מנהל עיזבון של אישה שנפטרה תוך כדי ניהול תביעה לחלוקת רכוש לא שוויונית ביקש להעיד את המטפל הזוגי של המנוחה ובעלה, שלטענתו יכול לחשוף מידע חשוב בנוגע להתנהלות הכלכלית של האיש. אלא שהשופט פליקס גורודצקי קבע כי למנהל העיזבון אין סמכות לוותר על החיסיון האישי של המנוחה, וכי אין כל הצדקה לפגוע בשמו הטוב של הבעל ולרוקן מתוך חיסיון שנועד לאפשר למטופלים לשוחח עם המטפלים בחופשיות, כשמנגד עומד עניין כספי בלבד.
האישה הגישה את התביעה הרכושית ב-2016, אך נפטרה כעבור מספר חודשים מסרטן. בצוואה שהשאירה אחריה היא מינתה מנהל עיזבון, שהמשיך בתביעה במקומה.
במסגרת זו ביקש מנהל העיזבון להעיד בין היתר את הפסיכולוג ששימש כמטפל זוגי של בני הזוג, שלטענתו עדותו מתחייבת לנוכח העובדה שהמנוחה כבר לא יכולה להעיד ויש צורך לחשוף את האמת על אודות ההתנהלות הכלכלית של הבעל, ולחזק את הטענה לסטייה מכלל החלוקה השוויונית לטובת המנוחה.
המנהל הוסיף כי שבית המשפט רשאי להסיר את החיסיון במצב כזה שבו יש צורך ממשי בגילוי המידע, וממילא עם מות האישה זכויותיה עברו אליו כמי שמונה למנהל עיזבונה ולכן הוא גם רשאי לוותר על החיסיון בשמה.
הבעל הביע התנגדות לזימון הפסיכולוג והבהיר כי אינו מוכן להסרת החיסיון. הבעל הדגיש כי הוא ואשתו מסרו למטפל מידע אישי ורגיש בידיעה מתוך אמון שישמור את הדברים בסוד, ושניהם מעולם לא הסכימו לחשוף אותו לגורמים חיצוניים.
הבעל הוסיף עוד כי הוא חושש שמנהל העיזבון ישתמש במידע הסודי כדי לפגוע בשמו הטוב לנוכח העובדה שכבר עכשיו מתנהל נגדו מסע הכפשה.
זכות אישית
ואכן, השופט גורודצקי לא ראה עין בעין עם מנהל העיזבון. השופט ציין כי בתי המשפט מחויבים להשתמש בסמכותם להסרת חיסיון מטפל-מטופל בזהירות יתירה בהתחשב בכך שמטרתו לאפשר למטופלים לשוחח עם גורמי המקצוע בחופשיות וללא חשש שהמידע ידלוף הלאה.
במקרה הנוכחי, השופט סבר כי חשיפת האמת אינה מצדיקה את הסרת החיסיון. בין היתר נקבע כי עדותו של הפסיכולוג לא הכרחית כיוון שלמנהל העיזבון יש עוד ארבעה עדים שזומנו לצורך הוכחת גרסת האישה לגבי מערכת היחסים הכלכלית בין הצדדים, כך שלא מדובר בראיה היחידה לתמיכה בטענותיה.
מעבר לכך, בסופו של דבר העדות התבקשה לצורך הוכחת עניין כספי, ובמקרה כזה נראה שזכותו של הנתבע לפרטיות ולשם טוב גוברת.
בנוסף, השופט הבהיר כי למנהל העיזבון אין סמכות לוותר על החיסיון ששייך למנוחה, שהרי הזכות לפרטיות היא זכות אישית שלא עוברת לעיזבון, וממילא הוויתור עליה חייב להיות מפורש ואי אפשר להכיר בו רק מכוח הוראת צוואה למינוי מנהל עיזבון.
לבסוף, השופט דחה את בקשת מנהל העיזבון להשתמש בסירובו של הנתבע על ויתור החיסיון כראיה נגדו. "טענה זו הינה בעייתית ומרוקנת מתוכן את מוסד החיסיון", כתב.
לפיכך בקשת מנהל העיזבון לזימון הפסיכולוג נדחתה. סוגיית ההוצאות תיבחן בהמשך ההליך.
שמות באי הכוח לא צוינו בהחלטה
עו"ד איתן ליפסקר עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל