שנים רבות היו ראשי הדואר מינויים פוליטיים וכך גם נראתה החברה. בספטמבר 2005 מונה אבי הוכמן לתפקיד מנכ"ל דואר ישראל וגם הוא מודה כי "היתה אז בדואר מידה מסוימת של אנכרוניזם אי-יעילות ועודף עובדים". אחרי 3 וחצי שנים בתפקיד מתווה הוכמן בראיון מיוחד ל"גלובס" את העתיד של חברת הדואר - פעם גוף ממשלתי שמוכר בולים ובעתיד חברה עסקית שתספק לאזרח שירותים פיננסיים ובנקאיים תמכור לו ביטוח, תעניק לו שירותי דואר אלקטרוני וכן, גם תחלק דואר.
"אני סוגר מעל 3 שנים בחברת דואר ישראל. החברה כיום והחברה אליה הגעתי הן שתי חברות שונות לחלוטין", אומר הוכמן, "מגוף עם הפסד של 100 מיליון שקל בשנה וגרעון של 500 מיליון שקל בהון העצמי, עם ספקות לגבי עצם קיומו, התעורר הדואר לחיים חדשים. כמעט אין תחום בחברה שלא נגענו בו ועשינו שינוי. היתה הבנה של ההנהלה והעובדים שאם לא נעשה זאת ולא נשנה את החברה, אז אין עתיד לדואר ישראל".
הוכמן (53) מכיר את הדואר מלפני ומלפנים. את הקריירה שלו החל בשנת 1981 ככלכלן בבנק הדואר ולאחר מכן כקצין התקציבים. קודם למינויו כמנכ"ל הדואר הוא שימש כמנהל הכספים של חברת נטפים ובעבר היה מנהל הכספים של רשות הדואר, מנהל השירותים הבנקאיים של הרשות (בנק הדואר) סמנכ"ל הכספים של חברת בזק (בה שימש לתקופה קצרה גם כמנכ"ל בפועל של החברה), סמנכ"ל הכספים של דנקנר השקעות ובשנים 1998-2003 מנהל הכספים של חברת התקשורת הפולנית NETIA.
לתפקיד מנכ"ל הדואר הוא מונה על-ידי דליה איציק כשהיתה שרת התקשורת. מאז עבד תחת שני שרים, אברהם הירשזון ואריאל אטיאס, ובימים אלו הוא ממתין לשר התקשורת הרביעי. "אני לא מינוי פוליטי", הוא מדגיש, "לא עשיתי מינויים פוליטיים. להיפך, נפטרתי ממנהלים שהיו מינוי פוליטי ומיניתי אנשי מקצוע".
והדרג הפוליטי לא לחץ?
"אף שר לא העמיד אותי במצב בלתי אפשרי של מינוי פוליטי. המערכת ידעה שהדואר עם הגב לקיר".
הבול עובר לאינטרנט
כולנו זוכרים את תקופת החגים בילדותנו, כשקיבלנו בדואר עשרות שנות טובות מהמשפחה וחברים. היום נראה שמדובר בנוסטלגיה. החלפת בעלות על הרכב, או תשלום קנסות, עדיין מביאים אותנו לדואר, והסניפים עדיין מלאים בלקוחות, אבל האינטרנט תופס נתח הולך וגדל של לקוחות שפועלים מהבית.
יש עתיד לדואר הרגיל בעידן ה-email?
"השינויים הטכנולוגיים פגעו בהכנסות החברה. אבל שוק הדואר הפיזי - המכתבים והחבילות - גדל ב-2008 בצורה משמעותית. למרות האינטרנט השוק גדל בשנה שעברה ב-3%, שזה בערך 15 מיליון דברי דואר".
ובטווח הארוך יותר?
"בטווח הארוך, הדואר האלקטרוני מאוד מטריד אותי ומהווה איום לעתיד על הדואר הפיזי בעיקר על תשלומים וחשבונות. בינתיים האיום פחות מהותי. אין זיהוי חד חד ערכי בדואר אלקטרוני, המשתמש צריך לתחזק סיסמאות ואתרים, לעבור בדיקות אמינות, לזכור שמות משתמש, לא כולם אנשים טכנולוגיים וזה דורש מאמץ רב של הצרכן".
נכון, אבל ככל שהזמן עובר הטכנולוגיה מוטמעת. הדור הצעיר גדל לתוך האינטרנט.
"דואר הנייר לא יעלם, אבל היקפו יצומצם לכן הפתרון שלנו הוא להצטרף למגמה. פיתחנו ונשיק בקרוב מוצר חדש, ה-I-post - שהוא למעשה תא דואר אלקטרוני שיקבל חינם כל אזרח בישראל. דרך ה-I-post, ניתן יהיה לזהות חד ערכית ובאופן בלעדי כל אזרח והוא יוכל לנהל ממקום אחד את כל התקשורת מול גורמים עסקיים וגורמים רשמיים, כולל תכתובות ותשלומי חשבונות דרך קישור לאתר תשלומים של בנק הדואר".
אם שירותי הדואר האלקטרוני יינתנו בחינם איך תפיק הכנסות מהמוצר?
"זה לא יהיה email חינמי, שולח הדואר ישלם. זה יעלה פחות מבול, אך בכמויות גדולות מדובר בסכום כספי גדול. נכון שיש בזה קניבליזציה לשירותי הדואר הפיסי אך אם לא אהיה באינטרנט, לאורך הזמן לא אהיה".
ה-I-post ישמש כתחליף מלא להתקשרות הרשמית של המדינה עם האזרח?
"חלק מהשירות יהיה גם דואר מאובטח. אנו בדיונים כיום עם משרד המשפטים כך שזה יהיה קביל כראייה חוקית בדיוק כמו דואר רשום".
מתי תשיק את ה-I-post?
"בסוף 2009 לכל אזרח בישראל תהיה תיבת מייל של דואר ישראל".
אי-ודאות באשר להפרטה
איך המשבר הכלכלי משפיע על הדואר?
"כמויות הדואר מושפעות מרמת הפעילות העסקית, ולכן כשיש ירידה בפעילות העסקית יש ירידה בדברי הדואר. מנגד, במדינות מערב אירופה, שם הממשלות הצמידו לחברת הדואר בנק דואר עם רישיון מלא יש גם השפעה הפוכה. העסקים של בנקי הדואר פורחים בגלל המשבר כי הם נתפסים כבנק ממשלתי יציב".
מבחינתו של הוכמן התחום הפיננסי הוא העתיד של הדואר וכר נרחב להתפתחות אסטרטגית. בראש ובראשונה הפיכה לבנק אמיתי תוך שימוש ברצפת המכירה הגדולה ביותר שיש בישראל - כ-700 סניפי דואר בפריסה ארצית נרחבת. עד אז עושה הוכמן כל מה שאפשר ובכל הכיוונים - שירותי מימון בשיתוף עם חברת מימון ישיר מבית ביטוח ישיר, כרטיס אשראי משותף עם חברת ויזה כאל, ומכירת מט"ח.
"אני רוצה שיתופי-פעולה עם גופים שיתנו לי ערך מוסף וינצלו את הפוטנציאל של הסניפים. למשל אני יכול לתת רשת הפצה לגוף כמו פסגות, להעמיד מערכת ממוחשבת לניהול פיקדונות או למכור ניירות ערך", הוא מסביר.
אז למה זה לא קורה היום?
"לשם כך צריך וודאות, שהבעלים יגדיר לי מסגרת של 3-5 שנים בהן אני אוכל להרחיב את השירותים הפיננסיים ולפתח את שירותי בנק הדואר. אבל אני לא יכול להתחיל מהלך גדול ואז לגלות שעוד חצי שנה הממשלה מוציאה את הדואר להפרטה. אני צריך שהממשלה תחליט מה היא רוצה לעשות".
באחרונה דווח שאתם מעוניינים לרכוש את דפי זהב. מדוע זה כדאי לכם?
"עסקי הליבה של דפי זהב, במובן של עיסוק בכתובות של בתי עסק, מתאים לדואר ישראל, וזה יכול להביא תועלת לדואר ישראל וגם לדפי זהב עצמה".
אתם במגעים איתם? אחרי שפורסם על כוונתכם נודע כי לא ידוע בדפי זהב על פנייה מצידכם.
"מאוד קשה לנהל עם הבעלים של דפי זהב מו"מ בגלל הנסיבות שנקלעו אליהן. הבעלים (החברה האם של הקבוצה באוסטרליה, ר.ש.) פשטה רגל. אז מהלך שכזה לא פשוט מבחינתם לא מבחינתנו. אנו מנסים לקיים מגעים כדי לבחון את האופציה הזו בצורה רצינית. נקבעה כבר פגישה בהמשך בנושא על מנת לבחון את אופציית הרכישה בצורה יסודית".
