בבית הדין הרבני בטבריה נדונה לאחרונה תביעת כתובה שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר. הבעל טען שיש לקזז מסכום הכתובה, שהועמדה על סך של 810,000 שקל, כ-750,000 שקל. האישה התנגדה לקיזוז כלשהו. הדיינים קבעו כי זכויות שהאישה קיבלה על פי חוק, שאינן מגיעות לה לפי דין תורה, ניתנות לקיזוז. עוד נקבע כי אין וודאות שהצדדים התכוונו לסכום הכתובה המקורי ויש להפחיתו. בסופו של דבר הבעל ישלם 240,000 שקל.
בני הזוג ניהלו את הסכסוך הרכושי בבית המשפט למשפחה. לאחר שההליך הסתיים והושג הסדר איזון משאבים פנתה לבית הדין כדי שיקבע את סכום הכתובה שבו יחויב הבעל.
הבעל טען כי יש לקזז מסכום הכתובה כ-750,000 שקל, בין היתר, בגין הפרש זכויות סוציאליות, יתרות זכות בבנק וחצי משווי הדירה המשותפת שקיבלה האישה בהליך בבית המשפט.
האישה טענה מנגד כי אין לקזז סכומים כלשהם. היא ציינה בין היתר כי הכספים בחשבון המשותף נצברו משכר עבודה של שניהם ומקצבאות הביטוח הלאומי ואלה סכומים המגיעים לה. כמו כן, עיקר הכספים בחשבונה הפרטי הם מחסכונות שצברה לפני הנישואין וריביות.
הדיינים הרב חיים בזק, הרב שלמה שושן והרב איתן זן בר הבהירו כי לפי הפסיקה המקובלת האישה אינה זכאית לכפל זכויות, אלה שמגיעות לה בחוק ואלה שניתנות לה בכתובה, אלא לגבוהה מבין שתיהן. עם זאת, אם האישה מקבלת לפי החוק הטבות שמגיעות לה גם לפי ההלכה, אין לקזז זכויות אלה מהכתובה.
במישור המעשי, הדיינים קבעו שאין לקזז מהכתובה את חלקה של התובעת בדירה מאחר שיש לה בנכס זכות קניינית מוחלטת, הן לפי ההלכה והן לפי החוק.
מאידך הם קבעו כי יש זכויות שהאישה קיבלה בבית המשפט שלא מגיעות לה על פי דין תורה ואת אלו יש לקזז.
בין היתר, מדובר בזכויות סוציאליות שצברו בני הזוג במקומות העבודה (כ-250,000 שקל לכל אחד מהם), שאוזנו. כמו כן, יחרת החשבון הפרטי של האישה בסך 161,724 שקל הועברה במלואה אליה. בנוסף היא קיבלה את יתרת החשבון המשותף בסך 86,075 שקל.
סכום גבולי
הדיינים הבהירו כי האיש זכאי לנכות מהכתובה את מרבית הסכומים שהועברו לאישה בהסדר איזון המשאבים.
באשר לזכויות האישה מעבודתה הם הסבירו כי לפי דין תורה הבעל הוא זה שמפרנס את אשתו וילדיו ותמורת מזונותיה, מעשי ידיה שייכים לו.
המובן הצר המקורי של המונח "מעשי ידיה", הוא הכנסות מעיסוק בטווית צמר וכדו', מלאכות הנעשות בתוך הבית. לגבי הכנסות ממקורות אחרים, כמו משכורות ממעביד והכנסות מעיסוקיה כעצמאית, נחלקו הפוסקים. יש אומרים שגם הכנסות אלו הן של הבעל, ולפי דעה אחרת, הכנסות מסוג זה הן של האישה. בתי הדין נוהגים לפסוק שבמקרה שאישה צברה זכויות מעיסוקיה, אין להוציא את הכספים מידה.
עם זאת, כאשר האישה באה להוציא מידי הבעל את סכום הכתובה הוא יכול לנכות את אותו חלק מזכויותיה במקום העבודה שלא הועבר אליו.
בנוסף נקבע כי יש להביא בחשבון גם את השאלה של כתובה מופרזת. לדבריהם, 810,000 שקל הוא סכום גבולי שלא ברור אם אכן שני הצדדים הבינו את משמעותו מתחת לחופה.
בסיכומו של דבר נקבע כי סכום הכתובה לגבייה יעמוד על 240,000 שקל, בנוסף לכספים שהאישה קיבלה בהליך הרכושי.
ב״כ האישה: עו"ד אוסנת מלכה
ב״כ הבעל: עו"ד שרין סולן
עו״ד יצחק חזות עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל