נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, מתחיל להבין את המציאות. ההערכה היא שבמחצית השנייה של הקדנציה שלו, גם תוך כדי המשבר הכלכלי העולמי, הוא יוביל סדר חדש במערכות האשראי, בעיקר הקמעונאי. גורמים בבנק ישראל בודקים, קודם כל, שינוי המדיניות בנוגע לחברות כרטיסי האשראי והוצאתם משליטת הבנקים, כך שיהוו חלופה לעסקים קטנים ובינוניים בתחומי האשראי. במקביל נבדקים כיוונים נוספים.
הנגיד למד שהוא, המנוע המוניטרי, עובד בטורים אדירים אבל שום דבר לא מגיע לגלגלים. כוח עליון שם לו רגל. לכוח הזה קוראים "דואופול פועלומי". כשהנגיד מוריד ריבית כדי להוזיל את מחיר האשראי הם מעלים מרווחים ומעלים את מחיר האשראי. כשהמפקח רוני חזקיהו מפרסם תוכנית לצמצום עמלות, הם מתחכמים ומעלים עמלות.
לפני שבוע הדליק פישר נרות חנוכה באסיפה השנתית של איגוד הבנקים. הוא פנה-ביקש-התחנן-הפציר. הבנקאים נגסו בסופגניות, חייכו לנגיד, אבל בלב קרצו זה לזה בבוטות. שיקפוץ לנו.
האיפוק כשלה
הגישה הכלכלית המנומסת, המאופקת, בגישת השוק החופשי של הנגיד - דו שיח ושיחות מוטיבציה, תוך שחרור מחיר הכסף לבנקים - נכשלה. היא נועדה לכישלון מלכתחילה. כמו שכשלו כל התוכניות כל השנים. טיפול בדואופול דורש טיפול שורש. פועלים ולאומי שולטים ב-60% מהמערכת. שאר הבנקים נגררים.
הדואופול מחזיק את המשק בגרון, ומונע מהנגיד לעשות מה שנגיד בנק מרכזי אמור לעשות: לשלוט על מחיר הכסף. תוצאה מעשית היא שאיתן רף וגליה מאור, דני דנקנר וצבי זיו הם מכתיבי המדיניות המוניטרית. לסקטור העסקי, לסקטור הקמעונאי ולמדינת ישראל. הנזק הנגרם למשק נמדד במיליארדים.
רפורמת האשראי החוץ-בנקאי, שקיבלה תנופה ברפורמת בכר, שלא בכדי הבנקאים משמיצים אותה, עשתה את המהפכה בשוק העסקי. זה נהנה מכמה אלטרנטיבות: אשראי חוץ-בנקאי, אשראי בנקאי או אשראי מחו"ל. האשראי הקמעונאי נשאר תקוע עם הבנק. אך ורק עם הבנק.
מיליציית מיסוי שמעיקה על המשק
העמלות והמרווחים נותנים לבנקים כ-37 מיליארד שקלים בשנה. כ-20 מיליארד מהם מהמגזר הקמעונאי ועסקים קטנים. הבנקים הפכו לסוג של מיליציית מיסוי עצמאית שעולה כסף רב ומאיטה את פעילות המשק. כדי, למשל, להחזיק 44 אלף עובדים בעלות שכר ממוצעת של 350 אלף שקל בשנה - פי שלושה מעלות ממוצעת של עובד במשק.
זה לא סתם שמנהלי הבנקים מתמסרים לוועדי העובדים ומאפשרים העלאות שכר אוטומטיות של 5% בשנה, לא משנה איך נראית השנה, ועוד מימון לימודים אוניברסיטאיים לילדים, ביטוחי בריאות, תשלום על תרופות ועוד ועוד. ההסכם בין הוועד להנהלה הוא: תן לי ואתן לך. אתה תשתוק, אני אשתוק.
פיתוח אלטרנטיבה לבנקים
הדרך האסטרטגית להתמודד עם הדואופול היא שינוי יסודי במבנה המערכת הפיננסית. כמו שההתמודדות על מחירי הנפט וקרטל אופ"ק היא באנרגיה אלטרנטיבית, כך בכסף. לפתח אלטרנטיבות. תחרות באמצעות בנק הדואר, בנקים אינטרנטיים, בנקים זרים ובעיקר טיפול בבעלות על חברות כרטיסי האשראי.
בעוד שבעולם חברות כרטיסי האשראי מעניקות אשראים קמעונאיים בתנאי תחרות הרי בישראל הפכו החברות הללו לחברות מושכות דמי ניהול, דמי חברות ותשלומים לא תחרותיים ממי שצורך את שירותיהם. רווח גבוהה ללא סיכוני אשראי.
יותר מזה, לבצע חשיבה שנייה לגבי ה-6 מיליארד שקלים המוצעים לבנקים בתוכנית ההאצה. לפני שמזרימים כסף יש להפעיל מיד, ולתגבר, את התוכנית להעביר כספים לגופים החוץ-בנקאיים כדי שאלה יתחילו להניע את האשראי למשק.
