גבר שהואשם בעבירות תקיפה ואיומים כלפי זוגתו לשעבר זוכה לאחרונה מחמת הספק בבית משפט השלום ברחובות. אף שהשופטת אושרית הובר היימן תפסה את הנאשם בשקרים ולא האמינה לגרסתו, היא קבעה שהמדינה לא הצליחה להוכיח את אשמתו מעבר לכל ספק סביר. זאת בין היתר משום שלא התמודדה עם קושי משמעותי בגרסת המתלוננת, שטענה כי האירוע התרחש ברחובות בשעה שבה לפי ממצאי איכון הטלפון הנייד של הנאשם הוא שהה בנס ציונה.
לפי כתב האישום, המתלוננת הותקפה בפברואר 2017, כשעה לאחר שהנאשם סיים מפגש עם בתם המשותפת במרכז קשר ברחובות.
לפי הנטען, המתלוננת לקחה משם את הילדה ואילו הנאשם נשאר לשוחח עם העובדת הסוציאלית אך לאחר מכן תפס אותה הולכת באחד הרחובות, גרר אותה למתחם בפנימי וצעק שהיא "זונה" ו"שרמוטה" ש"הלבישה לו מזונות בכוח". לאחר מכן תפס את היד הימנית שלה, עיקם אותה בחוזקה ולא שחרר עד שחברה שלה הגיעה למקום וצעקה עליו. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת נפיחות קלה ושטף דם בשורש כף היד.
הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען כי לאחר שסיים את השיחה עם העובדת הסוציאלית הוא יצא מהעיר וכלל לא נתקל במתלוננת.
יצוין בהקשר זה כי בחקירתו במשטרה הוא טען שנסע במונית לראשון לציון אלא שאיכון שבוצע לטלפון שלו העלה כי היה בכלל בנס ציונה. בבית המשפט הוא שינה לפיכך את גרסתו וטען כי עצר בנס ציונה "לאכול משהו כמה דקות". אבל גם גרסה זו לא השתלבה עם דו"ח האיכון שהעלה כי שהה בנס ציונה זמן ממושך. לאחר שעומת עם ממצא זה הוא "נזכר" ששכח שם את הטלפון.
פערים תהומיים
למרות הגרסה המתפתחת והשקרית, השופטת אושרית הובר היימן החליטה בכל זאת לזכות את הנאשם מחמת הספק.
"שקריו של הנאשם בהליך הפלילי", כתבה, "אינם יכולים לחייב כשלעצמם מסקנות לחובתו, שכן על המאשימה לבסס את האמור בכתב האישום מעבר לכל ספק סביר, על בסיס הראיות מטעמה וללא קשר לשאלת מהימנותו או אי-מהימנותו של הנאשם ושקריו של הנאשם, בוטים ככל שיהיו, אינם יכולים לשמש בסיס להרשעתו".
השופטת ציינה כי מהראיות עלה כי הנאשם יצא ממרכז הקשר בסביבות 15:15-15:20. לפי גרסת המתלוננת הוא תפס אותה בקרבת מקום כשעה לאחר מכן. מדובר בפער זמנים גדול שלא זכה להסבר. בנוסף, המדינה לא הצליחה להתמודד עם ממצאי האיכון שהעידו כי בשעה הרלוונטית הנאשם היה כבר בנס ציונה – היא לא חקרה את המתלוננת בעניין ואף החליטה שלא לבצע עימות בינה לבין הנאשם.
בעיה נוספת ומהותית התגלתה בעדות של חברתה, שבמשטרה אמרה שראתה את האלימות במו עיניה אך בבית המשפט סיפרה שלא ראתה את האירוע והגיעה למקום אחרי שהסתיים. השופטת קבעה כי מדובר ב"פערים תהומיים" שלא מאפשרים להסתמך על הגרסה שלה.
אלא מול עדויות עיקריות אלה שעליהן נשען כתב האישום הגישה המדינה מסמך רפואי שהעלה כי נמצאו אצל המתלוננת נפיחות קטנה ושטף דם ביד. ראיה הזו לא מספיקה כדי לבסס את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר גם אם שיקר.
ב"כ המאשימה: עו"ד שירלי ברזילי
ב"כ הנאשם: עו"ד מיטל אורשלם
עו"ד אמנון גולן עוסק/ת ב- פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל