בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה בקשת אב לארבעה לערער על חיובו במזונות זמניים של 3,700 שקל לחודש. השופט צבי ויצמן קבע כי לטעמו מדובר בסכום נמוך יחסית שתואם את שיקול הדעת הרחב שניתן לבתי המשפט למשפחה בפסיקת מזונות לפי ההלכה החדשה.
האם הגישה את תביעת המזונות ביוני האחרון בבית המשפט למשפחה בפתח תקווה, וביקשה שבינתיים ייפסקו לילדים מזונות זמניים.
כחודש לאחר מכן חויב האב במזונות חודשיים של 4,900 שקל כולל הוצאות המגורים. בהחלטה שלקחה בחשבון את פערי ההכנסות בין ההורים (5,000 שקל לאם, 7,250 שקל לאב ועוד הכנסה של כ-4,900 שקל משכירות על בית שבבעלותם, המתחלקת ביניהם), וכן בכך שעוד לא נקבעו הסדרי שהות עם האב.
זמן קצר לאחר מכן, הגיש האב בקשה לעיון מחדש בהחלטה מאחר שנקבעו לו זמני שהות והוא נמצא עם הילדים חצי מהזמן. בנסיבות אלה הוא טען שיש להפחית את מזונותיהם.
בית המשפט אמנם נענה לבקשתו והפחית את המזונות ל-3,700 שקל אלא שזה לא הספיק לו, והוא ביקש לערער על כך בבית המשפט המחוזי. שם הוא טען בין היתר כי המזונות נפסקו לפי צרכים של 1,800 שקל לילד בעוד שבדרך כלל הצרכים בשלב הזה מוערכים בין 1,400 ל-1,600 שקל.
כמו כן טען האב כי בית המשפט היה צריך לנהוג ביתר זהירות בהתחשב בכך שלא בחן עדיין את הראיות על צרכיהם האמיתיים של הילדים.
האב אף קבל על כך שהשתתפותו בהוצאות המגורים של הילדים הועמדה על 1,300 שקל – סכום גבוה בהתחשב בזמני השהות שלהם עמו.
להעלות את המינימום
השופט צבי ויצמן לא נדרש לתגובת האם והבהיר כבר בתחילת דבריו כי ערכאות הערעור לא ממהרות להתערב בשיעור מזונות זמניים – שמטרתם להעניק סעד מיידי לקטינים.
השופט הוסיף כי בשלב הזמני הזה בית המשפט לא אמור ולא צריך "להיכנס לעובי הקורה", ומכל מקום בפסיקת המזונות כן הייתה התחשבות בזמני השהות, הכנסות ההורים וצורכי הילדים (בהתאם לראיות הראשוניות שעמדו בפני ביהמ"ש).
השופט אף ציין כי לדעתו המזונות המעודכנים נפסקו על הצד הנמוך. לשיטתו, נכון להיום צרכיהם המינימאליים של ילדים מעל גיל 6 במשמורת משותפת צריכים להיות בסכום של 2,250 שקל, בהתחשב בכך שמגורים בשני בתים גוררים הוצאות כפולות מטבע הדברים.
כמו כן השופט ציין כי מאחר שהאם משלמת דמי שכירות גבוהים בהרבה מהאב (7,700 שקל לעומת 2,250 שקל) צדק בית המשפט בהערכת השתתפותו בהוצאות המגורים.
לקראת סיום השופט ציין כי בית המשפט העליון הבהיר כי פסיקת מזונות לא אמורה להיות "תחשיב מתמטי חד וקר". בהקשר זה הוא ציטט מדבריו של השופט מני מזוז בבע"מ 919/15:
"עלינו להותיר שיקול דעת לבית המשפט לחתור ליעד של שוויון מגדרי מהותי בין ההורים בנשיאה בהוצאות הילדים, על ידי כך שלא יהיה מחויב לנוסחאות ארימתטיות נוקשות אלא יוכל לשקול שיקולים שונים העולים ממכלול הנסיבות המשפחתיות לשם השגת היעד האמור".
משכך, השופט הבהיר כי יש לכבד את שיקול דעתו של בית המשפט למשפחה, ודחה את הבקשה. האב לא חויב בהוצאות משפט.
לחצו כאן כדי לקרוא את ההחלטה ברמ"ש 59188-10-18
עו"ד יונינה ראכלין-אלוני עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל