נעבור לחדשות הטובות: המיתון בישראל הוא שטחי, והמשבר הכלכלי העולמי אכן מתחיל להסתיים. התקציב הישראלי, שרחוק מלהיות מושלם, אינו רלבנטי במיוחד. הוא ישפיע על מצבנו הכלכלי בערך כפי שזבוב מנווט היפופוטם במורד הנילוס.
בישראל המיתון לא עמוק
הצמיחה השלילית היתה 3.6% ברבעון הראשון? אכן, אבל במונחים שנתיים. מישהו בלמ"ס שכח לסמן לעיתונאים את ההבדל בין נסיגה בהשוואה רבעונית ונסיגה בגילום שנתי. בהשוואה לרבעון הרביעי ב-2008 נסוגה הכלכלה הישראלית ב-1%. אם נסיגה זו תימשך גם ברבעונים הבאים, הכלכלה הישראלית תתכווץ ב-3.6% בסיכום שנתי. לא נעים, אבל פחות נורא בהשוואה למדינות המפותחות.
בגרמניה, לעומתנו, המצב שונה בתכלית. הנסיגה הכלכלית ברבעון הראשון ביחס לרבעון הרביעי עמדה על 3.6%, ופירוש הדבר שבגילום שנתי, כלומר אם תימשך נסיגה כזו גם ברבעונים הבאים, כלכלת גרמניה תתכווץ ב-16%-17%, וזה כבר נתון מדהים.
בצרפת המיתון קל יחסית, 1.2% ברבעון הראשון בהשוואה רבעונית, כלומר כ-5% בגילום שנתי. בארה"ב, מולדת המשבר, הנסיגה הרבעונית היתה 1.6% והנסיגה השנתית הצפויה באותו תוואי היא 6.1%. ומה עשו העיתונים? העמידו את ישראל בליגה אחת עם גרמניה ומרחב האירו, שבו הנסיגה הרבעונית היא 2.5% וההתכווצות השנתית באותו תוואי תהיה 10% ויותר.
בישראל המיתון עדיין שטחי למדי, אם כי מעמיק ממינוס 0.5% בתמ"ג במונחים שנתיים ברבעון הרביעי למינוס 3.6% במונחים שנתיים ברבעון הראשון. מול הצניחה ביצוא שלנו, שאינה תלויה בנו, באה צניחה דרמטית עוד יותר ביבוא, שהיא אכן ירידה ברמת החיים. 40% מהכלכלה הישראלית הם יצוא. בגרמניה, היצואנית מספר 1 בעולם, חלקו של היצוא בתמ"ג היה 6.3% בשנה שעברה, ודווקא גרמניה מתקשה להסתגל למיתון העולמי יותר מאשר ישראל.
ראיות להתחלת ההבראה
חרף זעקות הכלכלנים הידוענים נוריאל רוביני ופול קרוגמן, שני נביאי הזעם של המשבר, שהמשבר רק בתחילת הדרך, אנחנו כבר בנקודת המפנה.
מקרן המטבע דיווחו באפריל על הפסדים בסך 4.2 טריליון דולר במגזר הפיננסי העולמי, מהם 2.7 טריליון דולר בארה"ב. מבחני העמידות שערך הממשל לבנקים הגדולים בארה"ב בתרחישים קשים מצביעים על 75 מיליארד דולר גירעון בהון העצמי שלהם. זהו הנתון האובייקטיבי היחיד. פייננשל טיימס דיווח שלכל יתר 7,700 הבנקים הבינוניים והקטנים בארה"ב חסר הון בסך 25 מיליארד דולר.
זהו החשבון המדויק למדי: 100 מיליארד דולר. יתר האומדנים הם בגדר פטפוטי סרק, שאמינותם אפסית בדיוק כמו השקפת העולם המקרו-כלכלית והפיקוחית של אלן גרינספן, יו"ר הפד עד ינואר 2006, שאחראית ל-80% מהמשבר העולמי.
משקי הבית האמריקנים אכן כורעים תחת נטל המינוף שלהם, והאבטלה אכן תעלה ל-10%, אך הממשל והפד שופכים כעת 2.5 טריליון דולר על כל תוכניות הסיוע למיניהן.
שוק הדיור יתייצב כבר בתחילת 2010 כי אותם 90% מכוח העבודה שעדיין עובדים ממהרים לרכוש בתים שערכם צנח באזורים מסוימים ב-60%, בריבית מוכרת למס שהיא בשפל היסטורי, 4.7% (ל-30 שנה). ביפן פורסם היום שהירידה ביצוא הצטמצמה ברבעון שעבר ל-1.4% מ-3.8% ברבעון הרביעי. זו ראיה נוספת לתחילת ההבראה העולמית.
יותר מהר בישראל
ההבראה תהיה איטית מאד, בצורת האות L ולא V, ובישראל יש מקום לתוכניות השקעה ציבורית ממוקדות מבלי לפרוץ רף של 4%-5% מהגירעון התקציבי ביחס לתוצר (בהשוואה ל-12.3% בארה"ב השנה ו-4% בגרמניה בשנה הבאה).
ההבראה בישראל תהיה מהירה יותר, כי האבטלה בישראל נמוכה יותר ומפני שהביטוח הלאומי משלם המון כספים למשפחות ברוכות ילדים ובקצבאות זקנה. מה שמזיק בימים כתיקונם מועיל מאד במצבי מיתון. לא הכל שחור משחור.
לפי תחזית קרן המטבע מאפריל, התמ"ג האמריקני צפוי להתכווץ בסוף השנה ב-2.8%, התוצר של מרחב האירו יתכווץ ב-4.2% (של גרמניה ב-5.9%), התמ"ג היפני יתכווץ ב- 6.2% והתמ"ג הבריטי יתכווץ ב-4.1%.
תחזיות זו מניחה שהצמיחה תתחדש או לכל הפחות תתאפס ברבעון האחרון של השנה לכל היותר. באותה הנחה לגבי ישראל, התמ"ג ישראלי צפוי להתכווץ השנה ב-1.5%-2.5%, רבע עד שליש משיעור המיתון בגרמניה. לא נעים, אפילו רע, אבל רע לא נורא יחסית. וזמני.
