השופטת גאולה לוין התערבה לאחרונה בסכום המזונות הזמניים שנפסקו בתביעת מזונות שהגישה אישה נגד בעלה בנפרד. האישה טענה שהמשפחה שייכת לאלפיון העליון וכי הבעל משתכר כ-50,000 שקל בחודש. הבעל הכחיש וטען כי מצבו הכלכלי התדרדר. השופטת התרשמה שהמזונות הזמניים שנפסקו, בסך 2,500 שקל, נמוכים מדי. היא חייבה את האב ב-5,600 שקל לחודש וב-80% מההוצאות החריגות.
בני הזוג נישאו ב-2003 ויש להם ארבעה ילדים משותפים: תאומים בני 15, ילדה בת 11 וילדה בת 7.
בשנת 2010 מכרו הצדדים מניות בחברה שהייתה בבעלותם תמורת כ-8 מיליון שקל. כספים אלה שימשו, בין היתר, לרכישת בית מגורים ודירה להשקעה (שנמכרה זה מכבר).
בספטמבר 2020 עזב הבעל את בית המשפחה ועבר להתגורר בדירה שכורה.
בפברואר השנה הגישה האישה תביעה למזונות הילדים. בד בבד היא הגישה בקשה למזונות זמניים על סך 24,730 שקל. היא טענה שהמשפחה חיה ברמת חיים גבוהה והכנסות הבעל מגיעות לכ-50,000 שקל.
בתגובה טען הבעל שמדובר בסכום דמיוני ותלוש מהמציאות. לשיטתו, הכנסותיו מגיעות ל-12,000 שקל והוצאות הדיור בהן הוא נושא עומדות על כ-8,000 שקל. לדבריו, לנוכח חלוקת זמני השהות (10 לילות בבית האב לעומת 20 לילות בבית האם) אין לחייבו במזונות כלל.
בית המשפט למשפחה פסק שהבעל ישלם מזונות זמניים בסך 2,500 שקל לחודש בתוספת חצי מההוצאות הרפואיות החריגות והוצאות החינוך.
בבקשת רשות ערעור הדגישה האישה שבית המשפט פסק למעשה 625 שקל בלבד לכל קטין, אף שהתא המשפחתי שייך לאלפיון העליון.
עוד היא ציינה שהבעל עזב את ביתם המשותף מבחירה, עבר לגור בדירת פאר, ריהט אותה ושילם את כל שכר הדירה שנה מראש.
הבעל טען בתגובה כי פסיקת המזונות הזמניים איננה חריגה או יוצאת דופן בנסיבות העניין ואין הצדקה להתערב בה.
שילם מראש שכר דירה
השופטת גאולה לוין מבית המשפט המחוזי באר שבע קיבלה את הערעור. היא ציינה כי הסכום שנפסק הוא נמוך באופן חריג, ויש בו כדי לקפח את הקטינים למשך חודשים ארוכים, עד לבירור והכרעה בתביעת המזונות.
השופטת כתבה כי יש להניח כי הוצאות אחזקת המדור בבית בו מתגוררים הקטינים עם האם אינם פחותים מ-2,300 שקל, וחלקם של הקטינים (60%) הוא אפוא 1,400 שקל לכל הפחות.
בנסיבות אלה, הסכום שנותר לצרכיהם האישיים על פי פסיקת המזונות הזמניים, הוא 1,100 שקל (275 שקל לכל קטין). סכום זה אינו סביר ומחייב התערבות שכן, ככלל, צרכיו של כל קטין אינם פחותים מ-1,400 שקל לחודש, כך שצרכיהם של ארבעת הקטינים, יחד עם חלקם באחזקת מדור, אינו נופל מ- 7,000 שקל.
עוד ציינה השופטת כי יש להביא בחשבון שהבעל שילם מראש את שכר הדירה שלו כך שאין לו הוצאה שוטפת על שכירות.
בנסיבות אלה מצאה השופטת לנכון לקבוע שחלקו של האב במימון צרכי הילדים עומד על 80% כך שעליו לשלם 5,600 שקל לחודש. הוא חויב בנוסף ב-80% מהוצאות החינוך ו-80% מההוצאות הרפואיות החריגות.
האב חויב גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל.
ב״כ המבקשת: עו"ד רמי מור
ב״כ המשיב: עו"ד שמוליק רוזן
עו״ד דניאל לוין עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל