בסוף העשור שעבר, עובדי ההיי-טק היו על גג העולם. הצטרפות לענף הייתה פסגת השאיפות של כמעט כל סטודנט ושל כל מי שהתחיל קריירה כלשהי. הילת זוהר אפפה את צמד המילים "היי-טק".
ובאמת, מי לא ירצה להצטרף למקום עבודה שבו הכסף זורם כמים, האופציות מגלמות הבטחה לעושר והתנאים מסביב חלומיים? מטבח מפנק, רכב צמוד, שיאצו בין תכנות לישיבה, סביבה דינמית וצעירה ועידוד מצד האמא הפולנייה, שאבו אליהם עובדים בקלות.
ימי נאסד"ק 5,000 עברו מזמן. בועת האינטרנט וההיי-טק התפוצצה בקול גדול, האוויר יצא מהבלון במהירות שטנית. עובדי ההיי-טק ירדו מהגג שעליו ישבו בביטחון, והקסם פג. זה קרה בלי קשר למשבר הנוכחי ששורשיו במשבר הסאב-פריים. זהו תהליך שהתעשייה עוברת מאז תחילת העשור והגיע לשיאו בשנים האחרונות. העובדה שחברות ההיי-טק היום כבר אינן מקום עבודה בטוח והן מפטרות עובדים, נסגרות ונתקלות בחומה בצורה בכל הקשור לגיוסי הון - שחקה עוד יותר את הדימוי הנוצץ.
ומה באמת חושבים על ההיי-טקיסטים אלו שלא שייכים לקבוצה הזו, הציבור הרחב? מה חושב מדגם מייצג של 500 איש - חצי מהם גברים וחצי מהם נשים - על המקצוע, ומהי תדמיתו של ענף ההיי-טק כמקום עבודה?
אלה השאלות שביקשנו לבדוק בסקר שבוצע עבור "גלובס" על-ידי מכון "חקר רייטינג" שבהנהלת מרים חונן. התוצאות מפתיעות בחלקן ועולה מהן תמונה ברורה וחדה: לא, הציבור אינו תולה עיניים מעריצות בהיי-טקיסטים. הוא אמנם סבור שההיי-טק הוא מקצוע "נחשב", אבל הוא לא מקנא בהם, ואפילו לא היה רוצה להיות כמותם. העובדים בתחום אולי מרוויחים לא מעט, אך הם נתפסים כעבדים של מקום העבודה. אם פעם ההיי-טק הישראלי היה נראה לציבור כמו סיירת מובחרת, בשלהי 2008 הוא נתפס כלא סקסי ולא מעניין במיוחד.
וכך, בתשובה לשאלה "האם הייתם רוצים להיות אנשי היי-טק", 58% ענו "בכלל לא". שיעור גבוה מ-60% נרשם בקרב תושבי גוש דן והשרון - מעוז ההיי-טק הישראלי; בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע; בקרב נשים ובקרב דתיים וחרדים.
כ-19% מהנשאלים ענו "מאוד" ו-16% ענו "לפעמים". אם נוסיף לכך את ה-5% שכבר עובדים בהיי-טק מתוך 500 הנשאלים, הרי שיש כ-40% שרואים את עצמם קרובים לתחום ונמשכים אליו.
הפרופיל של מי ש"מאוד היו רוצים" להיות אנשי היי-טק הוא גבר צעיר, עד גיל 29, או גבר מבוגר בן 50 ומעלה, מסורתי, תושב ירושלים, השפלה והנגב ובעל רמת הכנסה נמוכה. ובמילים אחרות - מי שקרוב יותר לתחום ההיי-טק לא קונה בהכרח את התדמית הזוהרת.
נשים ובני 50 ומעלה מוצאים את ההיי-טק כמקצוע נחשב
מעניינות גם התוצאות בתשובה לשאלה "מהם שלושת המקצועות הנחשבים ביותר, לדעתך". מסיכום המקום הראשון והשני עולה ש-45% חושבים שמדובר ברופאים או בווטרינרים; 27% מכלל המדגם חושבים שתחום ההיי-טק הכי נחשב; 26% סבורים שעורכי-דין עובדים במקצוע הכי נחשב; 14% חושבים שהמקצוע הנחשב ביותר הוא מחנכים, מורים או מנהלי בית-ספר (האחוז הכולל הוא 181% שכן מסוכמים כאן שני המקומות הראשונים).
