רוב בני אדם אוהבים להמר, ומי שלא כנראה שעדיין לא היה בוגאס. אבל מה גורם לנו להמר? הדיילי טלגרף מפרסם היום שחוקרים באוניברסיטת לונדון מאמינים כי גילו קשר גנטי בין אנשים הנוטים להישמר מסיכונים ומעדיפים להשקיע את כספם לטווח ארוך. החוקרים מצאו כי לגן האחראי על שחרור סרוטונין במוח, החומר המשפיע על מצב הרוח, יש קשר לתופעה, במיוחד בכל מה שנוגע להימורים.
אז איך הגיעו המדענים למסקנה הזאת? הם חילקו את הנחקרים לשתי קבוצות: כאלו בעלי גן "קצר" וכאלו בעלי גן "ארוך". לפי הממצאים, אלו בעלי הגן ה"ארוך" נטו לקחת יותר סיכונים כספיים, במיוחד כשהגמול על ההשקעה או הסיכון היה אטרקטיבי יותר.
"אנשים מתרבויות שונות חשופים לטעויות בשיקול הדעת כאשר הם מחליטים החלטות חשובות, קשה להימנע מזה גם כשאר מודעים לכך ומשתדלים", אמר ד"ר ג'ונתן רויזר ממכון UCL לנוירו-קוגניציה. "דבר זה יכול להוכיח שלגנטיקה יש תפקיד משמעותי בקבלת ההחלטות שלנו".
שלושים המשתתפים במחקר התחלקו לשתי קבוצות: בעלי גן "קצר" ובעלי גן "ארוך". כעיקרון, הם התבקשו להחליט אם להמר על סכום מסוים או לא. באחד מהניסויים קיבלו המשתתפים 50 ליש"ט. הם התבקשו לבחור באחת משתי האפשרויות: לשמור 20 ליש"ט אצלם בוודאות, או להמר על כך שכל הסכום ישאר בידיהם. הקאץ', במקרה שבחרו באפשרות השנייה, הוא שיש סיכוי של 60% שהם יפסידו את כל הסכום.
התוצאות היו חד משמעיות: בעלי הגן "הקצר" נטו לשמור על הכסף ולא להמר. "הדבר המעניין הוא אם הגן משפיע גם על קבלת ההחלטות בחיים האמיתיים", תהה ד"ר רויזר. "אם כך, מעניין איך משפיע הגן הזה על תפקוד של בעלי מקצוע כמו בנקאים או יועצי השקעות, שנדרשים לקחת סיכונים. זוהי שאלה שצריך להמשיך לחקור".