800 מיליון ש"ח במענקי האיזון יגרום לקריסת 85 רשויות מקומיות ויגביר את התלות של הרשויות בממשלה.
המבנה השלטוני הארכאי של שליטת השלטון המרכזי בשלטון המקומי לא השתנה ב-60 השנים שחלפו. בהנהגת משרד האוצר נערכו רפורמות רבות בגופים ממשלתיים, אשר הביאו לחיסכון כלכלי ולשיפור השירותים לאזרח. עם זאת, הרפורמה הנדרשת ביחסי השלטון המרכזי עם הרשויות המקומיות, המשפיעות על כלל האזרחים, אינה על הפרק.
ראשי הרשויות ניצבים יום יום מול האזרחים ונתבעים לספק להם שירותים כלכליים וחברתיים. על כתף ראשי הרשויות רובצת האחריות, וזאת מהסיבה הפרוזאית שהם שנבחרו על ידי הציבור. אף על פי כן, באופן פרדוכסאלי הסמכויות הנחוצות למימוש תפקידם אינן בידיהם אלא בידי הפקידות הירושלמית.
הקיצוץ העמוק בהיקף 800 מיליון שקלים במענקי האיזון רק יגרום להידוק התלות של השלטון המקומי בשלטון המרכזי ולא יאפשר קיום רפורמה לביסוס יחסים מקצועיים הדדיים.
אני סבור שצריך לקדם מספר תהליכים ביחסי השלטון המרכזי והמקומי בכדי להביא לחיזוק ולהבראת השלטון המקומי:
1. הגדלת מענקי האיזון לייצוב השלטון המקומי במקביל ליישום תוכניות הבראה
הצעת החלטה לקיצוץ במענקי האיזון עומדת על 6.5% בשנת 2009 ו- 6.5% נוספים בשנת 2010. בנוסף להחלטות קודמות של הממשלה לגבי קיצוצים שכבר הוחלטו ירד מענק האיזון לרשויות מ- 2.6 מיליארד שקלים בשנת 2008 לכ- 1.8 מיליארד שקלים בשנת 2010.
תוצאת הקיצוץ הדרסטי במענק האיזון צפוי לגרום לקריסת 85 רשויות מקומיות. לדעתי על הממשלה לפעול לייצוב הרשויות המקומיות על ידי הגדלת מענקי האיזון מחד ומאידך ליווי קפדני של קיום תוכניות הבראה ביישובים לרבות שיפורים במבנה הארגוני, ייעול תהליכים כלכליים ושיפור יעדי הגביה של ארנונה ומיסים מוניציפאליים אחרים.
הבראת הרשויות תוך מתן סמכויות שמצויות כיום בידי השלטון המרכזי בתחומים כלכליים, חברתיים ואחרים יכולה להוביל בסופו של הליך לעצמאות נרחבת יותר של הרשויות.
2. העברת סמכויות בתחום התכנון והבנייה לוועדות התכנון המרחביות והמקומיות
רוב הסמכויות לאישור תוכניות משמעותיות מצויות כיום בוועדות המחוזיות ובאינסטנציות התכנון הגבוהות, כאשר לוועדות המקומיות והמרחביות שבשליטת הרשויות המקומיות יש אחריות על מספר נושאים מצומצם יחסית.
לא מתקבל על הדעת כי החלטות לגבי נושאים תכנוניים שמשפיעים על אופי הרשויות המקומיות ועל קצב התפתחותן הכלכלית (כגון בנייה רווייה, בניית מוסדות ציבוריים, יחס שחים פתוחים לשטח בנוי ועוד) יקבלו וועדות מחוזיות ולא הגורמים החיים במקום, המצויים בפרטים והאמונים על ההשלכות של פרויקטי הפיתוח.
במידה ותוטל אחריות גדולה יותר בתחום התכנון על ראשי הרשויות הם יאלצו לקבל החלטות מושכלות כאשר הביקורת על טיב החלטותיהם תמצא ותיושם בידי התושבים שבחרו בהם. בד בבד עם רפורמה כוללת בתחום התכנון שמטרתה צריכה להיות פישוט, ייעול וקיצור הליכי התכנון, דרושה העברה של סמכויות רבות יותר לוועדות התכנון המקומיות והמרחביות.
3. ממשל אזורי מטרופוליני
כיום התקצוב של פרויקטי פיתוח ברשויות המקומיות מנוהל כולו על ידי משרדי הממשלה, כאשר תקצוב זה כולל בניית כיכרות תנועה, הוספת כיתות לימוד, פרויקטים סביבתיים וכו'. כך, פקידים שיושבים במשרדי הממשלה בירושלים מתקצבים לפי הבנתם פרויקטי פיתוח ברשויות המקומיות השונות זו מזו באופיין ובצורכיהן. מצב זה אינו הגיוני כלל שכן הידע המקצועי וצרכי הרשויות מגוונים ומפתחות התקצוב הכוללניים שנקבעים בירושלים לבטח אינם עונים על הדרישות הספציפיות ברשויות.
מצב זה מביא להחלטות לא טובות ולבזבוז כספי ציבור. לדעתי יש לבחון בטווח הרחוק מעבר לחלוקה מטרופולינית של הערים המרכזיות ויישובי הלוויין שלהן ביחס לירושלים, מרכז הארץ, חיפה ובאר שבע. בדרך זו הניהול השוטף לרבות קביעת מפתחות התקצוב יתבצע על ידי פקידות מקצועית מקומית של המטרופולין בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה.
שילוב הידע המקצועי של כל הגורמים שיחברו יחדיו לצורך מטרה זו יביא לקבלת ההחלטות היעילות והמקצועיות ביותר.
