בוול סטריט לא מתחשבים בנתונים

שנת 2009 נפתחה ברגל ימין בוול סטריט עם עליה של 3.5% מתחילת החודש. מנקודת השפל שנרשמה ב-20 בנובמבר האחרון, עלה מדד ה- S&P500 בלא פחות מ-24.2%!

העליות במדדי המניות אינן באות על רקע שיפור בנתוני המקרו בארה"ב, להיפך.
בדיוק באותם ימים שבהם התפרסמו נתונים כואבים על מצב המשק נרשמו עליות שערים חדות במדדים.

ב-5 ימים בחודש דצמבר (2,3,5,16,30 בחודש) התפרסמו נתונים שליליים שהיו נמוכים ברמה היסטורית כגון: מכירות רכב חדש, מדד ISM, ירידה בכמות המשרות בארה"ב, מספר התחלות בתים, מדד אמון הצרכנים.
בכל אחד מימי המסחר הללו נרשמו עליות שערים שלא נפלו מ-2%, ובמצטבר עלה מדד הדאו ג'ונס באותם 5 ימים בלא פחות מ-1244 נקודות!

מצב זה אינו ממש מפתיע בהתחשב בעובדה ששוקי המניות תמיד צופים מספר חודשים קדימה, וכשמתפרסם נתון מקרו, הוא מספק מידע על העבר ולא על העתיד.
לפיכך לא אמור להיות מתאם גבוה בין פרסום נתון כלכלי כל שהוא להתנהגות שוק המניות באותו יום.

אבל בכל זאת כדאי להתעכב על הראלי האחרון ולשאול האם אנחנו עדים לפריצה המיוחלת מרמות השפל? האם כבר נרשמה נקודת התחתית של המשבר הנוכחי?

כדי לענות על השאלה, נבחן את הסיבות העיקריות לעליות הנוכחיות:

1. מספר הערכות כלכליות צופות שהמשק האמריקאי ימשיך לרשום נסיגה בשני הרבעונים הקרובים, אולם הרבעון השלישי עתיד להניב צמיחה בשיעור 1.3%, וצמיחה חיובית של 1.8% ברבעון הרביעי של 2009. מבחינה היסטורית, שוק המניות מגיע לתחתית וזאת כ-4 חודשים לפני שיא הצמיחה השלילית, כשהעיכוב הארוך ביותר הגיע ל-8 חודשים. כלומר, השוק כרגע מתמחר את התרחיש האופטימי ביותר בו תתחיל צמיחה חיובית ברבעון השלישי ולפיכך התחתית נרשמה ב-20 לנובמבר 2008.

2. בעוד שבועיים יחל רשמית ממשלו החדש של אובמה. בימים אלו הולכת ונשלמת תכנית חילוץ חדשה אשר אמורה לעלות כ-800 מיליארד דולר, 300 מיליארד מתוכם בצורה של הקלה במסים אותה ירגיש כל אמריקאי עובד. לתמריצים אלו עשויה להיות השפעה חיובית על המשק, מה שמתורגם כבר כעת לעליות שערים. כזכור, גם בחודשים מרץ-מאי 2008 ניכרו עליות שערים חדות לנוכח תכנית התמריצים של ממשל בוש, אך אלו לא החזיקו מעמד כידוע.

3. ישנה תקווה רבה שפעולות הממשל והפד שהחלו בשנה הקודמת ותכליתם ייצוב המערכת הפיננסית ועזרה לנוטלי המשכנתאות ישאו פרי בקרוב ויפשירו את מחנק האשראי.

4. הורדות הריבית האחרונות מביאות לכך שהאלטרנטיבה להשקעה בשוק המניות תניב תשואה אפסית כך שלטווח הקצר הכסף אולי 'יחנה בצד' אבל הוא ימצא את דרכו חזרה לשוק המניות בקרוב.

מנגד, חשוב לזכור את האמת המרה שנסמכת על נתוני מקרו עכשוויים:

1. נתוני המקרו של המשק ממשיכים להתדרדר. נתוני האבטלה, הגידול במלאים, ירידת מחירי הבתים אמון הצרכנים כל אלו אינם מעידים על התייצבות קרובה שתעיד על צמיחה חיובית בעתיד הנראה לעין.

2. מחנק האשראי נמשך על אף מאמצי הממשל. הריבית על משכנתאות יורדת לה לאיטה והמגזר הפרטי טרם נהנה מהעובדה שהבנקים מגייסים כספים מהממשל רבית קרובה לאפס.

3. עונת הדוחות שיוצאת בימים אלה לדרכה עתידה להביא עוד בשורות רעות. חברות ימשיכו להתכווץ, לפטר עובדים, לסגור מפעלים ולהנמיך תחזיות. במצב כזה של ירידה ברווחים קשה לראות כיצד המדדים יכולים לרשום עליות לאורך זמן, עליות שמתבססות על תחזיות עתידיות של המשקיעים ולא של החברות עצמן.

4. הממשל עסוק בהדפסת כסף ומסירתו לכל דורש. מגזרים נוספים מעבר לתעשיית הפיננסים והרכב מבקשים כעת עזרה ממשלתית. גם אם המשק יצליח לצאת השנה מהמיתון, הכלכלה האמריקאית תסבול עוד זמן רב מנזקי העזרה הממשלתית כמו סכנה להתפרצות אינפלציונית, רגולציה חונקת, דולר חלש וגרעון עצום. חובה להסתכל גם על היום שאחרי המיתון, וכרגע התמונה לא נראית וורודה במיוחד.

לפיכך, נראה שכדאי לקחת בעירבון מוגבל את מהלך העליות האחרון ולא לבסס את תמהיל ההשקעות על ההנחה שהתחתית כבר נרשמה. הדרך אל ההתאוששות הסופית של שוק המניות ושל הכלכלה האמריקאית עוד ארוכה למדי.

למרות הנימה השלילית של מאמר זה, אני ממשיך להמליץ על חשיפה עקבית לשוק המניות באמצעות רכישות במחירים שונים, מתוך ההנחה שבטווח הבינוני והארוך השקעה זו תשתלם מאד. העובדה שאני מאמין שעוד נכונו לנו ירידות בטווח הקצר, אין משמעה שכדאי לצאת מהשוק אלא כדאי להישאר סבלניים דבר שישתלם בהמשך הדרך.