ברוב הבתים בישראל, יין הוא משהו שצורכים בעיקר בארוחות שישי. הצריכה הישראלית אמנם הולכת וגוברת, אך היא עדיין רחוקה מרמות הצריכה במדינות מתקדמות אחרות. אם הצרפתים והאיטלקים פותחים בקבוק כל ארוחת צהריים, אצלנו היין שמור בעיקר לסופי השבוע ולאירועים מיוחדים. זה כמובן לא עצר את ענף היין הישראלי מלהפוך לשם דבר: בעשורים האחרונים התפתחה פה תעשיית יין משגשגת, עם פתיחתם של יקבים רבים המשלבים מסורת עתיקת יומין עם טכנולוגיות חדשניות. הצרכן הישראלי הממוצע צורך כשבעה ליטרים של יין בשנה, בעוד שבאירופה, הצריכה נעה בין 35-50 ליטר לנפש. ללא ספק, יש לנו עוד לאן לשאוף.

אבל חשוב גם לזכור שעשינו דרך, וההשפעה של הקולינריה המקומית, הרשתות החברתיות ותוכניות הבישול עושה את שלה. הצרכנים הישראלים יותר ויותר רוכשים ומגישים יין. אם בעבר בארוחות ערב משפחתיות או עם חברים היינו מסתפקים במשקאות קלים או מקסימום בירה – היום ברוב המקרים ייפתח איזה בקבוק ואפילו נדע לומר עליו כמה דברים. הצגת בקבוק יין בשולחן הפכה להצהרה תרבותית, וברוב רשתות השיווק יש כבר מבחר די מגוון של יינות מקומיים ומיובאים.

אז מה אנחנו שותים?

הצרכנים בישראל מראים העדפה ברורה ליינות אדומים. קברנה סוביניון הוא הזן שמוביל, וישראלים מעדיפים גם את זן המרלו, או בלנד המבוסס על קברנה ומרלו. בשנים האחרונות, ניכרת גם עלייה בפופולריות של יינות לבנים ויינות רוזה, אך האדומים עדיין מובילים בפער.

בעולם, הזנים הפופולריים ביותר הם קברנה סוביניון ושרדונה. הקברנה, בזכות עמידותו ויכולתו להתיישן, הוא הזן המועדף באזורים כמו בורדו בצרפת ובנאפא ואלי בקליפורניה. השרדונה הלבן פופולרי במיוחד בשל יכולתו לייצר יינות בטווח רחב של סגנונות, החל מיינות קלילים ורעננים ועד ליינות מורכבים המתיישנים בחביות עץ אלון.

גם בעולם, יין אדום הוא המוביל בצריכה. בין 55% ל-60% מכלל סוגי היינות הנמכרים הם יינות אדומים. הטעמים העמוקים והגוף המלא של היינות האדומים, לצד המסורת וההיסטוריה המקושרות להם, הופכים אותם לבחירה טבעית הן עבור צרכנים מן היישוב ועבור מביני דבר.

יקבי רמת הגולן בתל אביב - יינות קיץ 2 (צילום: אורי שמש)
אנחנו מעדיפים אדומים, כמו בשאר העולם|צילום: אורי שמש

מי מוביל את שוק היין הישראלי?

בישראל פועלים כ-200 יקבים, אך מרביתם הם יקבים משפחתיים, יקבי בוטיק או יקבי גראז' – מקומות שבהם הייצור הוא אמנות ומימוש התחביב של היינן הוא העניין המרכזי. יקבים אלו משרתים קהלי יעד ייעודיים המחפשים חוויות יין ייחודיות ומותאמות אישית, אך את השוק הצרכני הרחב מובילים דווקא שחקנים גדולים ומבוססים יותר.

