בית הדין הרבני הגדול קבע לאחרונה כי העובדה שהוריו של הבעל סייעו לבני הזוג באמצעות הפקדת כספים לחשבון המשותף לא מעידה כי נשאו בתשלומי המשכנתה באופן שמזכה אותו במלוא הדירה בה התגוררו. נקבע כי מאחר שהכספים הופקדו בחשבון ששייך לבני הזוג מדובר במתנה משותפת כך ששניהם נשאו בתשלומים. עם זאת, מאחר שההורים נשאו בתשלום הראשוני עבור הדירה נקבע כי תשלום זה יוחרג מהאיזון ולכן חלקו של הבעל בתמורה שתתקבל ממכירת הדירה יעמוד על 63.8% ואילו האישה תקבל 36.2%.

בני הזוג נישאו ב-2004 כשהאישה הייתה בת 17. כחצי שנה לאחר מכן נרכשה הדירה ששימשה אותם למגורים תמורת 616 אלף שקלים. את התשלום הראשון בסך 170 אלף שקלים שילמו ההורים של הבעל והיתרה מומנה באמצעות הלוואת משכנתה שלקחו בני הזוג. מבחינת הרישום 80% מהזכויות נרשמו על שם הבעל ואילו 20% על שם האישה.

אחרי 14 שנות נישואים ו-5 ילדים בני הזוג התגרשו והחלו בהליכים לפירוק השיתוף בדירה בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. בפסק דין שניתן בשנה שנעברה נקבע כי הדירה תימכר והתמורה תחולק בהתאם לרישום. אלא ששני בני הזוג לא יצאו מרוצים והגישו ערעורים הדדיים לבית הדין הגדול.

האישה טענה כי התמורה צריכה להתחלק שווה בשווה כיוון שהדירה נרכשה אחרי שנישאו והחזרי המשכנתה שולמו מחשבונם המשותף. לעומתה טען הבעל כי הדירה שייכת רק לו משום שהחלק שניתן לאישה היה במתנה מהוריו ומאחר שהיא מרדה בו המתנה חוזרת. מלבד זאת הוא טען כי הוריו הם ששילמו את המשכנתה. בהקשר הזה טענה האישה כי ההורים אמנם העבירו לחשבון שלהם כספים אבל זה היה כשכר עבודה לבעלה שעבד בעסק המשפחתי.

ההורים לא פרעו את התשלומים

הרב אליעזר איגראהרב שלמה שפירא והרב צבי בן יעקב קבעו בראש ובראשונה שההורים לא פרעו את המשכנתה, שכן התשלומים לא הועברו ישירות לבנק אלא לחשבון של בני הזוג ולא תאמו את סכום ההחזרים המדויק. מכאן, ש"יש רגליים" לטענה של האישה שהכספים שולמו כשכר עבודה או לכל היותר כתמיכה כלכלית לבני הזוג.

אם מדובר בתמיכה כלכלית, קבעו הדיינים, הרי שמדובר במתנה שניתנה לבני הזוג במשותף, שהרי לו רצו ההורים שהכספים ייוחדו לבנם בלבד היו עורכים חוזה שקובע זאת במפורש.

לפיכך נקבע כי כספי התמיכה ניתנו לשני בני הזוג במשותף ומאחר שהמשכנתה נרשמה על שם שניהם ונפרעה מהחשבון המשותף הרי ששניהם פרעו אותה.

עו
עו"ד מיה רשל ארבל|צילום: אלבום פרטי, פסקדין

עוד ציינו הדיינים כי מאחר שנכון להיום בני הזוג נשאו ברוב התשלומים (72%) והיתרה תיפרע ממכירת הדירה, אין מקום להיצמד לאופן שבו נרשמו הזכויות. עם זאת, מאחר שההורים נתנו סכום מכובד כתשלום ראשון ישירות עבור הדירה יש להחריג אותו מאיזון הנכסים מטעמי צדק ויושר ובהיותו מתנה שלא נחשבת לרכוש משותף לפי חוק יחסי ממון.

בהתאם לתחשיב שערכו הדיינים נקבע לפיכך כי לאחר מכירת הדירה, כיסוי המשכנתה והתשלומים למיסים ולרשויות, תתחלק התמורה בין הצדדים באופן שהאיש יקבל 63.8% ואילו האישה 36.2%.

ב"כ האישה: ניר כחלון, עו"ד דיני משפחה

ב"כ הבעל: טוען רבני משה מיטלמן

עו"ד מיה רשל ארבל עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל