ירוק ומשתלם: טיפים להתנהגות צרכנית ירוקה במשרד, שגם תחסוך אלפי שקלים לעסק

המודעות הסביבתית, שהייתה בעבר נחלת קומץ משוגעים לדבר, הולכת ומתעצמת, תוך שהיא "מדביקה" חלקים גדולים מהציבור. נראה שדווקא הילדים, הסופגים תכנים סביבתיים במערכת החינוך ובאמצעי התקשורת המיועדים להם, הפכו בחלק מהמקרים לסוכנים ראשיים למודעות זו.
כחלק מאותה מדיניות הופכים בשנים האחרונות פעילי איכות הסביבה לעמודי תווך מרכזיים בתהליכי קבלת החלטות בארגונים עסקיים ובמערכי השיווק, וארגונים רבים מנסים להצטרף לעשייה הסביבתית. אחת הדרכים הבולטות להצטרפות לעשייה זו היא הפיכת סביבת העבודה ל"משרד ירוק" לאמץ התנהגות צרכנית ירוקה גם במקום העבודה - החל מכיבוי האור בסוף יום העבודה, דרך כיבוי המחשב וכלה בשימוש מושכל בנייר ובמדפסת.

"יש צעדים שמשמעותם הכלכלית באה לידי ביטוי בפרק זמן קצר. אף עובד לא יסבול אם ייפרד מקפה בכוסות חד פעמיות לטובת כוסות לשימוש רב פעמי, או אם המדפסת שלו תותאם להדפסה דו-צדדית, מהלך שיביא לחיסכון משמעותי בכמות הנייר בארגון", אומר עברי ורבין, מנכ"ל חברת הייעוץ לאחריות תאגידית goodvision. "דווקא בתקופה של מציאות כלכלית קשה, הפיכת הסביבה לירוקה עשויה לחסוך משמעותית בהוצאות, תוך חיבור בין העובדים והמנהלים המתגייסים כולם למטרה נעלה. אם המסר יועבר כראוי, אותו עובד יתגאה בכך שהוא שייך לארגון העושה מאמצים למען איכות הסביבה. לכן, שינוי התפישה לירוקה במשרד הוא win-win situation.המפתח הוא רתימת העובדים, ששיתוף-הפעולה מצידם חיוני לחיסכון כספי בתחום צריכת החשמל וכמובן להפחתת ההשפעה על הסביבה של הארגון".

התנהלות ירוקה במקום העבודה מתייחסת לחמישה תחומים: אנרגיה, מים, מחשוב , נייר ורכש. הנה כמה דוגמאות לדרכים להתייעל סביבתית ולהוצאות שהן עשויות לחסוך:

1. ציוד משרדי: הכיבוי חוסך אלפי שקלים בחודש

לדברי ורבין, עלות התפעול של ציוד משרדי יכול לעלות על מחיר קנייתו. כך לדוגמה מכונת צילום הנשארת דולקת במשך שנות השימוש בה עשויה לצרוך חשמל בעלות שתגיע כמעט לחצי ממחיר הקנייה שלה. מאידך מכונת צילום הנושאת תו תקן של חיסכון בצריכת חשמל, בעלת מנגנון לכיבוי בזמן שהמכונה אינה בשימוש, תחסוך 80% מעלות צריכת החשמל.

ועוד: כיבוי מחשב אחד, מסך אחד ומדפסת אחת לאחר שעות העבודה, יכול להביא לחיסכון של מאות שקלים בשנה. ורבין מעריך את עלות צריכת החשמל של מחשב ומסך ליממה בכ-3 שקל, ולכן כיבוי המחשבים מעבר לשעות העבודה עשויה לחסוך 1-2 שקל ליממה למחשב. עלות השארת 10 מחשבים דולקים בכל לילה במשך שבוע עבודה מוערך בכ-300 שקל. עלות השארת 100 מחשבים דולקים בסופ"ש (מיום חמישי בערב עד ליום ראשון בבוקר, סה"כ 60 שעות) מוערכת ב-750 שקל (ובחישוב חודשי מצטבר 3,500 שקל).

ורבין מציין כי למרות שמחשב נייד צורך פחות אנרגיה, גם כאן ניתן לחסוך בחשמל על-ידי התאמת מצב צריכת האנרגיה למינימלית. אגב, גם ניתוק מטען מהשקע כשאין טעינה עשוי לחסוך עשרות שקלים בשנה.

2. חיסכון בנייר: פחות כסף ויותר עצים

"בעוד שבעבר דובר על שאיפה למשרד ללא נייר, בפועל, בעולם המודרני הולכת ועולה צריכת הנייר", אומר אורטר. על מנת לחסוך בתחום זה ניתן לעבור לשימוש במדפסות הניתנות לתיכנות להדפסה דו צדדית, להתקין בקרי הדפסה העוקבים אחרי כמות ההדפסות הנשלחות למדפסת ציבורית מכל אחד מהמחשבים המחוברים אליה, ולהתקין מרכזי הדפסה המופעלים ע"י כרטיס חכם. במקרים אלה ההדפסה מתבצעת רק כשהעובד מגיע למדפסת ומעביר את הכרטיס החכם. כך נשמרת אבטחת מידע ונמנע בזבוז נייר הנובע משכחת ההדפסות במדפסת. אורטר מציין כי העברת הארגון לתפישה ירוקה יכולה להביא לחיסכון של כ-20% בהוצאות על נייר בשנה.

3. חדרי שרתים: הימנעות ממיזוג יתר

ורבין מסביר כי צריכת האנרגיה של חדרי שרתים מגיעה לכ-30% מסה"כ צריכת החשמל של ארגון, היות והפעלתם מחייבת סביבה ממוזגת. "מסתבר שברוב חדרי השרתים נעשה שימוש יתר במיזוג. ביצוע סקר תרמי לאיתור מוקדי החום בחדר השרתים יכול להצביע היכן ניתן לייעל את פעולת המיזוג. איטום פתחים בארונות השרתים באמצעים זולים ופשוטים יכול למנוע בריחה של אויר חם מארונות השרתים, מה שיצריך פחות מיזוג. מצד שני, איטום פתחים ברצפה הצפה של חדר השרתים, ימנע בריחה של אויר קר הדרוש לקירור חדר השרתים. להתייעלות האנרגטית של חדר השרתים תתרום גם אם ארונות השרתים יסודרו בשיטת של מסדרון קר וחם לסירוגין".

4. מיזוג: כל מעלה משנה

כל מעלה שמורידים בקיץ או מעלים בחורף חוסכות גם בבלאי של המערכות ובעבודה הלא יעילה שלהם. הקפדה מודעת לעוצמת המאוורר עשויה גם היא להוריד באופן ניכר את ההוצאה על מיזוג.

לדברי ורבין, הפעלת מיזוג אוויר על רמת האוורור הגבוה ביותר גורמת למזגן לפעול "על ריק" , לבזבז חשמל ולא לקרר יותר. ורבין ממליץ למשרדים המעונינים להפוך ל"ירוקים" להסתייע בייעוץ של מומחי מיזוג שאינם מטעם חברת מזגנים. לדבריו, אלה מייעצים, לדוגמה, באיזה כיוון כדאי להצליל חלונות או לפתוח אותם במטרה לחסוך באנרגיה.

התקנת חיישני נוכחות שמכבים את החשמל והמיזוג במרחבים ציבוריים כגון חדרי ישיבות, יכולה להביא לחיסכון של כ-40% מצריכת החשמל במקומות בהם מותקנים החיישנים.

5. צריכת מים נבונה: מהכיור ועד האסלה

לדברי ורבין, 30% מהבזבוז במים נובע מדליפות לא מאותרות בצנרת, לכן במשרד בעל מודעות סביבתית יקפידו על בדיקת הצנרת אחת לתקופה.

פתרונות נוספים: התקנת חסכמים (שעלותו כ-25 שקל למתקן), התקנת מתקני הדחה דו כמותיים, ואפילו הטבעת בקבוק ליטר וחצי בניאגרה שיביא לחיסכון של ליטר וחצי מים בכל הדחה (חלקית ומלאה). אם ביום בממוצע כל אסלה מודחת כ-10 פעמים, נחסכים 15 ליטר ביום, 330 ליטר בחודש, 3,930 ליטר בשנה. עכשיו תכפילו את המספר הזה במספר האסלות שיש בבניין, ותגיעו לחיסכון האדיר במים שניתן להשיג באמצעי פשוט.

6. רכיבים חוסכי אנרגיה

אורטר ממליץ על מעבר לרכיבים חסכוניים דוגמת ספקי כוח (המעבירים את המתח מהשקע למעבד המחשב) חסכוניים. שימוש בספקי כוח חסכוניים מוריד את צריכת החשמל של המחשבים בכ-20% ומקטין את פליטת החום מהמחשב, עובדה העוזרת בעקיפין בחיסכון בצריכת אנרגיה בקירור.

כיוון דוד חשמל ל-45 מעלות (במקום ל-60 מעלות, שהיא הטמפרטורה הנפוצה) תחסוך 25% מצריכת החשמל של הדוד.

7. תאורה: החלפת הנורות תחסוך 50% מההוצאות

התקנת נורות פולורוסנט במתח נמוך יותר יכולה להביא לחיסכון של כ-50% מהוצאות החשמל על תאורה. החלפת נורות ליבון בנורות חסכוניות (PL) תחסוך כ-70%-80% מהאנרגיה, ביחס לצריכת החשמל של נורות הלהט.

התקנת בקרי אנרגיה לתאורה (LEC) המסדירים את מתח החשמל החסכוני ביותר תחסוך 15%-35% מעלות התאורה.

דווקא בתחומי הצווארון הלבן קשה להטמיע את הירוק

- זאת משום שהמגזר התעשייתי כפוף לחוקים הנוגעים לאיכות הסביבה.

"עבור מגזרים מסוימים, כגון המגזר התעשייתי, ההתגייסות הסביבתית ברורה", אומר עברי ורבין, מנכ"ל חברת היועצים לאחריות תאגידית goodvision, המתווה בין היתר עבור חברות את הדרך להפיכת סביבת העבודה ל"ירוקה". מגזרים אלה כפופים לחוקים הנוגעים לאיכות הסביבה, ונמצאים תחת עיניהם הבוחנות של פקחי המשרד להגנת הסביבה והציבור הרחב, אולם דווקא בתחומי "הצווארון הלבן" קשה יותר להטמיע את השינוי.

ורבין מעיד כי הארגונים שעברו את השינוי חוסכים משמעותית בהוצאות, ומשפרים משמעותית את האווירה הפנים ארגונית. כך למשל, בבנק לאומי, שם נוקטים מדיניות ירוקה, הסבו את הסניף ברחוב החשמונאים להיות "סניף ירוק". בניין המנהלה של הבנק נבנה על-פי תקני הבנייה הירוקה ואחת הקומות בו הוסבה להיות קומה ירוקה.

"בבדיקות השוואתיות שנערכו בין הוצאות הקומה הירוקה לבין הוצאות קומה אחרת באותו בניין נרשם חיסכון של 14.7% בצריכת החשמל במשך שנה", מספר משה גנקין, מנהל הנכסים והנדל"ן בבנק ומי שאחראי גם לתחום המודעות הסביבתית. אחרי שראינו את המספרים, ולאור העובדה שהמערכות ה"ירוקות" הפכו זמינות יותר ומחיריהן הוזלו שינינו, את הערכתנו הראשונית והקטנו את החזר זמן ההשקעה בקומה מ-20 שנה ל-4-5 שנים.

בתחום הנייר הפכנו יותר מ-400 דו"חות קבועים שמופקים בבנק לדו"חות מחשב לצפייה בלבד. מהדו"ח הסביבתי האחרון שהוצאנו עולה כי בעוד בשנת 2005 צרך הבנק 1.8 טון נייר. ב-2006 ירדה הכמות ל-1.7 טון וב-2007 ל-1.6. אין ספק שמדובר כאן בחיסכון כספי ניכר, ואני משוכנע שהוא יילך ויגדל".

ליעד אורטר, מנכ"ל משותף בחברת "ביונד ביזנס" העוסקת באחריות סביבתית וחברתית, מסביר כי בשנת 2012 תיכנס גם ישראל לרשימת המדינות המחויבות לאמנת קיוטו. המדינות שחתמו על האמנה מתחייבות להפחית פליטת פחמן דו-חמצני וחמישה גזי חממה, אחרים וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ. "סביר להניח שלקראת מועד הצטרפותה של ישראל יהיו כפופות חברות לשורת תקנות ונהלים, ולכן מי שיקדים וייערך ירוויח גם מהחיסכון וגם מההיערכות המוקדמת. ברור שהשפעת המשרדים על איכות הסביבה פחותה מאשר השפעתם של מפעלים תעשייתיים, אבל בעולם של המודעות הסביבתית, המדד הוא מדד עצמי. כל ארגון צריך לבדוק כמה הוא מזהם, ואיך הוא משתפר לעומת עצמו ולא באופן יחסי, כי תמיד יהיה מי שיזהם יותר".