בית הדין הרבני בירושלים קיבל לאחרונה בקשה של גרוש לחייב את אשתו לשעבר בחצי מהחובות שנוצרו לתא המשפחתי. האישה טענה כי אין לחייב אותה להשתתף בחובות מכיוון שנוצרו כתוצאה מהימורים והלוואות שנטל הבעל. הדיינים קבעו בדעת רוב כי היא לא הוכיחה את טענותיה ובהתאם לחוק יחסי ממון היא אחראית גם לחובות.
בני הזוג נישאו ב-1977 והתגרשו ב-2017. נולדו להם ארבעה ילדים, כיום כולם בגירים.
האיש פנסיונר והאישה עקרת בית. לצדדים יש דירה שנמצאת בתהליכי מכירה לצורך כיסוי חובות גדולים בסך 684,782 שקל שחלקם רשומים על שם שניהם וחלקם לא.
האיש טען כי יש לחייב את שני הצדדים בחובות. לדבריו, עיקר החובות נוצרו משיפוץ הדירה המשותפת שהגיע לכ-500,000 שקל. הוא טען שחובות נוספים נוצרו כתוצאה מהוצאות המחייה השוטפות שהגיעו לסך של 17,000 שקל לחודש.
האישה טענה כי אין לחייבה בחובות שכן האיש יצר אותם בהימורים ולקח הלוואות לצרכיו האישיים כגון בילויים ונסיעות לחו״ל.
בדיון הודתה האישה כי בעבר חתמה בפני עו״ד על מסמך שמסמיך את בעלה לטפל בכל העניינים הכספיים של הצדדים.
נתנה בו אמון
הרב מרדכי רלב״ג כתב כי מכיוון שלאורך חיי הנישואין האישה סמכה את ידיה על האיש בכל העניינים הכספיים ואף חתמה על מסמך שמייפה את כוחו לפעול ככל הנראה בעיניו, יש לקבוע כי היא נתנה בו אמון ואי אפשר ליטול בחזרה אמון זה בלא ראייה ברורה, מה שלא נעשה.
הוא הוסיף כי על אף שאקטואר מצא כי גרסתו של האיש אינה אמינה ולא ייתכן שהוצאו כאלה סכומים על שיפוץ הדירה ועל המחייה השוטפת, עדיין אין בדל ראיה שחוב מסוים נוצר לצורך דברים שאינם משותפים כגון הימורים, בילויים אישיים וכו׳. זאת ועוד, קשה לצפות מאדם שיזכור בדיוק את כל פירוט הוצאותיו על תקופה שהתפרסה על משך שנים רבות, במיוחד שלא מדובר באדם בעל השכלה אלא באדם קשה יום.
הדיין כתב כי לפי הרציונל של חוק יחסי ממון יש להשית את החובות שנצברו במהלך החיים המשותפים על שני הצדדים במשותף.
זאת ועוד, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהאישה מקבלת את חלקה בדירה המשותפת שנרכשה הודות למאמצי האיש ששילם כל השנים את חוב המשכנתא. ״לא מתקבל על הדעת שהאישה רק תרוויח ממעשיו של האיש ולא תישא בחובות שיצר״, כתב הדיין.
בנוסף, באיזון הסופי של זכויות וחובות הצדדים קיבלה האישה תמורה כספית נאה בסך של 920,000 שקל כתוצאה ממכירת הדירה, למרות שלא עבדה ולא השתכרה בכל שנות הנישואין, והאיש הוא שטיפל ודאג לכל העול הכספי.
הרב דוד שני הצטרף לפסק הדין. הרב חיים ו׳ וידאל סבר בדעת מיעוט כי אין להשית על האישה את מלוא החובות אלא רק רבע מהם, בין היתר, מכוון שהאיש חייב במזונות אשתו וילדיו וחובות שנוצרו כתוצאה מכך מוטלים עליו בלבד.
בסופו של דבר נקבע כי כל החובות הם משותפים ויש לפרוע אותם מהכספים שיתקבלו ממכירת הדירה ואת היתרה לחלק שווה בשווה.
ב״כ האיש: עו"ד רון וינשטוק
ב״כ האישה: עו"ד ישראל קדמי
עו״ד יורם ביתן עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל