בית משפט למשפחה בתל אביב דחהלאחרונה תביעה להפחתת מזונות שהגיש אב לשתיים בטענה שאירע שינוי נסיבות מהותי ב-3 השנים שחלפו מאז שחתם מול גרושתו על הסכם פשרה בנושא. השופט שמואל בר יוסף קבע כי כל השינויים שהציג האב – הבעיות הכלכליות בעסק שלו או הזוגיות החדשה שמנהלת גרושתו – היו צפויים במועד חתימת ההסכם, ולכן אין עילה להתערב ביחסים החוזיים בין השניים.

במרץ 2014 ניתן פסק שין שאישר הסכם פשרה למזונות בין הורים לשתיים (15 ו-21), במסגרתו התחייב האב לשלם לקטינה שביניהן 3,300 שקל בחודש ואילו לבגירה 1,500 שקל.

3 שנים וקצת לאחר מכן (אוגוסט 2017) הגיש האב תביעה לביטול המזונות לבתו הבגירה ולהפחתת המזונות של הקטינה ל-1,300 שקל.

האב טען כי מצבו הכלכלי הורע משמעותית מאז חתימת ההסכם מאחר שהחברה שבבעלותו נקלעה לחובות. הוא הוסיף כי גרושתו מתגוררת כיום עם בן זוג אמיד שמסייע לה כלכלית בצורה משמעותית. כמו כן הוא טען כי הוא מממן את צרכיה של בתו הקטינה ישירות כיוון שאמה נוסעת הרבה לחו"ל והילדה שוהה אצלו יותר מ-40% מהזמן.

מנגד טענה האם שלא אירע בחיי האב שינוי המצדיק את עדכון סכום המזונות, ודאי שלא לרעה, שכן למיטב ידיעתה מצבו הכלכלי השתפר מאז חתימת ההסכם.

עוד  לדבריה, זה היה צפוי שאחרי הגירושים היא תנהל זוגיות חדשה ואין כל רלבנטיות למצבו הכלכלי של בן זוגה, בפרט כשבניגוד לטענות האב הם לא מתגוררים יחד. בנוסף היא טענה כי הסדרי השהות בינו לבין בתם הקטינה נותרו כפי שהיו.

סיכון מחושב

איתן קוהלי (צילום: איל יזהר, פסקדין)
צילום: איל יזהר, פסקדין
השופט בר יוסף הבהיר כי שינוי סכום מזונות שנקבע בהסכם יאושר רק אם הוכח שאירע מפנה משמעותי בנסיבות החיים, כזה שאי אפשר היה לצפות אותו מראש.

בתיק הנוכחי האב לא הוכיח שחל שינוי כזה. השופט קבע כי כשהאב הסכים לסכומי המזונות בהסכם הוא נטל על עצמו סיכון מודע, כולל לאפשרות שתחול ירידה בעסקיו.

מהצד השני, גם לא הוכח שאירע שינוי לטובה במצבה הכלכלי של האם. השופט ציין כי לא שוכנע שהיא מתגוררת תחת קורת גג אחת עם בן זוגה החדש, תוך שהפנה לעדותו של האיש, שלפיה בינו לבינה מתקיימת הפרדה רכושית מלאה והסיוע הכספי שהעניק לה היה נקודתי בלבד.

כמו כן, השופט מצא שהאב לא הוכיח את תדירות הנסיעות של האם לחו"ל, ומכאן שגם לא את העלייה בהסדרי השהות עם בתו הקטינה. מכל מקום, גם עלייה במפגשים עם בנותיו היא שינוי צפוי לשיטתו.

בסופו של דבר, השופט קבע כי בעת גיבוש ההסכם כל אחד מהצדדים לקח על עצמו סיכון מחושב, ובנסיבות שהוצגו בפניו אין שום הצדקה להתערב ביחסים החוזיים ביניהם.

משכך, התביעה נדחתה והאב חויב לשלם להם הוצאות משפט של 30,000 שקל.

שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד איתן קוהלי עוסק/ת ב- דיני משפחה 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל