשתה זאת שנים אחרי שהבעל עזב את הבית והגיש תביעת גירושים ראשונה. כלומר, הגירושים "יצאו" ממנו.

באשר להתנהלות האישה, הוא קבע כי אין ספק שהתנהגה "בפתיחות יתר עם הגברים בעבודתה". אלא שלא מדובר כאן בבעל ש"מקיים מצוות קלה כבחמורה" ונראה שההערות שלו לאשתו בהקשר הזה נבעו מקנאה "ולא מכוונות טהורות". ממילא, הוסיף הדיין, הדרך הנכונה לפעול הייתה לפתוח בתביעת שלום בית ולבקש עזרה מבית הדין.

עוד הבהיר הדיין כי בסופו של דבר המעשים של האישה מקובלים במגזר החילוני. "זהו הסטנדרט המקובל לצערנו, ואי אפשר להפסיד כתובה בשל כך", כתב.

עו
עו"ד עדי חן|צילום: אוראל כהן

עם זאת, כאמור, הדיין גלב קבע שהסכום שנכתב בכתובה מופרז ולפיכך יש מקום להפחית אותו ל-250 אלף שקלים. לעומתו, הדיין לביא חשב שהסכום הראוי בנסיבות הוא 52,000 שקלים – וזהו הסכום שבו חויב הבעל בסופו של דבר.

ב"כ התובעת: עו"ד אורי זמברג

ב"כ הנתבע: עו"ד לענייני משפחה עליזה כשכאש

עו"ד עדי חן עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.