תעמולת הבחירות של המפלגות עוסקת בין היתר גם במצע הכלכלי שלהן. כל אחת מהמפלגות רוצה להפגין מצע כלכלי חברתי המיטיב עם השכבות החלשות, וכמובן שלכל מפלגה יש גם תוכנית סדורה לפתרון המשבר הכלכלי.
ניסיון העבר מלמד כי במרבית המקרים תוצאות הבחירות לא השפיעו על הבורסה, לפחות לא בטווח הקצר, המיידי. הסיבה לכך היא שהבורסה, על משקיעיה, יודעת להבחין בין סיסמאות בחירות לבין יישום הסיסמאות בפועל.
כמו כן, לא ניתן לשנות מדיניות כלכלית תוך יום, מכיוון שכל שר אוצר פועל תחת אילוצים שנכפים עליו וכופים עליו את המשך המדיניות הקיימת. לכן לא צפויים שום צעדים דרמטיים בחודשים הקרובים וזאת בניגוד להצהרות ולהבטחות של המועמדים המפוזרות ביד רחבה לפני הבחירות.
חלק מאילוצים אלה קשורים במדיניות בנק ישראל שאינה קשורה כלל לבחירות וגם לא מושפעת כלל ממי שעשוי להיות שר האוצר הבא. מדיניות בנק ישראל מסייעת לפיכך בצמצום אפקט כלכלת הבחירות.
בנוסף על כל אלה מוטלות גם מגבלות על מה שניתן לעשות או לשנות על ידי חברות הדרוג הבינלאומיות כמו מודיס, פיטץ' , ו-S&P. חברות הדרוג מקפידות להזהיר את קובעי מדינות המקרו הן בבנק ישראל והן באוצר מפני שינויים פופוליסטיים שעלולים לדעתם לפגוע בכלכלת ישראל. במילים אחרות, הן מזהירות מפני הגדלת גירעונות פיסקאליים באופן משמעותי, או הגדלה ניכרת בכמות הכסף.
הגלובליזציה אף היא מחייבת את שר האוצר, קפיטליסט כמו סוציאליסט, לעמוד בדרישות ובסטנדרטים בסיסיים שמציבים המשקיעים ברחבי העולם.
להקת הארבה
תומס פרידמן כתב בספרו על ציבור המשקיעים העולמי הנוהג כארבה העובר ממדינה למדינה ומשקיע בהתאם למדיניות של אותה מדינה. מדינה אשר תפר את הסטנדרטים לרעת המשקיעים תסבול מבריחת כספים מסיבית ממנה ולפגיעה אנושה בכלכלתה. לכן כל שר אוצר שייבחר לא יוכל לבצע מהפכות ושינויים מהותיים שישפיעו על השוק, בוודאי לא שינויים שיפגעו בשוק ההון ובמשק.
ביום שלאחר הבחירות וגם בשבוע שלאחר הבחירות איננו צופים שתוצאות הבחירות ישפיעו על הבורסה. השפעות לטווח הארוך יגזרו מתוך צעדים אמיתיים שיעשה שר האוצר הבא, צעדים אלה אינם ידועים לנו ואינם יכולים להיות חלק מתעמולת הבחירות כיוון שהם לא תמיד פופוליסטיים.
יידרשו מספר חודשים לשר אוצר חדש להתיישב במשרדו ולקבל החלטות שעשויות להשפיע על מדיניות המאקרו כלכלית הישראלית.