שיעור גבוה יחסית של אלו שציינו במקום ראשון או שני את תחום ההיי-טק כמקצוע נחשב, נמצא בקרב נשים (30% לעומת 25% בקרב הגברים), בקרב תושבי גוש דן והשרון (32%) ובקרב אנשים בגילאים 50 ומעלה (34%). גם אלו שחושבים כך על עורכי-דין או משפטנים זכו לשיעור גבוה יותר בקרב הנשים (29% לעומת 23% מהגברים).
כשבוחנים רק את הבחירה הראשונה של הנשאלים (כלומר, מתוך עוגה של 100%), התוצאות דומות: 24% חושבים שהמקצוע הנחשב ביותר הוא רפואה; 19% סבורים שמדובר בהיי-טק ו-10% חושבים שהמקצוע הנחשב ביותר הוא העיסוק במשפטים. בכל מקרה, ההיי-טק הוא במקום השני, עוד לפני עריכת-דין.
כאן אין הפתעות: 39% סבורים שהדבר המושך ביותר בהי-טק הוא השכר
שאלה נוספת שנשאלו חברי המדגם היא "מהו הדבר שנראה לכם מושך במיוחד בעולם ההיי-טק"? השאלות היו בלתי נעזרות. כלומר, הנשאלים יכלו לענות כל אסוציאציה שעולה בדעתם, וכל נשאל מקבוצת ה-500 יכול היה לספק יותר מתשובה אחת (סך כל התוצאות מסתכמות ל-121%).
מהתוצאות עולה כי 39% סבורים שהדבר המושך ביותר בעולם זה הוא השכר או הכסף, ו-7% נוספים טוענים כי אלה תנאים טובים שקשורים לשכר. 17% סבורים כי האתגר, העניין וההתפתחות האישית הם מוקד המשיכה הגדול של התחום, ו-11% הגיעו מכיוון ערכי: "להיות חלק מהקדמה ומעולם העתיד". רק אחוז בודד ענה "שום דבר לא מושך".
שיעור גבוה יחסית של אלה שאמרו כי המשכורת והכסף הם שמושכים אותם לעולם ההיי-טק נמצא בקרב נשים (46% לעומת 33% לגברים); אנשים בגילאים 30-49; בעלי השכלה על-תיכונית (44%); דתיים (44%); ובעלי הכנסה ממוצעת (47%). מי שענו כי האתגר הוא המושך אותם במיוחד היו בעיקר גברים (20% לעומת 14% לנשים).
44% מאמינים שאנשי היי-טק הם עבדים מודרניים
מתוך רצון לברר מהו המאפיין המתאר בצורה הטובה ביותר את עובדי ההיי-טק, ביצענו בסקר גם בדיקה נעזרת. הנשאלים היו צריכים לבחור אחת מבין תשובות סגורות, ואלה התוצאות: 44% מאמינים שאנשי התחום הם "עבדים של מקום העבודה" - אחוז גבוה למדי. מעניין, שהתשובה הזו חזרה בעיקר אצל בעלי השכלה גבוהה; חילוניים; והייתה קשורה בקשר הדוק לעלייה ברמת ההכנסות של הנשאל. כמו-כן, היא הופיעה בעיקר במקרים שבהם המרואיין או אחד מבני משפחתו משתייך לתחום ההיי-טק, דבר המראה כי הנשאלים מכירים את התחושות של עובדי ההיי-טק, קרוביהם, והן לא בהכרח חיוביות.
נוסף על כך, שליש מהנשאלים חושבים שאנשי ההיי-טק "מלאים בכסף". מי בעיקר חושב כך? מי שרחוק מהתחום - בעיקר צעירים עד גיל 29, בעלי השכלה תיכונית, מסורתיים או בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע. נראה שעל הרחוקים יותר התדמית הקסומה של התחום עדיין מצליחה להשפיע. 10% מהנשאלים משוכנעים שעובדי ההיי-טק מנותקים, חנונים וגיקים, ו-5% חושבים שהם "לא שונים מעובדים בתחומים אחרים" (היתר ענו "לא יודע").
בדקנו את כל הקלישאות. יש כאלה הסבורים שהיי-טק משמעו בעיקר "אופציות" או "אקזיט". מה האסוציאציות העולות בקרב הנשאלים כשהם שומעים את שני המונחים האחרונים הללו בתוספת "היי-טק" ו"סטארט-אפ"?
מתברר, ש-19% חושבים באופן אינסטינקטיבי על כסף, על רווחים ועל התעשרות מהירה. שיעור גבוה יחסית של אלה שחשבו על האסוציאציות הללו הם בני 49 לכל היותר (21%), בעלי השכלה תיכונית, תושבי גוש דן והשרון. תשובה זו גם מופיעה בקשר ישיר עם העלייה ברמת ההכנסה של הנשאלים.
17% מכלל המדגם חושבים על אינטרנט ומחשבים כשהם שומעים את ארבעת המושגים הללו; 11% מהנשאלים חושבים על קידמה, טכנולוגיות והעתיד. ועל מה חושבים 36% מהנשאלים? "על שום דבר מיוחד", הגיעה התשובה המפתיעה.
מעניין לציין שהאסוציאציות העולות בקרב 4% מהנשאלים הן "עבודה קשה, הרבה שעות ועבדות מודרנית" ומנגד, 4% חושבים על "הצלחה, מעמד גבוה, עולם נוצץ"; 4% טוענים: "לא מדבר אליי, כבד עליי, כאב ראש, משעמם, בלבול מוח, וסינית", ו-2% פוסקים: "כיף להם, גם אני רוצה".
36% סבורים שאין מגזרים במשק שזוכים לתנאים כמו בהיי-טק
השאלה האחרונה שהפנינו לחברי המדגם הייתה "האם יש מגזרים נוספים במשק הנהנים מהתנאים של עובדי ההיי-טק, ואם כן - אילו הם?"
מהסקר עולה כי 36% סבורים שאין עוד מגזרים במשק שזוכים לתנאים כאלה - הם לא פירטו אם מדובר בתנאים גבוהים יותר או נמוכים לדעתם.
13% מאמינים שחברת החשמל משתווה לנתונים של מגזר ההיי-טק והם היו בעיקר גברים, בגילאים 30-49 או גילאי 50 ומעלה עם רמת הכנסות גבוהה מהממוצע.
9% חושבים כי תחום הבנקאות דומה בתנאים ו-2% הגדילו לעשות וטענו כי שרי ממשלה וחברי כנסת זוכים לתנאי היי-טק. כן, עד כדי כך.
באשר לבכירים בתחום, ההערכה האחרונה נכונה - מנכ"ל יוכל להרוויח 40 אלף שקל ברוטו לחודש ואף יותר. אך עובדי ההיי-טק ה"רגילים" - מהנדסי חומרה, מהנדסי תוכנה ואפילו מנהלי צוותי הפיתוח - יצטרכו להסתפק בפחות. יש אפילו כאלה, כמו אנשי בקרת תוכנה (QA) מתחילים, שעבורם 15 אלף שקל בחודש (ברוטו) יהיה הגבול העליון עד שיתקדמו.
מרבית אנשי ההיי-טק, שהם בעלי שנות ניסיון בודדות, יסתפקו במשכורות ברוטו שהן בסביבות 20 אלף שקל לחודש. נכון, זו לא משכורת נמוכה, אבל היא אינה בלעדית לענף ההיי-טק.
מתודולוגיה: כך בוצע הסקר
סקר התדמית של ענף ההיי-טק, שנערך עבור "גלובס" על-ידי "חקר רייטינג מחקרי שוק" בהנהלת מרים חונן, בוצע באופן טלפוני בקרב 500 נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה. הסקר בוצע בחודש ספטמבר.
מחצית מהנשאלים היו נשים ומחציתם גברים. אף אחד מהמשפחה הקרובה של 76% מהנשאלים איננו עובד היי-טק; אצל 12% מהנשאלים אחד או יותר מהילדים עוסק בתחום; 9% מהנסקרים הם עובדי היי-טק בעצמם, והיתר ציינו כי בני זוגם משתייכים לסקטור.
