השבוע הוא שבוע הבשורה עבור עשרות אלפי הנרשמים ללימודים באקדמיה באמריקה. תיאוריית המעטפה הרזה או השמנה הופכת פחות רלוונטית בעידן בו מוסדות רבים חורצים גורלות באיגרת וירטואלית, אך כפי שמפרסם השבוע הניו יורק טיימס, לפי התיאוריה המסורתית - מעטפה שמנה פירושה ארנק שמן.
ולא רק סטודנטים בצפון היבשת כוססים ציפורניים ומעדכנים את פרופיל הטוויטר בכל ביקור של הדוור, אלא גם עשרות אלפי סטודנטים זרים, בין השאר מישראל, התלויים במלגות קיום, דיור וסיוע כלכלי עומדים בפני שנה קשה יותר וסיכויים נמוכים יותר להתקבל למוסדות היוקרתיים - אלא אם יש להם כ- 70 אלף דולר למימון ההרפתקה.
יוני התקבל לאחת מעשר האוניברסיטאות הטובות בעולם, ארז את מטלטליו בידיעה שלחשבונו תופקד מלגת לימודים בסך 5,000 דולר לחודש למגורים. כשנחת בניו יורק התבשר כי האוניברסיטה היוקרתית משכה את המלגה וכעת נאלץ לחפש דירת חדר בברוקלין ולמלצר במנהטן.
גם אלה התקבלה לאוניברסיטת קולומביה לתואר שני אבל עדיין רחוקה מלחוש הקלה. כעת, משאיבדה ברגע האחרון את המימון שהובטח, כמו רבים נוספים, בעקבות הונאת הענק של מיידוף, שוקלת את האפשרות לקחת הלוואה, כדי לממן את החלום.
כך קורה שדווקא בארה"ב, ביתן של האוניברסיטאות הטובות בעולם, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, השכלה גבוהה רחוקה מלהיות נגישה למרבית האוכלוסיה.
אין עבודה? לכו ללמוד!
יותר אנשים יחזרו לאקדמיה בשנת הלימודים הקרובה לתארים ראשונים, או להמשך לימודים בתקווה שבעוד שנה-שנתיים-שלוש גג, השוק יתחיל להתאושש ותוכניותיו של אובמה ישאו פרי.
אך גם אם המשבר הכלכלי וצונאמי הפיטורים הם בגדר בשורה טובה לאקדמיה שמוצאת עצמה מחוזרת יותר השנה, רבים מהנרשמים עדיין יתקשו לשלם את שכר הלימוד לאוניברסיטאות שלא מציעות מחירי סוף עונה.
החלום האמריקני פושט את הרגל?
בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ההזדמנויות של בני המעמד הממוצע לרכוש השכלה גבוהה השנה הולכות ומצטמצמות. אחוז גבוה יותר של מכתבי הקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהים, נשלח בימים אלו למועמדים שאינם תלויים בסיוע של כספי האוניברסיטאות.
אוניברסיטה היא, בין השאר, עסק כלכלי אחרי הכל והשלכות המיתון העמוק, ניכרות גם במעבדות המחקר, בספריות ובכיתות. אוניברסיטת הארווארד לדוגמה, הפסידה בשנה שעברה 8 מיליארד דולר, ייל צפויה להפסיד 25% מהונה בשנת 2009.
בין הצרות השונות שפקדו את השוק הגלובאלי והאמריקאי, התרמית של מיידוף כאמור לא פסחה גם על אוניברסיטאות גדולות ומוכרות כמו אוניברסיטת ניו יורק (24 מיליון דולר), ברנדייס וקולומביה.
האוניברסיטאות היוקרתיות מדווחות על ירידה בנרשמים השנה, כשיותר מועמדים פונים לאוניברסיטאות הציבוריות - State Universities. אך גם אלו הנתמכות על ידי המדינה לא נהנות מרווחה כלכלית בזמנים הקשים. אחת הדרכים היצירתיות להתמודדות עם הקיצוצים בתקציבים שמציעות האוניברסיטאות הציבוריות, היא ביטול מסלול חלקי לטובת תוכניות לימוד מלאה, (או מינימום 12 נקודות בסמטר) שיחייבו את הסטודנטים לתשלום מלא בפרק זמן מרוכז יותר.
עיתון הניו יורק טיימס וגרסתו המקוונת מסייעת לנרשמים עם סדרת כתבות מיוחדת ובלוג מיוחד. במסגרת המיקוד בנושא מתגלים הקשיים החדשים שנוספים בצל המשבר מעבר לתהליך ההרשמה התחרותי. הקשיים הכלכליים של האוניברסיטה מביאה לכך שכתובת המגורים של המועמד ועיסוקם של הוריו, מהווים שיקול בקבלה בצד המבחנים, החיבורים ושאר התיק של המועמד. "אנחנו רק בני אדם" מודה דיקן ההרשמה של אוניברסיטת וויסקונסין. "יש מועמדים ש"בוהקים" קצת יותר מאחרים".
אוניברסיטאות אחרות מנסות להעניק משאבים מסטודנטים בעלי הישגים טובים יותר לכאלו הנזקקים יותר, מה שמוביל את הדיון לכיוונים מורכבים ומעלה שאלות של מוסר ודמוקרטיה מול איכות החינוך. האם יש להקריב את רמת המוסד האקדמי, את יוקרתו ואת חוקרי העתיד על מזבח שיוויון ההזדמנויות?
בינתיים, המועמדים הישראלים יכולים לפחות להתנחם בעובדה שסיכוייהם כסטודנטים זרים, לעבור את סף הקבלה ולהשיג מלגות מגופים חיצוניים לאוניברסיטה ולארצות הברית עשויים להיות דווקא טובים יותר השנה, או לפחות לא יותר גרועים מסיכויו של סטודנט אמריקני ממוצע.