בפסגת השוק עומדת אגודת הכורמים המפורסמת "יקבי כרמל", שמחזיקה במותגים שמובילים את המכר ברשתות השיווק כמו סדרת סלקטד ופרייבט קולקשיין, כמו גם במותגי פרמיום הנמכרים בעיקר בחנויות יין ייעודיות. לצד כרמל, ישנם כמה יקבים גדולים נוספים שמשפיעים בצורה ניכרת על התעשייה: יקב ברקן (בבעלות חברת טמפו), יקב תבור (בבעלות החברה המרכזית, קוקה-קולה), יקב בנימינה, שמציע יינות בסיסיים וסדרות יוקרה.

נציין גם את יקב רמת הגולן מוכר בזכות המותגים גמלא והר חרמון, יקב טפרברג, יקב ירושלים ויקב ציון. יקבים אלו מציעים סדרות בסיסיות שנפוצות ברשתות השיווק הגדולות, אך בשנים האחרונות החלו גם להציג מוצרי פרמיום עקב הביקוש ההולך וגדל מצד צרכנים שמבקשים להתנסות ביינות איכותיים יותר.

המבצעים שלפני החגים – המחיר מעיד על האיכות

אמנם רובינו לא מתעכבים על המעבר של היין בסופרמרקט, אבל זה לא אומר שאין מה לקנות שם. ורגע לפני החגים, ברשתות השיווק מתחילים לצאת במבצעים, להכתיב את הקצב לצרכנים ולהשפיע על סל הקניות. יש לא מעט צרכנים שמנצלים את המבצעים על היינות, ורוכשים שלושה, ארבעה ואף חמישה בקבוקים במחיר מוזל. במגזר החרדי, רכישת קרטונים הומוגניים היא חלק בלתי נפרד מהתרבות, כך שיספיק לכל תקופת החגים.

אבל למרות החשיפה הגוברת לתרבות היין ולמגוון הרחב שאפשר למצוא פה, המחיר הוא עדיין הפרמטר המרכזי שעל פיו קובע הצרכן הישראלי את איכות היין, ואת הקטגוריה שאליה הוא משתייך. למעשה, קבוצות המחיר מקטלגות את המוצרים לקבוצות איכות ורמה, והצרכן מתייחס אליהן כמדד ברור.

יינות ברשתות השיווק – האם יש פערי מחירים?

ערכנו סקר מקיף כדי לבדוק את פערי המחירים בין חנויות שונות, ועבור כמה מהמותגים המובילים בשוק. התוצאות מראות פערים משמעותיים בין החנויות, מה שמדגיש את החשיבות בבחירת המקום הנכון לקנות בו יינות, במיוחד בתקופת החגים כשהביקוש גבוה והמגוון רחב.

את הפער הדרמטי ביותר, מצאנו דווקא מצאנו על מהמוצר הבסיסי ביותר לשולחן השבת – מית ענבים תירוש. נכון שהוא לא יין, אלא משקה קל, אבל אין שולחן חג שהוא לא נמצא בו. מי שירכוש אותו ביש חסד, ישלם 9.9 שקל לבקבוק, ואילו בוויקטורי, מחירו 16.90 – פער של 70%.

בין שלל היינות שבדקנו, יש פערים של עד 40%. לכן, אם אתם קונים כמות גדולה של יינות, שווה בהחלט לבדוק איפה כדאי לשים את הכסף שלכם. הנה הטבלה המלאה של כל היינות שנבדקו ברשתות. 

העתיד של תעשיית היין בישראל נראה מבטיח. היקבים המקומיים ממשיכים להשקיע בטכנולוגיות חדשות ובהרחבת השווקים הבינלאומיים, והיין הישראלי ממשיך לתפוס מקום של כבוד ואז זוכה בפרסים. כעת רק נותר לקוות שרשתות השיווק יצמצמו את הפערים, כדי שלא נצטרך לכתת רגליים כדי לחסוך כמה שקלים.

*** הסקר בוצע באמצעות אתר פרייסז על ידי המכון לחקר הקמעונאות נכון לתאריך 28/08/2024