ברנרד מיידוף, ארכיון (צילום: רויטרס)
יכול להיות שהוא רק קצה הקרחון? מיידוף|צילום: רויטרס

פסטיבל של מיידוף הסתיים השבוע. התיאטרון נסגר. 150 שנה בפנים, זעקו הכותרות, איזה גברים אלה באמריקה, שפסקו לו את גזר הדין החמור ביותר לעברייני הצווארון הלבן.

באמת? ברני מיידוף ייפגש עם בורא עולם הרבה-הרבה לפני שיסיים לרצות את עונשו, אלא אם כן בשנים הקרובות ימציא לנו המדע איזשהי תגלית רפואית שתאפשר למיידוף, בן ה-71, אל מעבר 221 שנה.

בינתיים, החלטנו להעלות כמה מיתוסים שקשורים לפשע הפיננסי הגדול ביותר בהיסטוריה:

מתי יודעת אישה

האם אתם מאמינים שרות מיידוף, רעייתו, ושני בניו לא ידעו או לא הבחינו בהונאה הממושכת והגדולה בהיסטוריה?

האם אתם מאמינים שרות מיידוף ניגנה להנאתה בפסנתר בשווי 40 אלף דולר, רכשה תכשיטים במיליוני דולרים, דילגה בין בתיה בניו-יורק, פלורידה וצרפת, הפליגה מדי פעם בשלוש יאכטות בבעלות המשפחה, בילתה בטורנירי סקי שמימנה המשפחה באירופה, והחזיקה מזומנים ושווי מזומנים ב-70 מיליון דולר על שמה, אכן לא ידעה על ברני שלה?

האם לגיטימית הדרישה של הגב' מיידוף להמשיך ולהחזיק ב-70 מיליון דולר "שלה", כיוון שהם לא קשורים להונאה (בטח שלא, מיידוף הרוויח אותם מהתקנת ממטרות ומשמירה על חופי לונג איילנד, שהיו הג'ובים של ברני לפני שהקים את חברת הניהול שלו ב-1960).

האם אתם מאמינים לגב' מיידוף שהאיש שהיא הכירה במשך 50 שנה הוא לא אותו האיש שביצע את ההונאה הגדולה בהיסטוריה, או שערמות הדולרים שהתעופפו סביבה שכנעו אותה שברני הוא נשמה טהורה וזכה ולא פושע מתוחכם?

האם אתם מאמינים לה שהיא הרוסה מכל הסיפורים קורעי הלב שתיארו כיצד ברני שלה הרס משפחות שלמות וקרנות צדקה? אולי היא הרוסה מהעובדה שתיאלץ להסתדר מעתה ועד עולם עם 2.5 מיליון דולר עלובים שאישרו לה להחזיק באמתחתה (ומי יודע, עוד כמה מיליונים, או עשרות מיליונים שמסתתרים בחשבונות עלומים ומקלטי מס שהבריח ה משפחת מיידוף)?

האם אתם מאמינים לה שהיא כואבת יום-יום את הסיפורים שהיא שומעת וקוראת על הסבל שגרם ברני שלה לכל-כך הרבה אנשים?

מה שבטוח הוא, שאחרי שפסטיבל גזר הדין של ברני שלה יירגע, רות מיידוף תיעלם מהזרקורים הציבוריים ותוכל להתרפא מהרגשת הכאב האיומה והנוראה הזו עם כמה סנטים בחשבון הבנק שלה. ועוד הרבה דולרים שמסתתרים אי-שם, הדולרים שברני שלה, ברני שלא הכירה, ברני שבייש אותה, הדולרים שברני גנב מהאנשים שעכשיו היא הרוסה מכאבם.כוונתו של אריה דרעי לחזור לחיים ציבוריים אינה מפתיעה, היא רק מקוממת, מאד.

הוא לא פעל לבד

האם אתם מאמינים שמיידוף ביצע את ההונאה שלו בלי שותפים?

האם זה סביר שרק הרואה החשבון הוותיק שעבד עם מיידוף הוא היחיד שחטף כתב אישום, בטענה שאישר את הדו"חות של מיידוף?

