המשק הישראלי הצליח עד כה להתחמק מעוצמת הטלטלות העזות שפקדו את שוקי העולם. בעמק הסיליקון, לעומת זאת, הפאניקה היא עובדה מוגמרת - הקרנות דורשות מחברות הפורטפוליו שלהן לקצץ בעלויות ולהוריד את קצב שריפת המזומנים, הגיוסים נעשים במשורה, וגם קצב האקזיטים נחלש.
באופן ספציפי יותר, בקרב חברות האינטרנט, יש מי שמכריז על מותו של הווב 2.0. חברות נסגרות, קרנות סוגרות את הברז ויזמים מתחילים להפנים כי מודל עסקי ישים הוא הכרחי ובלעדיו אין לחברות זכות קיום. האומנם תם עידן הווב 2.0?
"לסטארט-אפים בתחום האינטרנט צפויה תקופה מאוד קשה", מעריך גיגי לוי, מנכ"ל חברת ההימורים המקוונת 888. "קרנות ההון סיכון מקבלות השקעות מהגופים הפיננסים ששקועים בבוץ, והקרנות פחות 'חמות' על השקעות בהשוואה למה שהיה לפני מספר חודשים. בתקופה הקרובה נראה קרנות יותר סלקטיביות בהשקעות החדשות ובהשקעות ההמשך שלהן. הרי גם הקרנות צריכות לדאוג לכך שיישאר להן כסף זמין".
מי יהיה חסין מהמשבר?
"צריך לעשות אבחנה בין חברות קיימות ומבוססות לבין סטארט-אפים חדשים. ככל שהחברה עוסקת יותר באינטרנט ובמודלים שפונים לצרכנים - ככה היא תתקשה יותר. לעומת זאת, לחברות תוכנה יהיה יותר קל מלחברות הווב 2.0, שכן לקרנות קל יותר להשקיע בחברות שמפתחות מוצרים מוחשיים".
בענף הסטארט-אפים הישראלי מתחילה חרושת השמועות. אנשים משוכנעים ש"אחרי החגים" כבר כאן, ולא יהיה מנוס מפיטורים. חברות האינטרנט יספגו פגיעה קשה יחסית. אלה ששרדו את ימי בועת הדוט.קום העליזים כבר יודעים שתקופה שמתחילה עם מכתבי עידוד אופטימיים למחצה של המנכ"לים לעובדים, בהם הם מבקשים מהם לחסוך, מסתיימת במקרים רבים באקורד צורם יותר.
הפוך מההיגיון
לוי מספר על חברה ישראלית שהקרן שמושקעת בה החליטה לנתק את הזרם ולא להזרים יותר כספים, וכן על מספר חברות סטארט-אפ שצפויות לפטר עובדים אחרי החגים.
"זה כדור שלג - ברגע שיש הלך רוח שמאותת על כך שקרן אחת מפסיקה להשקיע, גם אחרות לא משקיעות, ואז החברות נכנסות ללחץ. התוצאה - פיטורים במטרה לקצץ בעלויות", הוא מסביר. לגבי החברה שלו, הרי שלוי מאמין כי היא דוגמה לחברה שיכולה להרוויח מהמשבר, שכן מדובר בחברת בידור אינטרנטי, ובתקופת משבר אנשים מקצצים בהוצאות של בילויים בחוץ ונוטים לבלות יותר זמן בבית ומול המחשב.
לא כל היזמים והמשקיעים מאמינים שהמשבר הפיננסי יזלוג באופן ניכר לענף האינטרנט. טל בר-נח, יזם אינטרנט ותיק שגם משקיע בחברות כמו BeInSync (שנמכרה השנה לפיניקס טכנולוג'יס תמורת 30 מיליון דולר), Sportingo ו-Fixya, סבור כי המשבר הנוכחי הוא משבר פיננסי ותו לא.
"המשבר יגיע לחברות האינטרנט מכיוון אחר, כשיגיע מתישהו לצרכנים ואז תהיה לכך השפעה מהותית על עסקי החברות. אבל התחזית שלי היא שהמשבר לא יהיה ארוך מדי וברבעון הראשון של 2009, לכל המאוחר, הוא כבר יהיה מאחורינו".