התחום אותו רואה הוכמן כיעד אסטרטגי הוא הביטוח, אך בשלב זה מדובר רק בביטוח לרכב ונסיעות לחו"ל בשיתוף עם קבוצת מזרח שבשליטת גיא בר. הדואר החל למכור ביטוח חובה ומקיף לרכבים בסניפיו לפני כשנה, אולם את הקפיצה הגדולה עשה בנובמבר האחרון.
איך אתה מסכם שנה של מכירת ביטוח בדואר?
"מכירת ביטוח עדיין לא מהווה מרכיב מהותי בהכנסות, אבל זה שירות עוגן ומנוע צמיחה".
_b.jpg)
"לקמפיין יש שתי מטרות. האחת היא שהציבור יקשר בין דואר וביטוח. זה עניין של חינוך שוק וקשור גם לתדמית הדואר. השנייה היא למכור ולהביא תוצאות. אנו בעיצומו של תהליך בחינה להמשך צורת הפרסום של הדואר ובתוכו של תחום הביטוח בדואר. נמשיך בקמפיין, אבל לא בהכרח בקמפיין טלוויזיוני, אלא בערוצי פרסום מתמשכים כמו אינטרנט ועיתונות כדי לחנך את הציבור שדואר שווה ביטוח".
מה החזון שלך לחברת הדואר בעתיד?
"החזון שלי הוא ליצור חברה עם חלוקת הכנסות מגוונת - 35% הכנסות מהדואר, 35% משירותים פיננסיים והיתרה ממתן שירותים לוגיסטיים".
רוצה להיות בנק אמיתי
למרות תוכניות רבות שנים להפוך את בנק הדואר לבנק של ממש, מעט מאוד קרה. הרפורמה שתהפוך את הפלטפורמה הקיימת של הדואר לפלטפורמה בנקאית של ממש מתעכבת כשהגורמים הרלוונטיים - משרד האוצר, משרד התקשורת ובנק ישראל מתכתשים ביניהם. אחת הסיבות לעיכוב היא שהפיכת בנק הדואר לבנק של ממש תחייב הוצאתו מפיקוח משרד התקשורת והכפפתו לפיקוח בנק ישראל. וכך, בעוד הקולגות שלו באירופה נהנים מעדנה בנקאית, הוכמן עדיין לא מנהל בנק. "המדינה לא מנצלת את המשאב שנקרא בנק הדואר בצורה אופטימלית", הוא אומר בלשון יבשה.
מה צריך לעשות?
"אפילו עכשיו האופטימיות שלי לא נפגעה. הבנתי שהקונסטלציה הפוליטית לא אפשרה להפוך את בנק הדואר לבנק, ואני מקווה שממשלה חדשה תוכל לחדש את התהליך, תדע ללמוד ממה שקרה אצל 'הגויים' ולפעול בהתאם. המודל שלדעתי רצוי הוא המודל הגרמני, שם גם כשחברת הדואר היתה בשליטה ממשלתית ניתן לה רישיון בנקאי מלא".
"יש לנו עבודה רבה לעשות לפני כן, להתאים את תשתית הסניפים למתן שירות, להכשיר פקידים ולבנות מערכת מחשב חדשה. בתפיסתי, סניפים קטנים יהיו נקודות קצה למשיכה והפקדה של כספים, בסניפים בינוניים וגדולים יהיה מערך שלם של פקידים ושירות שייתן כל מה שבנק קמעונאי נותן. תוך 3 שנים ממתן הרישיון ובהשקעה של 300 מיליון דולר, בנק הדואר יהפוך לפקטור של ממש כבנק במשק".
300 מיליון דולר זה הרבה כסף, מי ישלם את העלויות?
"הכל פתיר בדיאלוג עם הבעלים, קרי הממשלה. אבל תזכרו שחברת דואר ישראל מעולם לא הנפיקה הון ולא גייסה חוב. יש לנו גם נכסי נדל"ן בשווי של מיליארד שקל שמעולם לא מינפתי, כך גם נוכל ליצור הון עצמי. מעבר לכך שיתוף-פעולה עם בנקים מקומיים או זרים יקצר תהליכים".
יש מתעניינים בשיתופי-פעולה?
"בעבר היו בנקים שהתעניינו, היום לאור המשבר צריך לבדוק שוב".
