בפסק דין שהותר לפרסום לאחרונה נקבע כילא ניתן להכיר בבת זוג כאם ילדיה של זוגתה – בזמן שיש להם אב נוכח ופעיל. השופטת מירב אליהו מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה קבעה כי במצב המשפטי הנוכחי המונח "הורות" מכוון לשני הורים בלבד ורק המחוקק רשאי להורות על הרחבתו בהתחשב בהשלכות המוסריות-חברתיות הטמונות בהכרעה כזו.
ב-2013 נחתם בין האם לבין האב הסכם הורות שקיבל תוקף של פסק דין, ולימים נולדו להם שני ילדים. לאחר שהשניים נקלעו לסכסוך משמורת, הגישו האם וזוגתה ב-7 השנים האחרונות תביעה להכיר בבת הזוג כאם נוספת לילדים או לכל הפחות למנות אותה כאפוטרופסית עליהם.
התובעות טענו כי התקשרו בהסכם ההורות כיוון שרצו שהילדים שיביאו יחד יכירו את אביהם. מלכתחילה האב ידע לטענתן כי לילדים יהיו שתי אמהות, ובפועל בת הזוג מגדלת את הילדים והם מכירים בה כאמם.
מבחינה משפטית נטען כי אין בחוק הגדרה מדויקת למונח "הורות" ולכן אין מניעה להכיר במצב שבו לילד יש שלושה הורים.
לעומתן טען האב כי הסכם ההורות קבע במפורש כי הורי הילדים הם אמם הביולוגית והוא – ואילו בת הזוג הוגדרה בו כ"בת זוג" בלבד, ולא בכדי.
עוד לטענתו אין כל בסיס משפטי להעניק לבת הזוג צו הורות – שהפסיקה הגתה כפתרון למצב של "ואקום הורי" שבו בני זוג חד-מיניים מבצעים הליכי פונדקאות בחו"ל מתרומת זרע אנונימית, ורק אחד מהם הוא ההורה הביולוגי.
מלבד זאת, בניגוד לעמדת התובעות, לשיטת האב החוק הישראלי לא מכיר בהורות משולשת והכרה כזו צריכה להיעשות אך ורק על ידי המחוקק.
האב אף התנגד למינוי בת הזוג כאפוטרופוס והדגיש כי מאחר שלילדים יש כבר שני הורים מתפקדים הרי שלא התקיימו התנאים למינוי אפוטרופוס נוסף. היועמ"ש הצטרף לעמדתו.
אין חיה כזאת
לשיטתה, בית המשפט לא רשאי לקבוע "הסדר משפטי, שלא קיים בחוק" ולהכיר בהורה שלישי לילד. זהו תפקידו של המחוקק, בפרט לנוכח העובדה שמדובר בסוגיה בעלת השלכות מוסריות-חברתיות עקרוניות ומשמעותיות.
על כך השופטת הוסיפה כי גם בהסכם ההורות – שבת הזוג כלל לא חתומה עליו – היא לא נחשבת לאם הילדים. לשיטתה, עצם העובדה שיש לה חלק משמעותי בחייהם אינה מקנה לה סטאטוס של הורה, שהרי גם סבתא יכולה להיות דמות חשובה ודומיננטית אך היא לא נחשבת להורה.
השופטת אף הסכימה עם עמדת האב כי אי אפשר להוציא צו הורות פסיקתי במקרה שבו לילד יש שני הורים ביולוגים כשירים, ובנסיבות אלה גם אין עילה למנות את בת הזוג כאפוטרופוס נוסף.
התובעות חויבו בהוצאות משפט של 5,000 שקל לאב ועוד 5,000 שקל למדינה (היועץ המשפטי לממשלה).
ב"כ התובעות: עו"ד סיגל הופמן, עורך דין רוברט ליכט-פטרן
ב"כ הנתבע: ללי פרלמן, עו"ד לענייני משפחה
עו"ד סיגלית יפה עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל