שר הבריאות יעקב ליצמן, מסמן לעצמו לא פעם מטרות. אחרי שניסה להראות למקדונלדס את הדרך החוצה, גרם לכך שחברות המזון יפחיתו את כמות הסוכר בשוקו, הזהיר את הציבור מפני הסופגניות והליקריץ, הוא מעלה הילוך במאבקו נגד תרבות האוכל הלא-בריא.
אולם, יוזמה שהייתה אמורה להיכנס לתוקף בעוד כחצי שנה בה יסומנו מוצרים בריאים בירוק ומזיקים באדום נתקלת בקשיים, איך לא, מצד בעלי החברות שטוענות שלפי ההנחיות החדשות נוצר מצב שכ–50% מהמוצרים בסופרמרקט יסומנו במדבקות אדומות, גם מוצרים שיפתיעו את הצרכנים.
אלא שיש אפשרות נוספת לעודד תזונה בריאה. בעוד שמשרד הבריאות מנסה לצמצם צריכה של מוצרים מזיקים, מדוע איש אינו מנסה לעודד צריכת מזון בריא על ידי פיקוח מחירים?
בישראל נמצאים כיום 22 מוצרי מזון בפיקוח של משרד הכלכלה והחקלאות הכוללים בין השאר לחם, חלב ומוצרי חלב כמו אשל, גיל, שמנת וגבינות, חמאה , ביצים ומלח. בסקירה מהירה אפשר לראות שמוצרי המזון שנכנסו מתחת לפיקוח המחירים כוללים גם לחם מקמח לבן הנחשב לא בריא, גבינות שמנות, מוצרי חלב עתירי שומן וחמאה.
כמה זה עולה לנו? אפשר לראות על פי השוואת המחירים שערכנו באמצעות mysupermarket ברשת רמי לוי, הנתפסת כאחת הזולות בישראל. השווינו בין מוצרי מזון שונים, חלקם בפיקוח וחלקם מוצרי צריכה בסיסיים לבין מקביליהם הבריאים. פער המחירים עצום.
כך למשל על לחם מחיטה מלאה, שנחשבת בריאה ומזינה יותר מלחם מקמח לבן, תשלמו 285 אחוזים יותר. 3.9 שקלים על לחם לבן ו-15 שקלים על לחם מחיטה מלאה. על שמן קנולה תשלמו 5.92 שקלים לעומת שמן הזית עליו תצטרכו לשלם 35.90 שקלים - פער של יותר מ-500 אחוזים. ראוי לציין כי החמאה, העשויה משומן מן החי שנחשב פחות בריא משומן מן הצומח נכנסה לפיקוח המחירים והיא עולה 3.8 שקלים.
גם בגזרת מוצרי הצריכה שיש בכל בית מצאנו פערים דומים. פסטה מקמח לבן עולה 3.7 שקלים בעוד שמקבילתה המלאה תעלה לכם 9.5 שקלים - פער של 157 אחוזים.
הופתענו לגלות שגם על שניצל מוכן, מוצר שכביכול צריך להיות יותר יקר מבחינת מרכיבים והכנה תשלמו פחות מאשר על חזה עוף פשוט - 57 אחוזים יותר. הצדיק ביחיד ברשימה היה הדבש שעולה 38.61 שקלים והוא יקר יותר מהסילאן שעולה 14.9 שקלים.
"העברנו רשימת מוצרים למשרד הכלכלה"
פנינו למשרד הבריאות בניסיון להבין מדוע אין פיקוח על מוצרי מזון הנחשבים בריאים ובכך לעודד את הציבור ובפרט את השכבות החלשות לצרוך מזון בריא יותר.
שם טענו שסימון שיפוטי שלילי של מזונות שאינם בריאים הוא רק אחד מהצעדים שנוקט משרד הבריאות כחלק מהתוכנית הלאומית "אפשריבריא".
"המשרד בהחלט מעודד צריכה של מזונות בריאים. יהיה גם סימון חיובי למזונות הבריאים בכל קטגוריה, כפי שיש כיום סימון "אפשריבריא" על לחם מקמח מלא שעומד בקריטריונים.
משרד הבריאות בעד פיקוח על מזונות בריאים ואף העברנו למשרד הכלכלה רשימה של מזונות בריאים שאנחנו רוצים שיכנסו לפיקוח.
במסגרת מאמצי משרד הבריאות להנגיש מזון בריא לאוכלוסייה אנו עובדים מול משרד הכלכלה להנגשת לחם מדגן מלא במחיר מוזל יותר ומעודדים תזונה ים תיכונית העשירה במוצרים מהצומח ודגנים מלאים וקטניות שהם זולים יותר ממזון מהחי".
גם במשרד החקלאות, שמפקח על הביצים ועל מוצרי החלב, הפנו אותנו אל משרד הכלכלה. שם קיבלנו את התגובה הבאה, שממנה עולה האמונה שתחרות היא הדבר הבריא היחיד:
"משרד הכלכלה תומך בעידוד צריכת מוצרי מזון בריאים, ופועל במגוון ערוצים הנמצאים באחריותו בעניין זה, בהם סיוע לעסקים קטנים המייצרים מוצרי נטולי גלוטן, מענקים לתעשייה, פתיחת חסמי יבוא בכדי לאפשר כניסתם של מגוון מוצרים לישראל, ביצוע שינויי תקינה הנוגעים למזון ועוד.
במקביל, ישנם מהלכים המקודמים על ידי המשרדים הרלוונטיים לנושא, בראשם משרדי הבריאות והחקלאות (המפקח על מוצרי החלב, הגבינות והביצים).
ככלל, משרד הכלכלה מעודד באמצעות תמריצים שונים את הגדלת מגוון המוצרים, פתיחת השוק ויצירת תחרות – אשר מביאים להורדת מחירים. הכנסת מוצרים לפיקוח לא בהכרח תביא לתוצאה זו – לא במגוון ולא במחיר ולפיכך אף לא להגברת הצריכה של מזון בריא יותר".