הדיונים בוועדה לקידום מזון בריא של משרד הבריאות מתקרבים לעימות הבלתי־נמנע בין אנשי תעשיית המזון לבין אנשי המקצוע מתחום בריאות הציבור ונציגי הממשלה, שמעוניינים - ואפילו נחושים - לחולל שינוי של ממש באיכות המזון שצורכים הישראלים.
בישיבות האחרונות שקיימה הוועדה, שמעו חבריה סקירות והרצאות מקיפות מפי אנשי מקצוע בכירים על נזקי הסוכר, המלח והמזון המעובד, ועל איכות המזון המוגש במטבחים מוסדיים ובמוסדות חינוך. בנוסף, קיבלו חברי הוועדה תמונת מצב של הרגלי האכילה של הישראלים, בדגש על ילדים, ומידע על ניסיונות רגולטוריים, מוצלחים יותר או פחות, ברחבי העולם לרסן את צריכת המזון המזיק ולעודד מעבר לתזונה בריאה ומאוזנת יותר.
עוד ב-mako כסף:
כך, למשל, למדו חברי הוועדה כי ילדי ישראל צורכים יותר משקאות ממותקים מהממוצע העולמי, ואף יותר מהילדים האמריקאים, וכי צריכת המלח של הישראלים בנסיקה, וילדים צורכים כיום 12.5 גרם מלח ביום, לעומת 9.5 גרם מלח שצורכים המבוגרים - בעוד שכמות המלח המקסימלית המומלצת ליום היא 6 גרם בלבד.
תעשיית המזון מיוצגת בוועדה על ידי עו"ד גליה שגיא, מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים. בדיונים הדגישה שגיא כי תציג את עמדתה של תעשיית המזון באופן מסודר בחודש הבא, בתום שלב המצגות וההרצאות בוועדה — אך כבר עתה מתגלעים חילוקי דעות בינה לבין יוזם הוועדה והמנוע שמאחוריה, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב.
בישיבת הוועדה האחרונה ניתן היה לקבל מושג ראשוני לגבי סוג הטיעונים שנציגי התעשייה עומדים להשמיע כאשר יקבלו את זכות הדיבור, ואת האופן שבו רואה משרד הבריאות את הדברים.
"אפשר לייצר בקלות אלטרנטיבה לסוכר"
פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, דיבר בוועדה באריכות על נזקי המזון המתועש וה"אולטרה־מעובד" (מזון טעים מאוד וקל לאכילה, המכיל מעט סיבים, הרבה סוכר, כמות קלוריות גדולה יחסית לנפח, ומלווה בדרך כלל גם בפרסום מאסיבי; רל"ג) — שצריכתו קשורה באופן ישיר להשמנה.
בעקבות דבריו של רז העירה שגיא כי היא "חשה לא בנוח עם ההגדרה של 'מזון מזיק'". לדבריה, זהו מושג קיצוני שמעלה אסוציאציה של "ריקול", הסרת מוצרי מזון מהמדפים לאחר שנמצא בהם פגם. זאת, בעוד שמדובר במזון שמיוצר על פי תקנים, נהלים ותווי איכות.
שגיא הוסיפה גם כי כאשר מדברים במושגים של מזון מזיק, מסירים אחריות מצרכן המזון: "האחריות היא לא עלי, לא משנה מה עוד אני צורך", אמרה. "זה מתעלם מהמחסור הפעילות גופנית, זה לקחת את האחריות ולהטיל אותה על מישהו אחר...יש מקום להגדיר סוגי מזון, אבל גם לחשוב איך מגדירים אותם".
בתגובה לדבריה של שגיא, אמר בר סימן טוב בנחרצות כי "מזון שיש לו תרומה קלורית גבוהה וערך תזונתי לא־קיים — ראוי להגדרה של מזון מזיק. אני מסכים שיש אחריות של הפרט, אך הקונספציה הזו קרסה לאור העלייה בשיעור ההשמנה". בר סימן טוב השווה את הוויכוח בין אחריות הפרט לאחריות הממשלה לוויכוח בנושא זיהום האוויר: "לא מצפים מאנשים ללכת עם מסיכות על הפנים אלא דואגים שיהיה להם אוויר נקי".
עוד הוסיף בר סימן טוב כי "יש פה הזדמנות לתעשייה. ייתכן שיש קטגוריות שבהן יהיה קשה יותר לשנות את הרכב המזון, אך בעניין הסוכר ניתן דווקא לייצר אלטרנטיבה בקלות יחסית. צריך לעשות שינוי מחשבתי. מזון שנספג ומתעכל מהר ורואים את השפעתו על ההשמנה — מזיק לנו. זו לא מלחמה, אנחנו לא מעוניינים לחסל את התעשייה אלא לעשות שינוי, וכל שינוי מייצר הזדמנויות חדשות".
על כך השיבה שגיא כי "התעשייה לא בורחת מאחריות, נהפוך הוא", אך רמזה כי תעשייני המזון יעדיפו אפשרות של תיוג מזון בריא כמזון מועדף, ויתנגדו לסימון של מזון כ"מזיק".
1 מכל 5 ילדים בכיתה א' סובל מעודף משקל
לפי נתוני משרד הבריאות ל–2013, 51% מהמבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל — מהם כ–20% במצב של השמנת יתר, שבו מדד מסת הגוף (BMI) גבוה מ–30. מדידות שנערכו בבתי ספר הראו כי אחד מכל חמישה תלמידים בכיתה א' סובל מהשמנה, ובכיתה ז' מטפס שיעור זה ל–31%.
בעיית ההשמנה, שהפכה נפוצה יותר ומתחילה בגיל צעיר יותר, מתגלגלת בסופו של דבר, ישירות או בעקיפין, לפתחה של מערכת הבריאות. עלותה הכוללת נאמדת ב–6 מיליארד שקל בשנה — כעשירית מההוצאה הלאומית השנתית על בריאות.
יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
עסקת ענק בהרצליה: 335 מיליון שקל על קניון ארנה
ילן: העלאת ריבית בחודשים הקרובים
