כמדי שנה מפרסם משרד האוצר את דוח השכר במגזר הציבורי. כמדי שנה מסרב האוצר לחשוף את שמו של בעל המשרה. לדוגמה, כאשר המשרד מדווח על האיש האנונימי שנקרא "משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, 53,804 שקלים", מדוע הוא אינו טורח להוסיף את המילים מני מזוז? הרי לממשלת ישראל אין יועץ משפטי נוסף.
רק שזאת חידה פשוטה יחסית לפתרון. הבעיה נוצרת כאשר צריכים לבדוק מיהו "מנהל חדר טיפול נמרץ במרכז רפואי ע"ש ברוך פדה" (שם הקוד לבית החולים "פוריה" בטבריה), או מיהו בעל התלוש האניגמטי שעובד ב"בי"ח לבריה"נ באר יעקב נס ציונה מנהל בית חולים א'"?
המתכונת הנוכחית אף יכולה לגרום להגשת תביעות דיבה, כפי שכמעט קרה השנה. בדוח האוצר נכתב על עובד מסתורי במשרד ראש הממשלה, שהגיע מבית הדין הרבני ושאינו משובץ בתפקיד כלשהו, אך עלות שכרו כ-74.5 אלף שקלים והוא מדורג במקום השני בשיאני השכר. כצפוי, בכלי התקשורת נפתחו חיפושים קדחתניים אחרי אותו אדם המחתים כרטיס בבניינו של אהוד אולמרט, אך במשרד ראש הממשלה התעקשו כי אינם מכירים עובד שהתלוש שלו כה מרשים. ההמולה נרגעה רק כשדובר האוצר הוציא הודעה בהולה: "נתון זה שגוי, אנו מתנצלים".
במקום להתנצל, למה לא לכתוב את שמותיהם המלאים של נושאי המשרות המקבלים מאזרחי המדינה את שכרם? אם המדינה לא מתביישת בסכומים, תואיל לחשוף אותם למען השקיפות הציבורית. אם היא מתביישת, מוטב שלא תשלם אותם.
