אישה שמנהלת הליך פשיטת רגל מזה כשנה ביקשה להמשיך לנהל חשבון בבנק דיסקונט אך הסניף שלה בזכרון יעקב סירב לבקשתה.
בעקבות זאת פנתה החייבת לבית המשפט המחוזי בחיפה שבו מתנהל תיק פשיטת הרגל שלה, וביקשה מהשופט נאסר ג'השאן לחייב את הבנק להעניק לה שירותים בנקאיים ולהנפיק לה כרטיס לחיוב מיידי.
החייבת טענה שבמסגרת הליך פשיטת הרגל הותר לה לנהל חשבון בנק ביתרת זכות, והיא מעוניינת להמשיך לנהל את החשבון בסניף שבו הייתה לקוחה עוד לפני ההליך, ואליו מופקדת קצבת הנכות שלה.
בתגובתה טען הבנק כי החוק עומד לצידו. לשיטתו, העובדה שבית המשפט התיר לחייבת לנהל חשבון בנק אינה אומרת שהחשבון חייב להתנהל דווקא באותו בנק, שבסופו של דבר הפך להיות הנושה שלה עקב יתרת חוב.
הבנק טען בין היתר כי חוק הבנקאות מאפשר לו לסרב להעניק שירות בנקאי כשלקוח לא עומד בתנאי ההסכם בינו לבין הבנק – ואין ספק שהחייבת לא עמדה בהסכם זה שכן עד שניתן צו הכינוס עמד החשבון ביתרת חובה. עוד הוראה שפירש הבנק לטובתו היא הוראה 422 של המפקח על הבנקים, שלטעמו אומרת כי בנק רשאי לסרב לנהל חשבונו של לקוח שמתנהל עמו הליך משפטי של גביית חוב.
בתגובה לטענות אלה השיבה החייבת כי לא ניתן למנוע ממנה לנהל את החשבון משום שהפרה בעבר את ההסכם. יש לטענתה להסתכל על ההווה ועובדה שמאז צו הכינוס היא מקפידה שהחשבון יימצא ביתרת זכות.
פרשנות אבסורדית
ואכן, השופט ג'השאן קיבל את עמדת החייבת וקבע כי סירובו של הבנק להעניק לה שירותי בנקאות אינו סביר.
בהחלטה שניתנה לפני ימים ספורים מצא השופט שבניגוד לעמדת הבנק, הוראות חוק הבנקאות והמפקח על הבנקים אינן תומכות בגישתו.
השופט קבע כי לא ייתכן שחוק הבנקאות התכוון למנוע מפושטי רגל להמשיך לנהל חשבון בבנק בו היו לקוחות לפני ההליך.
לטעמו, מיום שהוצא צו הכינוס יש לראות את חשבון החייב כאילו "התאפס", שכן החוב יכוסה בהליכי פשיטת הרגל.
כמו כן, השופט הפנה את הבנק לסעיף הוראות המפקח שאומר במפורש שעצם היותו של לקוח בהליך פשיטת רגל אינו מצדיק סירוב לניהול חשבון בבנק, ולא ייראו בכך "סירוב סביר" כדרישת חוק הבנקאות.
לנוכח הדברים האמורים, השופט ג'השאן הורה לבנק לאפשר לחייבת לנהל אצלו חשבון ביתרת זכות ולהנפיק לחייבת כרטיס לחיוב מיידי. לא נפסקו הוצאות משפט.
שמות באי הכוח לא צוינו בהחלטה
עו"ד ענבל אלוש-לוצאטו עוסק/ת בבנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.