החלטתם לעשות סדר במקרר ונתקלתם בקרטון חלב שפג תוקפו לפני יומיים. מה תעשו? האם תזרקו לפח או תטעמו ותחליטו אם לשתות או לא? ומה לגבי הפסטה שרציתם להכין וגיליתם שהיצרן המליץ לכם להשתמש בה עד לפני חודש?
סיור בין מדפי הסופרמרקט ממחיש עד כמה סימון התוקף בעייתי ולא ידידותי: על המוצר מופיעות סדרות מספרים לא ברורות, תאריכים מחוקים וכל מיני הגדרות עמומות כמו 'עדיף לשימוש עד' או 'מומלץ להשתמש לפני'.
מנגד אנחנו כל הזמן נחשפים למידע שתאריך פג התוקף הוא לא גזירה משמיים וכי גם מוצרי חלב יכולים להיות טובים גם שבוע לאחר התאריך האחרון לשימוש.
מכיוון שיש אנשים שבטוחים שאם הם יאכלו למשל גבינה, יום אחרי שתאריך עובר הם יסיימו את הלילה במיון, הלכנו ובדקנו כמה צריך להתייחס לסימונים האלו כתורה מסיני והאם למרות שאפשר להשתמש בחלק מהמוצרים החברות לא ממליצות על כך פשוט כי הן לא ירוויחו מספיק כסף.
>> אחת ולתמיד: כמה זמן אפשר להשתמש במוצר מזון לאחר פתיחתו?
שינוי תפיסה
מעבר לבעייתיות שיש בסימון מוצרי פג תוקף שהם לא באמת פגי תוקף כמו לדוגמא פסטה או מלח, לתאריך על המוצר יש משמעות כלכלית. בזמנים של מבצעים ברשתות השיווק אנחנו קונים עוד ועוד, רק כדי לגלות שמה כבר אינו שמיש.
בעולם כבר הבינו את הבעיה. בדנמרק, הקימו את הסופרמרקט הראשון למוצרים שפג תוקפם וכבר לא משווקים אותם יותר לחנויות בשם Wefood, אחרי התברר ש-40 אחוז מהמזון המיוצר במדינה מגיע לפח.
גם בישראל מקודם לאחרונה פרויקט משותף של ארגון לתת בשיתוף עם רשת שופרסל והתאחדות התעשיינים לאחר שמחקר משותף העלה כי בישראל מושמד מדי שנה בתעשייה מזון בשווי של כ-1.4 מיליארד שקל (בין השאר כתוצאה מפחת, פער בין תכנון לביצוע).
מהמחקר עולה כי חלק ניכר מהמזון המושמד עונה להגדרה "מוצרים קצרי מועד" (קרובים למועד התפוגה המוטבע על המוצר). לכן חברו הארגונים להקמת מיזם שעיקרו הצלת המזון של מוצרים קצרי מועד שכבר לא משווקים לחנויות או מוצרים שהם "פגי תוקף" אבל עדיין אפשר להשתמש בהם. היוזמה מחלקת את המזון בחינם למשפחות מעוטות יכולת הנמצאות בחרפת רעב.
כדאיות כלכלית לחברות?
"למעשה אין ממש הבדל בין ההגדרות 'תאריך אחרון לשימוש' או 'עדיף להשתמש לפני' ,זה בעיקר החלטה שיווקית של היצרנים", אומר ד"ר בני שטרים, טכנולוג מזון, "יש מוצרים למשל שמוטבע עליהם תאריך תפוגה, פשוט כי החוק מחייב את זה בעיקר על מוצרים רגישים (בשר, חלב, ביצים). בשאר המוצרים האחריות מוטלת על היצרן והוא קובע את התאריך, לפי שיקולים שלו. מלח לדגמה, זה משאב ששורד שנים ארוכות בטבע ואין סיבה לתת לו תוקף.
"בנוסף, כשכתוב 'תאריך אחרון לשיווק' זה בכלל לא אומר שזה התאריך האחרון לצריכה, כמו שהרבה חושבים, אז במצב כזה צריך פשוט להפעיל חושים ולבדוק עצמאית את המוצר".
ליצרנים יש אינטרס להגביל את השימוש במוצר?
"דווקא להיפך. בניגוד למה שחושבים, היצרנים רוצים דווקא תאריכי תפוגה ארוכים בכדי לא להתחיל להתעסק עם שינוע מרובה, החזרות וכו'. היצרן דווקא מעדיף כמה שיותר זמן כי אם למשל הוא מייבא או מייצא מוצר שנע כמה שבועות בים, הוא רוצה שיהיה לו מספיק זמן שיווק כשהוא מגיע ליעד שלו וגם כי יודעים שהצרכנים מחפשים על המדף מוצרים עם אורך חיי מדף".
איך בכל זאת יודעים אילו מוצרים בטוח לצרוך גם לאחר התאריך?
"יש לעשות הפרדה בין מוצרים שהטווח שלהם קצר לבין מוצרים שמראש ניתן להם טווח תפוגה ארוך. בגדול - גם אם כתוב 'תאריך אחרון לשימוש' המפתח הוא להפעיל שיקול דעת. אם היצרן נתן למוצר שנה-שנתיים של תוקף, אז לא יכול להיות שהוא נגמר יום-יומיים אחריו. כשאומרים 'עדיף להשתמש לפני', אז ברוב המקרים זה אומר שבטווח של 10%-20%, מזמן התפוגה הלאה זה בטוח בסדר, כי יש גם את מרווח הביטחון שלוקח היצרן".
"לעומת זאת אם זה מוצרים עם טווח קצר, למשל בשר טרי, אז צריך לשים לב טוב יותר ואי אפשר להשתמש אוטומטית, כי זה עלול להיות מסוכן", הוא מוסיף, "בכל מקרה צריך לזכור, שאמנם אפשרי לאכול את המוצרים, והם ברוב המקרים לא יהיו מסוכנים לנו, אבל יכול להיות שמשהו מהטעם ייאבד, הוא לא יהיה בדיוק בטעם שאנחנו מכירים ואוהבים של המוצר".
גם משרד הבריאות מאשר את דברים של ד"ר שטרים ואומר בתגובה כי בישראל כמו גם במדינות אחרות בעולם קביעת משך חיי המדף של מוצרי מזון ארוזים מראש הינה באחריות היצרן, הוא הקובע עד מתי הוא טוב לשימוש או עד מתי המזון שומר על תכונותיו ובהתאם לכך נקבע גם תאריך התפוגה.
למרות זאת, חיי המדף של מספר מוצרי מזון שמקורם מן החי, כגון: בשר, דגים וביצים -נקבעו והוגבלו על ידי המחוקק.
במשרד הבריאות מדגישים בנוסף שמוצר מזון אינו הופך תוך יום מתקין למזון שאינו ראוי למאכל: "שינויים איכותיים במוצר הינם הדרגתיים ובדרך כלל מתרחשים עם הזמן, גם כתוצאה מחשיפה לאור, לחמצן באוויר, לטמפרטורה גבוהה וכו'. עם זאת, צריכת מזונות רגישים שפג תוקפם כדוגמת מזון מן החי, עלולה לסכן. לכן משרד הבריאות ממליץ לקנות אך ורק ממקומות מסודרים ומורשים. בנוסף, על הצרכן לוודא בעת הקניה, כי למוצר נותרו חיי מדף בהתאמה לתקופה הרצויה מבחינת אחסנה בבית הצרכן".
כללים לאכילה בטוחה
ד"ר בני שטרים טוען שלמרות הסימונים, אין דבר שיכול להחליף את החושים הבריאים שלכם. "חושי הבסיס שלנו יזהירו אותנו מראש ממוצרים מקולקלים או מזיקים - להסתכל על המוצר, להריח, לטעום, אם משהו לא נראה לנו בצבע, יש ריח חמוץ, גושים וכו', אז כמובן שאנחנו לא נתקרב אליו".
להישמע להוראות האריזה. חובה לשמור את המוצרים לפני ההוראות שעל גבי האריזות, זה מבטיח שתאריך התפוגה יהיה רלוונטי. ממנו והלאה, השיקולים משתנים. אם מוצר חלב שהה בשמש, לא משנה מה התאריך שלו.
לבדוק את האריזה. כל עוד המוצר יבש וארוז טוב הוא יכול לשרוד זמן רב, במיוחד כאשר מדובר במוצרים יבשים ובקופסאות שימורים. "האריזות היום מאוד משוכללות וטובות, אבל אם הן התנפחו, מחוררות, שינו צבע או כל דבר מחשיד אחר, אז כדאי להימנע", מסביר ד"ר שטרים.
מוצרים ארוכי טווח. במוצרים שמראש ניתן להם תאריך תפוגה ארוך (כמה חודשים/שנים) טווח של 10%-20% מזמן התפוגה אמור להיות בטוח לשימוש.
שימורים. "היום השימורים מאוד איכותיים, אז כל עוד הקופסא לא נפוחה ולא פגומה, אז גם חצי שנה אחרי זה אמור להיות בסדר", אומר ד"ר שטרים.
מוצרים יבשים - כל עוד המוצר יבש, אוחסן כראוי ובמקום יבש, אין בעיה לצרוך גם חודש-חודשיים אחרי. "אנחנו נראה חרקים או שלבי קלקול לפני שניגש אל המוצר, אלו דברים שאפשר להבחין בעין",
מוצרים קצרי טווח. יש להיות יותר ערניים ולבדוק את המוצרים טוב יותר בהתאם לתאריך התפוגה.
חלב ניגר - צריך להסתכל ולטעום, לרוב יהיה טוב גם יום-יומיים אחרי התאריך.
יוגורטים ושמנת - לרוב אפשר לצרוך גם שבועיים לאחר תאריך התפוגה
בשר טרי- לא לשחק עם זה, מוצר מאוד רגישים עם חיידקים.
בשר קפוא - הרוב מקבלים תוקף של שנתיים, ככה שאם נשמרו בהקפאה ולא הופשרו באמצע, טובים לעוד כמה חודשים לפחות.