אז מה, הפאניקה מוגזמת?
בר-נח: "אני באמת אופטימי. תעשיית ההיי-טק הישראלית אמיתית, חזקה וטובה. אם ההערכה שלי נכונה - אז יש להיזהר מהוצאות מיותרות, לשמור על עסקי הליבה ולהישאר ערניים, אבל מבחינת התעשייה מדובר במשבר פחות חמור בהרבה מהמשבר ב-2001. אז זה היה משבר של בועת ההיי-טק והפעם הוא פיננסי. תהיה האטה אבל לא באותה חומרה".
לדבריו, הנפגעים העיקריים יהיו חברות שנמצאות בעיצומו של גיוס הון: אלה שיתקשו לגייס, ייאלצו לפטר עובדים ואולי אף להיסגר. "פסיכולוגית, משקיעים פרטיים וקרנות עוצרות מיד הכול, אבל לעיתים זה הפוך מההיגיון. דווקא בזמנים כאלה יש יותר הזדמנויות לעשות עסקאות טובות עם חברות שזקוקות לכסף. אני, בכל מקרה, עדיין מחפש השקעות מעניינות, ובשל העובדה ששוק ההנפקות כבר סגור הרבה מאוד זמן, יש הזדמנויות בתחום האקזיטים. אני מתכנן לעשות בעצמי 2-3 אקזיטים ברבעונים הקרובים".
עופר אדלר, מייסד אינקרדימייל, מנסה לשפוך קצת אור על הנעשה בשוק הישראלי. אינקרדימייל מפתחת פתרונות תוכנה עבור משתמשי דואר אלקטרוני ונסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של 110 מיליון שקל. אדלר הוא גם אנג'ל שמשקיע בחברות סטארט-אפ, כדוגמת Kenshoo ו-MassiveImpact.לדבריו, "הגיוני מאוד שיהיו פיטורים. זה חלק מכל האווירה העולמית וגם חברות גדולות מתחילות לשים יד על הדופק. לכולם ברור שהגיוסים הרבה יותר קשים וצריך להיערך לתקופה יותר קשה. באופן טבעי, חברות שגייסו פחות כסף עתידות להיסגר, אבל חברות עם מוצר טוב והכנסות מוכחות יעברו את המשבר".
"לחץ מוגזם"
אחת ההשלכות המרכזיות של המשבר, שרלבנטית מאוד לתעשיית הסטארט-אפים, היא הפגיעה בענף הפרסום המקוון. בארה"ב מדברים על ירידה בהיקפי הפרסום ועל שיעורי צמיחה מתונים יותר, לאחר שנים רבות של גידול מהיר. לחברות רבות שמתבססות על פרסום כנדבך מרכזי במודל העסקי שלהן מדובר בבשורת איוב - אך אדלר טוען שהלחץ מוגזם. "תהיה ירידה במחירי הפרסום אבל היא לא תהיה דרסטית וזה לא מה שיגרום לחברה לא להצליח", הוא אומר.
בנוגע לקווי הדמיון להתפוצצות הבועה, מרבית העוסקים בתחום האינטרנט משוכנעים שאין הרבה כאלה. "בהנחה שהמשבר יסתיים בקרוב, המצב יהיה הרבה פחות דרמטי מהמדבר שהיינו בו ב-2001-2002", אומר בר-נח.
לוי סבור כי אנחנו "לא נמצאים בבועה של רעיונות לא טובים, כפי שהיה בעבר, אבל למשבר הנוכחי יש מאפיינים חמורים יותר מהמשבר הקודם. יש חשש למיתון צרכני אמיתי שלא היה אז, ובגלל שהאינטרנט הוא ענף מוטה צרכנים גם לחברות טובות מאוד יהיה קשה".
לטענת אדלר, "אז המשבר התחיל מהאינטרנט, ואילו במשבר הנוכחי האינטרנט הוא רק נגרר ומושפע. עם זאת, זה לא אומר בהכרח שההשלכות יהיו יותר מינוריות. זהו משבר מאוד רציני ולכן זה לא משנה מי התחיל ומי נגרר - התוצאה תהיה בכל מקרה די דרמטית".
