השופטת שושנה ברגר קיבלה לאחרונה תביעת מזונות שהגיש אב לילדה נגד אמה וחייבה אותה ב-500 שקל בחודש רטרואקטיבית מאז שהילדה הייתה בת 13. הילדה, כיום בת 18, גרה אצל אביה ומסרבת לכל קשר עם האם. בכתב ההגנה טענה האם כי אין לחייב אותה במזונות בשל ניכור הורי אך השופטת התרשמה כי האב עושה מאמצים לחיזוק הקשר בין השתיים. עוד נקבע כי האם תחזיר לאב מזונות שגבתה ממנו בהוצאה לפועל לאחר שהילדה כבר עברה לגור עמו. כלומר, בית המשפט קבע שבאופן עקרוני לא היה צורך במזונות שנגבו כי הילדה כבר לא הייתה בחזקת האם. הוא מינה רו"ח לצורך ביצוע התחשיב של החזר המזונות.

בני הזוג נישאו בשנת 2000 ונולדו להם שתי בנות בשנים 2001 ו-2003. ב-2004 הם התגרשו ומאז הם מנהלים מאבקים בבתי משפט. האב נישא מחדש ויש לו חמישה ילדים נוספים.

בשנים הראשונות שלאחר הפרידה גרו שתי הילדות עם האם ועל האב הוטלו מזונות של 3,000 שקל לחודש.

ביוני 2016 עברה הבת הצעירה לגור עם האב והחל מסוף שנה זו יש נתק בינה לבין אמה. מתסקיר רווחה שהוגש בתיק עלה כי מדובר באם שעלולה לשנות את מצב רוחה ברגע ולהגיב באופן קיצוני, מה שיוצר אצל הקטינה תגובות של לחץ וחרדה.

בהמשך להתפתחויות אלה הגיש האב תביעה למזונות ומשמורת באמצעות עו"ד דורית ענבר סברדליק. המשמורת הועברה אליו בפסק דין שגם פטר אותו מהמשך תשלום מזונות לאם.

האם, שיוצגה על ידי עו"ד מירב פלאח, טענה כי יש לפטור אותה מהתשלום שכן לפי הדין האישי לא חלה על האם חובה לשלם מזונות. היא ציינה את מצבה הכלכלי והעובדה כי היא אם חד הורית, לא בזוגיות ומתקיימת ממשרה חלקית. עוד היא ציינה כי היא מממנת לבדה את כל צרכי הבת הנוספת ומצבו הכלכלי של האב טוב יותר משלה.

האם הוסיפה כי הקטינה לומדת באולפנה והוצאות גידולה אפסיות. בנוסף לדבריה, ניכור של ילד כלפי הורה הוא עילה לשלילת מזונותיו.

השופטת הבכירה שושנה ברגר מבית המשפט למשפחה בחיפה דחתה את טענות האם. היא הבהירה שהפסיקה הכירה באפשרות לבטל מזונות ילד במקרה של סרבנות קשר במקרים חריגים ביותר. תנאים אלה אינם מתקיימים במקרה זה ולא מדובר במקרה קיצוני ונדיר המצדיק אי חיוב במזונות בשל העדר קשר.

השופטת התרשמה שסרבנות הקשר אינה נובעת אך ורק מרצונה האמיתי והעצמאי של הקטינה. היא ציינה שהעובדת הסוציאלית שליוותה את המשפחה התרשמה כי שני ההורים אחראים למצבה של הבת. עוד כתבה השופטת כי להתרשמותה האב מכבד ומכיר בצורך של הקטינה להיות בקשר עם אמה.

השופטת הוסיפה כי היא מבינה לליבה של האם ולכאב שלא ניתן לבטאו במילים אותו היא חשה כתוצאה מהנתק. עם זאת, היא אינה מקבלת את עמדתה שלפיה מלוא האשמה במצב מוטלת על האב.

עוד התרשמה השופטת כי הכנסת האם מאפשרת לה השתתפות בסיפוק צרכיה של הקטינה, ולו באופן מינימלי, בפרט בהתחשב בעובדה כי הבת מתחנכת באולפנה.

השופטת גם הזכירה את בע״מ 919/15 שלפיו בגילאי 6-15 חיוב המזונות יוטל על שני ההורים באופן שווה תוך חלוקת החיוב ביניהם על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות ובהתאם לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל.

בסיכומו של דבר חייבה השופטת את האם במזונות בסך 500 שקל בחודש רטרואקטיבית עבור חמש שנים בתוספת חצי מהוצאות הבריאות החריגות.

לא ניתן צו להוצאות.

ב״כ האב: עו"ד דורית ענבר סברדליק

ב״כ האם: עו"ד מירב פלאח לב

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל