בני הזוג, תושבי חיפה, היו ידועים בציבור ולהם שני ילדים משותפים. השניים היו מסוכסכים ויחסיהם אופיינו במריבות רבות, צעקות וקללות וכטענת האישה אף באיומים ואלימות. על רקע זה ניהלו בני הזוג הליכים בבית המשפט למשפחה לפירוק השיתוף.
בעקבות תלונותיה של האישה הוגש ב-2013 כתב אישום כנגד האיש שייחס לו עבירה של תקיפה ואיומים וכן הפרות חוזרות של צו בימ"ש שאסר עליו להתקרב לאישה ולדירתה מעבר ל-250 מטר.
בכתב האישום נטען כי באחד מימי אוקטובר 2011 בשעת צהריים, תקף הנאשם את המתלוננת על ידי כך שירק בפניה והדף מידה את כוס הקפה שנשפכה על בגדיה ועל הרצפה. כן נטען כי שבועיים לפני האירוע הנאשם איים שירצח אותה ואת אמה.
עוד נטען בכתב האישום כי הנאשם הפר את צו ההגנה שניתן לבקשת האישה בשלוש הזמנויות שונות: בפעם הראשונה מספר ימים לאחר מתן הצו, כאשר הוציא מבית האישה אופניים ללא ידיעתה. בפעם השנייה, כחודשיים לאחר מכן, כשהגיע להחזיר את בנו הקטין והופיע בדלת המשנית לבית ולא בפתח הבניין כפי שנכתב בצו. ובפעם השלישית כעבור כחודש כאשר נכנס לחצר ביתה ודפק על דלת התריס.
מתחילת ההליך הנאשם שינה עמדתו לגבי כתב האישום מספר פעמים, ונע בין כפירה באישום להודאה בעובדותיו.
על רקע זה, השופט ד"ר זאיד פלאח שדן בתיק בראשיתו, שחרר את הסנגור מייצוג הנאשם ופסל עצמו מהמשך הדיון בתיק. במקומו מונה השופט אבישי קאופמן אשר נתן את הכרעת הדין לאחר שמיעה חוזרת של הראיות והעדויות בתיק.
הגזימה
השופט קאופמן זיכה את הנאשם מחמת הספק וזאת לאור התרשמותו כי עדותה של האישה רצופת סתירות ומוגזמת.
כך למשל, ביחס לאירוע התקיפה קבע השופט כי גרסת האישה נסתרה על ידי השוטר שהיה במקום לאחר האירוע, שהעיד כי לא ראה כתמי קפה על בגדי האישה או על הרצפה.
גם לגבי עבירת האיומים השופט מצא סתירות בין עדות האישה לבין עדויות בתה ושכנתה שאמורות היו לתמוך בגרסתה.
בנוסף השופט התרשם כי האישה, על אף הכחשותיה, השפיעה על בתה ועל שכנתה להעיד במשטרה לטובתה. השופט הסיק זאת מפלט שיחות טלפון שהוצג בפניו המראה כי האישה ניהלה שיחות ארוכות עם הבת והשכנה לפני מסירת עדותן, זאת בניגוד לטענתה כי שיחות אלו לא התקיימו כלל או התקיימו בנושא אחר.
השופט הוסיף כי האישה הציגה תמונות שלה חבולה כביכול במסגרת ההליך לקבלת צו ההגנה, שהתברר לבסוף כי אינן מעידות על אלימות כלשהי.
בהתייחס לאישומים על הפרות צו ההגנה השופט קבע כי מאחר שבית המשפט למשפחה דחה את בקשת האישה להארכת הצו, אין מקום להרשיע את הנאשם בגין הפרתו.
עוד נקבע כי כלל לא היה ברור מצו ההגנה מהיכן מותר היה לנאשם להיכנס והוא אף קשה ליישום נוכח העובדה שהוא מורה על הרחקת הנאשם מהדירה מצד אחד, ומצד שני כולל הוראה בדבר הסדרי ראייה המחייבים אותו להתקרב לדירה לצורך איסוף בנו.
מנימוקים אלה ונימוקים נוספים השופט מצא לנכון לזכות את הנאשם מחמת הספק מכל האישומים כאמור.
שמות באי הכוח לא צוינו בהכרעת הדין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.