האם אתם מאמינים שעשרות מיליארדים נעלמו, מאות דו"חות זויפו, אלפי ניירות פיקטיביים הופצו, רק בידיעת מיידוף והרואה חשבון שלו (אגב, הוא כופר בהאשמות). האם אתם מאמינים שברני שיטה בכל-כך הרבה משקיעים בזמן כל-כך רב, שברני העיף 50 מיליארד דולר מכספי לקוחותיו, מבנקים ענקיים ועד קרנות צדקה, בלי להקים תשתית זיוף ענפה, שממנה נהנו לא מעט אנשים?

האם אתם מאמינים שמיידוף אירגן את הונאת הפונזי אדירת הממדים שלו כמעט לבד? או שמערכת האכיפה והחקירה האמריקנית פשוט לא הצליחה להוציא מברני את האמת, את כל האמת. כי ברני לא סיפר את כל מה שהוא יודע.

כוכבים פיננסיים יש רק בשמיים

האם אתם מאמינים לכל התיאוריה שהרגולציה החפיפניקית הובילה את מיידוף לחגיגת רבת השנים שלו?

שעכשיו צריך להטיל מגבלות, לבדוק היטב ולהכביד את הרגולציה?

שטויות. רגולציה היתה, היא קיבלה סימנים על כך שמשהו אינה כשורה או הגיוני אצל מיידוף, היא אפילו בדקה, או ניסתה לבדוק, אבל מרחה את הבדיקה. רשות ני"ע האמריקנית הרי הודתה ש"האשמות ספציפיות רבות משקל" שנגעו למיידוף הובאו לידיעתה כבר ב-1999, אך מעולם לא הומלץ לנקוט פעולה בנדון.

כבר אז היו כאלה (כמו בשבועון הפיננסי בארונ'ס) שלא הבינו כיצד אפשר להניב תשואה פחות או יותר קבועה של למעלה מ-10%, שנה אחרי שנה.

בשביל זה צריך להיות נוכל ומעגל פינות, או פנומן פיננסי, אבל כוכבים פיננסיים יש רק בשמים, כאלה שמבטיחים תשואה שמימיות בלי כל קשר לתנודות השוק. הבעיה היא, כמו בכל חשיפה של פשע פיננסי גדול, שפושעי המשנה של העלילה יוצאים מהפרשה נקיים, בלי משפט ובלי עונשים.

פושעי המשנה במקרה של מיידוף הם אנשי הרגולציה, אנשי רשות ני"ע, האנשים שאמורים לשמור על האנשים שמנהלים כספים של אחרים ובמקרה הזה שוב נרדמו בשמירה.

קופסאת תכשיטים מלאה בשרשראות ועגילי פנינים (צילום: אור גץ, iStock)
רות מיידוף נהנתה מתכשיטים במיליוני דולרים|צילום: אור גץ, iStock
החזירים מהגולף והקאנטרי

האם אתם מאמינים לכל הסיפורים שהקורבנות של מיידוף היו תמימים ומסכנים שפשוט נפלו ברשתו של ברני המקסים?

האם אתם מאמינים לכל הסיפורים שהחברים העשירים של מיידוף, אלו שבילו איתו בקאנטרי בפאלם ביץ' או על חופי אגם ז'נבה, הזרימו לו עשרות ומאות מיליוני דולרים, רק כי שמו יצא למרחוק, כמי שמניב תשואות "סולידיות" וקבועות?

האם אתם מאמינים שהאנשים העשירים האלה, המנוסים והמשופשפים האלה, שהרוויחו את הכסף הענק שלהם מהיכולות העסקיות האדירות שלהם, פתאום רצים להפקיד את כל הונם אצל מיידוף, רק משום שהכירו אותו או קיבלו טיפ נפלא מחבר?

או, אולי, שאנשי עסקים נופלים, בסופו של דבר, על הדברים הכי פשוטים, על התכונות האנושיות הכי בסיסיות, על הדברים שבדרך כלל הם מתקשים להודות בהם: חזירות, תאוות בצע, עיניים גדולות ואפילו תמימות.

כי בסופו של דבר כשהתשואות קורצות, הכסף מטמטם ומעוור, אנחנו זונחים את כל כללי הזהירות, זורקים לפח את כל התובנות הרציונליות ורצים להפקיד את נשמתנו וכספנו אצל ברני הסופרמן. ואת התכונות האנושיות הללו שום רגולציה, כבדה ככל שתהיה, לא תוכל לבלום.

לטור המלא בגלובס לחצו כאן