חברות ההיי-טק בישראל לא סבלו בשנה האחרונה רק ממיתון, אלא גם ממעילות ומהוצאות כספיות מופרזות של עובדיהם בחו"ל. לדברי עינת גז, מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס, המתמחה בליווי תהליכי רילוקיישן, "הייתה עלייה של 20% במספר הפניות שנעשו אלינו על-מנת לאתר עובד חלופי, כאשר הפניות הגיעו בעיקר מחברות הממוקמות במדינות מתפתחות, שם יכולת הבקרה המקומית קשה יותר".
"בשנה האחרונה, חברות הגדילו את השימוש ואת אופי מבדקי האמינות השונים, בין אם זה פוליגרף, מבחני אמינות ממוחשבים או מבחנים פסיכולוגיים המתמקדים במידת אמינותו האישית של העובד", אומרת גז. מבדקי האמינות נועדו להקטין את הסיכון למעילות ולכן הפכו לכלי פופולרי בידי מגייסים. בין היתר נבדק המועמד להשמה אם יש לו חובות בשוק האפור, אם הוא משתמש בדרך קבע בסמים או אם בעברו מעילות ממקומות עבודה קודמים.
גז אומרת שלניסיון של העובד יש משקל בעבודות במדינות מתפתחות ולכן יש חברות שישלימו עם מעילות או מעידות חד-פעמיות. לעיתים אף ישקללו את יתרונות העובד מול חסרונותיו ויבחרו בו למרות חשש בנוגע ליושרו.
גם רו"ח עופר אלקלעי, ממשרד רו"ח אלקלעי-מונרוב, המתמחה באיתור ובמניעת אי-סדרים כספיים אומר שבשנה האחרונה חלה אצלו עלייה במספר הבקשות מצד חברות היי-טק לבצע ביקורת חקירתית בשלוחות או בחברות שפעילות בחו"ל. "הביקורת השוטפת במקומות אלו קטנה יותר מאשר במטה בארץ ולכן עובדים מרגישים כי הם יכולים לנהוג בכספי הארגון כבשלהם.
"העובדה כי במקומות כגון מזרח אירופה, אפריקה ואסיה, קיימות נורמות של תשלום שוחד וקבלת טובות הנאה כחלק מהעסקים משפיעה על עובדים וחלקם מאמצים קודים אלו. המשפט רחוק מהעין רחוק מהלב מקבל משמעות מיוחדת בנושא של עובדים שמוצבים בחו"ל".
לדברי אלקלעי, "במספר ביקורות שערך משרדו בשלוחות של חברות ישראליות בחו"ל התגלו ממצאים כגון העמסה על החברה של הוצאות פרטיות, שבחלקם הוצאות האירוח מסתכמות באלפי דולרים בחודש. בנוסף, נמצאו העדר פיקוח על קופה קטנה המתנהלת לעיתים ללא כל תיעוד.
לסיכום אומר אלקלעי שמומלץ שחברות יבצעו ביקורות בשלוחות בחו"ל באופן שוטף לצורך שיפור ההרתעה ולמיסוד נורמות ותהליכי עבודה נאותים.
