שעת בין ערביים יורדת על העיר. בחוץ שקיעה אדמדמה ומדכדכת, המשתלבת עם אפרוריות הרחוב הסואן לכדי אווירת מועקה קשה. בפנים, בדירה, בחורה צעירה, שמה שמור במערכת, המחפשת מפלט מהעולם הקשה שנמצא שם בחוץ. מולה, על השולחן, מזרק עם קטמין, סם הזייתי קשה.
בסיפור הזה יש הכל: סמים, הזיות, כסף, פשיעה, התמכרויות וקודם לכן – שיטת עוקץ פשוטה ויעילה שבעזרתה השיגו נרקומנים את הסם הקשה בחינם. הקטמין נחשב לחומר מסוכן ביותר. זה לא כמו לעשן ג'וינט על החוף עם חברים, גם לא כמו לקנות חגיגת ודומיו בפיצוציה שמתחת לבית. הקטמין מהווה תחליף להרואין, ומכונה בסלנג של עולם הסמים כ"סם קצה": אנשים שמשתמשים בו כבר השתמשו פחות או יותר בכל סוגי הסמים האחרים, ונמצאים בשלב התמכרותי קשה.
סם לא פופולארי
השימוש בקטמין מאוד לא פופולארי. סוחרי סמים כמעט ולא מוכרים אותו, ויתרה מכך – הוא יקר. ההערכות מדברות על מחיר של כמה מאות שקלים עבור מנה, לכל הפחות. עקרונית, המכורים לסם מעדיפים להשתמש בהרואין, הנפוץ הרבה יותר. אלא שאת הקטמין, מסתבר, אפשר להשיג בחינם, והנתון הזה משנה את פני התמונה.
אז איך פועלת השיטה? מלבד תכונותיו הנרקוטיות, לקטמין יש שימוש גם כחומר הרדמה וכמשכך כאבים לבעלי חיים. מטבע הדברים, הסם נמצא בארון התרופות של כל וטרינר, ומשמש אותו לטיפול בחיות. המכורים לסם מתקשרים לוטרינר, מזדהים כעוזרים של וטרינר אחר, שבדיוק נגמר לו הקטמין. המתחזה מבקש מהוטרינר מעט קטמין, ומבטיח שה"מרפאה" שלו תשלם בחזרה בסוף החודש.
נרקומנים נורמטיבים
חשוב להדגיש שלא מדובר בנרקומנים "כבדים". בניגוד לתמונה המצטיירת, האנשים שמתחזים לעוזרי וטרינרים הם לא נרקומנים שמוטלים בפינת רחוב ללא יכולת מינימלית לשלוט בגופם. הם סטודנטים, אנשים בעלי קריירה, חבר'ה נורמטיביים בהחלט. אלה הם אנשים שהייתם מכניסים לבית שלכם, אנשים שהייתם רוצים להיות חברים שלהם.
ובכל זאת, ההתמכרות מביאה אותם לא רק להשתמש בסמים, אלא גם להתחזות ולחשוב על דרכים יצירתיות להשיג אותם. "אנשים שמגיעים לשלב כזה, של שימוש בסם כמו קטמין, הגיעו למצב שהגוף שלהם זקוק פיזית לחומר", מסבירה ענת הוצלר, מנהלת סניף אל-סם בתל אביב. "הסם מרגיע חרדות, אבל כשההשפעה שלו נגמרת המשתמש שוב נכנס לחרדות, וכדי להתגבר עליהן הוא שוב פונה לסם. זה כמו כדור שלג", מסכמת הוצלר.
הווטרינרים מתפכחים
לאחר שנעקצו מספר פעמים, הבינו הוטרינרים שיש מי שמנצל לרעה את הקלות שבה הם מוסרים את החומר המסוכן. ד"ר רפי קישון, המנהל מרפאת חיות, מכיר את תופעת ההתחזות, ומודיע שתמו ימי ההפקרות: "הופץ מייל אל כל הווטרינרים, בו נאמר שיש למסור קטמין אך ורק לידי וטרינר". זוכרים את הצעירה מתחילת הסיפור? ד"ר קישון נתקל בה לא מזמן: "הגיעה למרפאה בחורה שטענה שהיא אסיסטנטית של וטרינר וביקשה קטמין. בהתאם למייל, השבנו את פניה ריקם".
אף על פי כן, זוהי לא המילה האחרונה במאבק הזה שבין הנרקומנים לווטרינרים. אז נכון, הקטמין כבר לא ניתן להשגה בקלות כה מחרידה, אך עדיין מי שיתעקש יצליח למצוא מרפאה שבה לא שמעו על המייל. הבחורה הצעירה שלא קיבלה את מבוקשה במרפאה של ד"ר קישון השיגה בסופו של דבר את בקבוקון הקטמין שהייתה זקוקה לו מווטרינר אחר.
בשנים האחרונות משטרת ישראל מגבירה מאמצים בלחימה בסמים – על ידי הכנסת רבים מהם לפקודת הסמים המסוכנים, על ידי מעצרים של סוחרי ומבריחי סמים ועל ידי פשיטות על פיצוציות המוכרות חומרים אסורים. אלא שלפעמים נדמה, וסליחה על משחק המילים, שהסכנה האמיתית נמצאת ממש מתחת לאף, במקום בו לעולם לא היינו מצפים למצוא אותה.