אחת המגמות המדאיגות בשלוש השנים האחרונות בהיי-טק הישראלי היא העובדה שפחות חברות בשלבים המוקדמים מצליחות לקבל מימון, מגמה שהתחזקה משמעותית מאז שפרץ המשבר. בטווח הקצר ייתכן שהיעלמות האקזיטים מדאיגה יותר, אך ההשלכות לירידה בהשקעות בשלבים מוקדמים, יבואו לידי ביטוי בעוד שנתיים, כשלא יהיו כאן מספיק חברות בשלבי הביניים והמאוחרים לממן והן יהיה דרמטיות בהרבה.
למרות ששנת 2008 הסתיימה בקול תרועה ושיא שמבחינת היקף ההון שגויס לחברות, כולם יודעים ששום שיא חיובי לא יירשם בשנת 2009.
על-פי חברת המחקר IVC, בשנת 2008 הושקעו 2.08 מיליארד דולר ב-483 חברות היי-טק ישראליות, עלייה של 28% בהשוואה ל-2006 ושל 18% בהשוואה לשנת 2007, אז הושקעו 1.76 מיליארד דולר. סימני שינוי המגמה הופיעו ברבעון הרביעי של 2008 באופן שאינו משתמע לשני פנים: ירידה של 22% (394 מיליון דולר) בהשוואה לרבעון הרביעי של 2007, אז גויסו 503 מיליון דולר, וירידה של 34% בהשוואה ל-600 מיליון דולר שגויסו ברבעון השלישי של השנה שעברה.
במילים אחרות, החברות מגייסות פחות כסף; סכום הגיוס הממוצע לחברה עמד ברבעון הרביעי על 3.61 מיליון דולר בהשוואה ל-4.37 מיליון דולר ברבעון הרביעי ב-2007 ו-4.83 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2008. רק חברה אחת הצליחה לגייס יותר מ-20 מיליון דולר - פינג'אן, עם 22 מיליון דולר.
מציאות לא שוויונית
הגזירה הייתה יכולה להיות גרועה פחות, אם כל החברות בכל השלבים היו מצליחות עדיין לגייס כסף, גם אם פחות, אך המציאות כמובן שוויונית פחות. החברות בשלבים המוקדמים, אלה שמצויות בשלבים הפגיעים ביותר בהתפתחותן, סובלות בעטיו של המצב החדש יותר מהחברות הבשלות.
בתחילת 2006 ההשקעות בחברות ישראליות היו פחות או יותר מאוזנות, מבחינת השלבים - שליש מההון זרם לחברות הצעירות, שליש לשלבי הביניים ושליש לשלבים המאוחרים. אבל, מאז התמונה השתנתה.
ניתוח ההון שגייסו חברות טכנולוגיה ישראליות בסבבים השונים מראה כי בשלוש השנים האחרונות, חברות בשלבים המוקדמים מצליחות למשוך פחות ופחות הון. אם ברבעון הראשון של 2006 חברות בסבבי הגיוס המוקדמים משכו 32.5% מסך ההון, ברבעון הרביעי של 2008 הן משכו 13.1% מההון הכולל שגויס.
המצב לא טוב יותר בחברות בשלבי הביניים. מאז השיא של 54.7% מכלל ההשקעות ברבעון השלישי של 2006, הן מצליחות למשוך פחות ופחות הון וברבעון הרביעי של 2008 משכו 40.1% מההון הכולל.
לעומתן, חברות המצויות בשלבי הגיוס המאוחרים מצליחות למשוך יותר ויותר הון וברבעון הרביעי של 2008 הגיע שיעור ההשקעה בהן ל-46.8%, כמעט מחצית מכלל ההשקעות.
מכל כיוון שלא מסתכלים על הנתונים, המגמה הזאת בולטת, אם 31 חברות בשלבים המוקדמים הצליחו לגייס הון ברבעון הראשון של 2006, הרי שברבעון הרביעי של 2008 הצליחו רק 15 חברות צעירות לגייס הון. בצד השני של המטבע, 65 חברות בשלות הצליחו לגייס הון ברבעון הרביעי של 2008 לעומת 48 חברות ברבעון הראשון של 2006.
אפיזודה חולפת או בעיה אמיתית
"זאת עובדה שאי אפשר להתכחש לה, שיש ירידה בכמות הדולרים וגם בנתח ההון שגויס על-ידי חברות היי-טק בשלבים המוקדמים ובשלבי הביניים", אומר קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC. "אם מסתכלים בחתך רב-שנתי, רואים שהפילוח של היקף ההשקעות לפי שלבים, יציב יחסית, אך ב-2008 החלה מגמה ששוברת את השרשרת, אני מניח שזאת מגמה שאפילו תתחזק ב-2009".
מה המשמעות של זה?
"משקיעי ההון סיכון בוחרים להתרכז בחברות בשלבים מאוחרים. זה כבר קורה. המספרים מלמדים שהמשקיעים מקדשים את ההווה ומזניחים את העתיד. אם הם לא ישקיעו בחברות בשלבים מוקדמים, לא יהיו להם חברות להשקיע בהן בעוד שנה וחצי. השאלה הגדולה היא, האם מדובר באפיזודה חולפת, או שזה יימשך ויהפוך לבעיה אמיתית".
שימנה לא מגזים במסקנותיו הפסימיות. מספר חברות הסטארט-אפ הישראליות נמצא בירידה, אם בשנת 2000 היו כאן כ-700 חברות סטארט-אפ בשלבים שונים, כיום פעילות כ-450 חברות. מהצד השני, אם בשנת 2000 היו כאן יותר מ-50 קרנות הון סיכון, כיום פעילות כתריסר קרנות ישראליות, במקרה הטוב. לא בטוח אם התעשייה המקומית תוכל להצדיק את קיומה אחרי התכווצות נוספת.
איך אתה מסביר את ההתכווצות?
שימנה: "משקיעי ההון סיכון העדיפו להישאר על הגדר. אי הוודאות הייתה גדולה והם בחרו להשקיע בחברות פורטפוליו שזקוקות למזומנים או שהם מאמינים בהן.
"הקרנות מיעטו להשקיע בחברות חדשות, גם בגלל העובדה שרובן רק סיימו לגייס קרן חדשה והם העדיפו לדחות במעט את התחלת המחזור. הקרנות מצויות בזמנים קשים, וזה מקרין על החברות. ההון סיכון העולמי כולו עומד במצב שבו הכדאיות שלו נבדקת.
"בשעה שחברות טכנולוגיה בורסאיות נסחרות בחסר גדול, איזה הגיון פיננסי יש בהשקעה בחברות טכנולוגיה? בשעה שחברות שפועלות בשווקים גדולים, ומוכרות מוצרים בעלי ביקוש נסחרות במכפילים מגוחכים, ברור שכרגע אין הרבה סיכוי להגיע למכפילים של פי 4 או 5 על השקעה בחברות סטארט-אפ".
