כשזוג לקוחות לא עמד בתשלומים שהתחייב להעביר לבנק לאומי לכיסוי חוב הוא פנה להורי בן הזוג שחתמו כערבים אך הם סירבו לשלם. תביעה שהגיש הבנק בבית משפט השלום התקבלה חלקית תוך דחיית טענת ההורים כי חתימתם זויפה. לאחרונה, המחוזי בחיפההכריע בערעור שהגישו וקבע כי למרות החתימה הם פטורים מתשלום החוב משום שהבנק הפר את חובת הגילוי הנאות כלפיהם.

ב-2005 נחתם הסכם פשרה בין בנק לאומי לבין זוג לקוחות שצבר יתרת חובה גבוהה בחשבון, והתחייב במסגרתו לכסות את החוב בתשלומים חודשיים.

על הסכם זה הוחתמו גם הורי אחד מבני הזוג כמי שמתחייבים לערוב לכיסוי החוב ונכתב כי בהמשך הם יוחתמו על כתב ערבות מסודר. מסיבה שאינה ברורה הם לא התבקשו לבסוף לחתום על מסמך כזה.

בחלוף השנים בני הזוג התקשו לעמוד בתשלומים, וב-2014 הבנק תבע את ההורים-הערבים בבית משפט השלום בחיפה ודרש שישלמו במקומם כ-150 אלף שקל.

אלא שההורים טענו שאין להם מושג במה מדובר. הם טענו כי החתימה על ההסכם בכלל לא שלהם, הם מעולם לא היו בסניף הבנק בו נחתם, ואף אחד גם לא פנה אליהם בדרישת תשלום לפני הגשת התביעה. עוד צוין שהאב בכלל לא כשיר משפטית בשל מצבו הרפואי, ולכן לא הגיוני שאושר כערב.

בית משפט השלום קיבל את תביעת הבנק בחלקה. בעוד שהטענה לגבי האב התקבלה, טענת האם נדחתה בהסתמך על חוות דעת גרפולוגית מטעם הבנק שלפיה יש "סבירות" שהחתימה על ההסכם שייכת לאם. זה הספיק לבית המשפט והוא חייב את האם בכ-60 אלף שקל והוצאות משפט.

אולם האם התקוממה וערערה על ההחלטה. בבית המשפט המחוזי היא דבקה בגרסתה שלא חתמה על ההסכם, וטענה שהמרחק בין "סבירות" לבין ודאות גדול מאוד.  מכל מקום, לטענתה העובדה שלא נחתם כתב ערבות מלמד שאינה ערבה.

מהצד השני הבנק ביקש לדחות את הערעור. הוא הדגיש שהטענה לזיוף החתימה כבר הופרכה, והמערערת לא סתרה את קביעת הגרפולוגית. כמו כן נטען כי אפשר להכיר בה כערבה גם ללא כתב ערבות לנוכח הכוונה הברורה שהביעה בהסכם.

כן חתמה – לא תשלם

עו
צילום: צילום עצמי, פסקדין
השופטת דיאנה סלע דחתה את טענת המערערת בנוגע לעצם החתימה על ההסכם. היא קבעה שהמסמך חתום על ידה, ולא בכדי היא נמנעה מהבאת חוות דעת נגדית שתסתור את הטענה.

למרות זאת, השופטת קבעה כי הוכח בפניה שההסכם נחתם ללא מפגש בין המערערת לבין הבנק, ומכאן שלא נעשה כלפיה גילוי נאות על פי חוק.

השופטת הסבירה כי חובת הגילוי של הבנק מחייבת אותו בין היתר להודיע למערערת עוד לפני החתימה שהיא מוגדרת כ"ערב יחיד" (שכן בעלה לא כשיר) ולפרט בפניה את מהות הערבות והשלכותיה. במקרה הזה השופטת לא שוכנעה שכך היה.

בשלב שני, הבנק הפר את חובתו שלו כשלא יידע את המערערת לפני הגשת התביעה שהחייבים הפסיקו לשלם והיא תצטרך לכסות את החוב במקומם.

אי עמידה בתנאים אלה פוטרת את הערב מתשלום, סיכמה השופטת סלע את החלטתה, וקבעה כי המערערת פטורה מהחוב.

שמות באי כח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד משה ישראל עוסק/ת ב- בנקים 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל