בשבוע שבו 18 ישראלים השאירו מאחור חיים של אנונימיות ונכנסו לבית המתוקשר במדינה, אניה מרטירוסוב עדיין יכולה ללכת ברחוב בכובע מצחייה וגופיית טריקו בלי שאף פפראצי ינסה לתעד אותה. היא אמנם אחת הדוגמניות העסוקות בארץ, עם רזומה שכולל תצוגות בכל בירות האופנה בעולם, אבל ברגעים האחרונים לפני הפריצה הגדולה שלה היא עדיין יכולה להתחבא באנונימיות יחסית. אם לא מחשיבים את 6,000 העוקבים שלה באינסטגרם, כמובן.
מרטירוסוב, 26, היא לא עוד דוגמנית. כן, יש לה את כל הנתונים הפיזיים – היא תמירה, רזה ובעלת מבנה עצמות מדהים – אבל זאת לא הסיבה היחידה שגורמת לאלפים להתעניין בה. אולי זה סיפור החיים הקשה שלה, או בן הזוג לשעבר שמבוגר ממנה ב-20 שנה, או העובדה שבגיל צעיר כל כך היא מגדלת לבדה שתי בנות קטנות. אולי זו בכלל הנינוחות שהיא משדרת בכל תנועה ומילה, כאילו כל אלה לא נוגעים לה בכלל.
"אני דוגמנית כבר המון שנים", היא אומרת בראיון אחת על אחת. "מבחינת התעשייה אין אחד שלא עבדתי איתו – מאפרים, צלמים, עשיתי הכל מהכל. אבל רק בחצי השנה האחרונה נכנסתי יותר לעם". עכשיו היא גם בדרך להגיש את החלום, כפי שהגדירה אותו כשכיכבה בסרטה הדוקומנטרי של עינת ארליך "דוגמניות מייד אין רוסיה": "להיכנס למיינסטרים, לקונצנזוס, להיות פרזנטורית של חברה גדולה, שלא רק צלמים ואנשים בתעשייה יכירו אותי, אלא עם ישראל כולו".
את הקמפיין של קסטרו היא עדיין לא קיבלה, אבל מרטירוסוב נכנסת בימים אלה לנעלי הפרזנטורית של "StyleRiver", שם זיהו את הפוטנציאל של הכוח שלה ברשתות החברתיות כדי לרתום אותה ככותבת וצלמת באתר. "אני חושבת שאני עושה אחלה ריאליטי באינסטגרם", היא אומרת. "הרבה אנשים כותבים לי שאני מודל השראה, ואם אני עושה לאנשים טוב זה מבחינתי הכל. פתאום נהיו לי המון עוקבים. יש תגובות מדהימות".
מזהים אותך ברחוב?
"בטח. בשישי האחרון, כשיצאתי מהגן עם שתי הבנות, עברה מישהי שאני לא מכירה ואמרה לי 'אניה, את מהממת, אני חולה עלייך!' והמשיכה ללכת. הייתי בהלם, לא הבנתי בכלל מה קרה".
בא לך על החשיפה הזו בכלל?
"זה לא מפריע לי. מן הסתם אני חושפת חלקים מהחיים שלי, את הבנות שלי. אני לא אגיד שאני מכורה לזה, אבל אני אוהבת את זה. אנשים שואלים אותי 'איך יש לך זמן לצלם?'. זה חלק ממני. אני אוהבת לתעד כל דבר בחיים שלי".
עברה את בדיקת ה-BMI
אבל לא תמיד התגובות חיוביות. הגזרה הדקיקה של מרטירוסוב הפכה אותה למטרה נוחה עבור רבים בתעשייה, ביניהם עדי ברקן, שמיהרו לתייג אותה תחת הכותרת "אנורקטית" ולטעון כי היא משמשת דוגמה שלילית עבור נערות צעירות. "רק היום הייתה לי תגובה כזו לתמונה שהעליתי לאינסטגרם – 'מה זה, את נראית כמו ניצולת שואה'. את רואה אותי. אני ממש לא נראית ניצולת שואה. אבל זה לא משהו שאני לוקחת איתי. אני חושבת שזה עניין של בורות וחוסר ידע".
למה בורות?
"אנורקסיה זו מחלת נפש שכתוצאה ממנה מגיעים השינויים הפיזיים. זו תפיסה בראש שהיא מעוותת. כשמישהו משייך לי מחלת נפש רק בגלל שאני רזה, זו מבחינתי בורות. אנשים צריכים לבקר במחלקות ולראות מה זה באמת".
את עדי ברקן היא לא פגשה מעולם, גם לא את הדוגמנית האנורקטית שהעידה שאת ההשראה שלה היא שואבת מתמונות של מרטירוסוב וחברותיה. הנושא הזה, שעולה בכל שיחה איתה, גורם לה אי נוחות ניכרת לעין. "עדי ברקן עשה נגדי קמפיין מאוד מכוער", היא אומרת. "אני לא יודעת למה הוא בחר דווקא אותי, אולי הוא חשב שהוא יוכל לטפס קצת על הגב שלי".
איפה את רואה את האחריות שלך, בתור מובילת דעה?
"אני חיה בצורה הכי בריאה שיכולה להיות. אני אימא לשתי בנות, וכל מי שהיא אימא יודעת כמה אנרגיה ומרץ צריך להוציא בשביל לגדל ילדים. מישהי שחולה במחלה הנוראית הזו לא יכולה אפילו ללכת שני צעדים לבית קפה, או אפילו לחייך".
החיוך שלה חוזר רק כשהיא מספרת לי שבעקבות חוק הדוגמניות היא נתבקשה לעבור בדיקות BMI, והתוצאות היו תקינות לחלוטין. מזל, כי עבודה לא חסרה לה. אחרי שצעדה על מסלולים בבירות האופנה ודגמנה ל"דיור", "גוצ'י" ו"פראדה", היא מתפנה לכבוש גם את תל אביב. רק לאחרונה עלתה על המסלול עם 50 דוגמניות נוספות וצעדה בתצוגת האופנה של טיירי מוגלר בהפקתה של ניקול ראידמן. "את נכנסת למשך יומיים לעולם אחר", היא אומרת על החוויה. "הרבה בנות ריכלו מאחורי הקלעים ואמרו 'היא בת גילנו' וזה, אבל היא עושה את הבחירות שלה בחיים, אני חושבת שהיא בחורה סופר אינטליגנטית. פגשנו אותה, היא נתנה כמה הוראות. ניקול היא בדיוק כמו הדמות שרואים בטלוויזיה".
היית רוצה להיות כמוה, למצוא אוליגרך ולהסתדר בחיים?
"לא. אולי אני שוברת מיתוסים, אבל זה אף פעם לא משהו שעניין אותי. טסתי בעולם ופגשתי אנשים, אבל לא רדפתי אחרי מישהו עם כסף. גרתי בפריז עם בנות שרק הגיעו מרוסיה. לא כמוני, שהגעתי מהארץ והיה לי מקום לחזור, בית חם. בחורות שמגיעות מהעוני, זה באמת כרטיס היציאה שלהן, למצוא את המישהו הזה. אז מבחינתן הן לא רואות בעיניים, זו המטרה שלהן. הן בשום פנים ואופן לא יחזרו למכור תפוחי אדמה. יצא לי הרבה פעמים לשבת עם בנות שממש אמרו שלא משנה מה, גם אם הן יעסקו בזנות בפריז, הן לא יחזרו לשם. אז לי אף פעם לא הייתה לי מנטליות כזו".
מי מודל החיקוי שלך בארץ?
"גלית גוטמן. אני מאוד מתחברת אליה גם בגלל שהיא אימא לשתי בנות ונראית כמו שהיא נראית, וגם בגלל שהיא הגיעה למה שהיא הגיעה לבד, והפכה מדוגמנית למנחה. היא מאוד חכמה ויודעת לנתב את עצמה למקומות הנכונים".
זה משהו שאת שואפת אליו בעצמך?
"לגמרי. כל מה שקשור לטלוויזיה, כל מה שקשור לביטוי עצמי. אני אמנם מכורה למקצוע הדוגמנות, אבל הנחייה זה משהו שאני אוהבת מאוד, וזה משהו שאני יכולה ללמוד ולעשות".
"כשאבא עזב את הבית הרגשתי הקלה"
מרטירוסוב נולדה באוזבקיסטן לאבא איש צבא בכיר ממוצא יהודי ולאם טבחית, לא יהודייה. בת אמצעית בין שני בנים. כשהייתה בת חמש עלו לארץ מטשקנט והתמקמו בבני ברק. למרות שלא היו יהודים על פי ההלכה, הילדים למדו בבתי ספר דתיים לכל דבר ("הייתי יודעת את התפילות בעל פה"). הם חיו חיים טובים ומאושרים, לפחות למראית עין. "לא היה חסר לנו כלום. אבא שלי עבד במשרה בכירה ואימא נשארה לגדל אותנו בבית. היינו מאוד מבוססים, אבל הוא היה נורא קשוח, בן אדם שהמראה של הבית ושלנו היה נורא חשוב לו. אוי ואבוי אם היה קמט בשמלה. היינו שלושה ילדים מדוגמים וזה היה על גבול הקיצוני. לא היה תמיד נעים להיות בסביבתו".
את חטפת ממנו מכות?
"לא. אימא שלי ואחי הבכור חטפו בשביל שלושתנו. בגלל שהוא האח הגדול, מבחינת אבא הוא היה אחראי על כולם, אז אפילו אם הקטן היה מקשקש על הקיר, הגדול היה חוטף".
כשהייתה בת שבע הכל השתנה. אביה נסע לרגל עסקים ולא חזר. האם, עקרת בית, גילתה שהשאיר אחריו חובות ענק ונאלצה למכור את הבית שבנו באשדוד, את הרכב ואת כל הרכוש שצברו. "כשהוא עזב זו הייתה הקלה. אני מעדיפה להתמודד עם כל מציאות כלכלית קשה מאשר לחזור הביתה ולא לדעת מה הוא יעשה. עברנו לדירה יותר קטנה בבני ברק, היו עיקולים, הוצאות לפועל וכל מה שאת יכולה לדמיין. אין מכשול שאימא שלי לא התמודדה איתו. היא התחילה לעבוד בשלוש עבודות ולא החסירה מאיתנו דבר".
את נוטרת לה טינה על כך שנשארה איתו?
"לא היו לה הרבה ברירות. זו הייתה המנטליות. זה היה חלק מהיומיום, זה מה יש. היא ניסתה לא לעשות יותר מדי טעויות, שלא ייווצרו מצבים של אלימות. היו גם תקופות טובות, אבל זה תמיד היה באוויר, שלכי תדעי מתי זה יתפוצץ".
עם האב היא לא בקשר. שני אחיה, שחיים בארה"ב, מדברית איתו מדי פעם. "הם גדלו בלי אבא, בלי דמות שתכוון אותם", היא מסבירה. "לי הייתה לי מישהי שתהיה איתי כשקיבלתי מחזור. אז כשהוא יצר איתם קשר הם לא דחו אותו. אני תמיד דחיתי אותו".
לא היית רוצה שהוא יהיה יותר בחיים שלך? בחיים של הבנות?
"לא. הוא לא מעניין אותי. הוא כמו בן אדם זר. יש להן את סבא וסבתא מצד אבא שלהן, ואת אימא שלי שהיא סבתא מדהימה, אז לא חסר להן כלום. יצא לי לפגוש אותו אחרי שילדתי, זה היה כזה 'אהלן'. כמו שאת פוגשת מישהו שאת מכירה מתוך נימוס את אומרת שלום ולא נוח קצת כי אין לך מה להגיד לו, ואת רוצה רק שיילך. אין כעס, אין שמחה. אין כלום".
לאימא שלה, שעברה לגור לא רחוק ממנה בתל אביב, היא עדיין קרובה מאוד. "גדלתי בבית לא קל, אבל תמיד היה בו ביטחון. גם אם לא הייתי מלכת הכיתה או אהובת הבנים, זה לא משהו שגרם לי להרגיש פחות רצויה".
את לא היית אהובה על בנים?
"כן, הייתי הגבוהה והרזה הזו שאף אחד לא הסתכל עליה. נראה לך שבנים אוהבים מטאטא ארוך ושטוח? מה שמעניין אותם זה בלונדיניות עם ציצים. אני הייתי ההיפך הגמור מזה. אימא שלי תמיד אמרה לי שמתישהו אני אוהב את הגובה שלי, והיא צדקה".
בת 26, אם חד הורית לשתי בנות
בגיל 18, רגע לפני שפרצה בקריירת דוגמנות בינלאומית, היא הכירה את בן הזוג לשעבר, חיים. הם התחילו כידידים, בעיקר בגלל הפרש הגילאים העומד על 20 שנה. "התחלתי לדגמן וטסתי ממקום למקום", היא נזכרת. "ואז הגעתי למסקנה שיש געגועים מעבר לחברות. חזרתי לארץ ונהיינו זוג. היה מאוד נוח לחזור הביתה לבן זוג שמתגעגע, לרשת הביטחון הזו".
יום אחד, כשחזרה לארץ אחרי סיבוב בשבוע האופנה בבירות העולם, חיים חיכה בנתב"ג עם טבעת. "מהרגע הראשון לא עניין אותו או את המשפחה שלו מי אני, מה אני, כן יהודייה, לא יהודייה", היא אומרת. כשהתברר לה שהיא בהריון, התוכניות נקטעו. "היה ברור לי שככה אני לא עושה חתונה".
והיה ברור לך שאת ממשיכה עם ההיריון.
"הוא היה בטוח שאני לא אמשיך את ההריון בגלל הקריירה, אבל לי זה הרגיש נורא טבעי".
בתה הראשונה, איימי (4), הפכה את בני הזוג למשפחה ואת מרטירוסוב לאמא בת 22. לפני שנה וארבעה חודשים נולדה בתם השנייה, אליס.
רצית להפוך לאימא בגיל כל כך צעיר?
"אני לא חושבת שהבנתי את המשמעות של כל הדבר הזה לעומק, אבל בטח לא התכוונתי לעשות הפלה. חיים הוא האדם המושלם לעשות לו ילדים. זה קרה בכזו טבעיות וההיריון היה מהמם".
היית על סף פריצה בינלאומית.
"הבנתי שאני לא יכולה לטוס, אבל חודשיים אחרי הלידה כבר עבדתי. ועם אליס, הקטנה שלי, חודש אחרי זה הייתי על המסלול של קסטרו. וזה לא צילומים, זה מסלול. אין פוטושופ. אני לא רואה את עצמי לא עובדת. אני אאבד את השפיות".
איך את משלבת את העבודה המטורפת הזו עם שתי ילדות קטנות בבית?
"זה לא שחזרתי למשרה מלאה במשרד. דוגמנות גם יכולה להיות עבודה של פעם או פעמיים בשבוע, זה דווקא משתלב מושלם. עכשיו זו תקופה לחוצה והיום שלי נחלק לשניים – יש את אניה הדוגמנית ואת אניה האמא".
למה נפרדתם?
"אני חושבת שפער הגילאים עשה את שלו. מה שחשבתי שלא ישנה בסופו של דבר כן שינה, ורצינו דברים מאוד שונים. אבל שום דבר לא סגור, לא נגמר. אנחנו עדיין מאוד קרובים. הוא עוזר לי בכל דבר. הוא אבא של הבנות שלי, אנחנו תמיד נהיה בקשר".
את חושבת שאולי בחרת בן הזוג כל כך מבוגר בגלל שגדלת בלי אבא?
"יכול להיות שיש קשר. אני חושבת שהוא מייצג ביטחון, וזה משהו שאבא לא עשה כי הוא לא היה. אבל זה לא מה שהחזיק אותנו יחד". מאז הפרידה, היא מודה, הקריירה שלה קיבלה תפנית לטובה. "משהו נפתח", היא קוראת לזה.
מאז הפרידה עוד לא הייתה לה זוגיות. את הזמן הפנוי, אם אפשר לקרוא לו כך, היא מבלה עם החברות מהסוכנות שלה, MC2 – הדוגמניות לודה דולגונין, אנה בול ונטלי דדון, שגם מככבות בחשבון האינסטגרם שלה. "זה נראה כאילו אני מה זה בליינית. אני לא", היא מבהירה. "אנחנו יוצאות ממש מוקדם. בתשע כבר בבר, אני חוזרת ב-12 וחצי גג, מה שמשאיר לי שש שעות לישון".
אבל אותן זה לא מבאס? הן עדיין רווקות, לא צריכות לקום בשש.
"לא, כי אין לנו מה לחפש במקומות שמתחילים מאוחר, כמו כל מיני מועדונים חשוכים. זה לא מעניין אותנו. בחו"ל דוגמנית שיוצאת היא דוגמנית שלא עובדת. תרשמי את זה. צריך לישון טוב, לקום רעננה. בהתחלה הייתי יוצאת בהתלהבות, ניו יורק, פריז, מילנו. גם ב'דוגמניות מייד אין רוסיה' היו כמה סיפורים כאלה – דוגמניות שלא אוכלות, סמים, בילויים. בחרתי לא להיות חלק מזה. אני חושבת שקיבלתי בבית חינוך טוב מדי. תמיד אמרתי לאימא שלי – לא משנה באיזה חור אהיה בעולם, את כל כך יכולה לישון בשקט. הבת שלך יודעת מה היא עושה".
למרטירוסוב, כפי שכבר הבנתם, יש גוף בן 26 ונפש עתיקה – ואין לה בעיה עם זה בכלל. "הגעתי למקום כל כך מאוזן, שזה עושה לי טוב לדעת שאני לא יכולה לצאת עד שתיים-שלוש. שיש לי בנות שאני צריכה לקום אליהן. יש לי הכל מהכל".
תרצי עוד ילדים?
"לא תודה. זהו. אני שמחה שהפרק הזה מאחוריי. אני רוצה להיות עסוקה בלגדל אותן, לתת להן כל מה שצריך ולהשקיע בעצמי. לפני שאת אימא את אישה, עם תחביבים, עם שאיפות. נשים מאבדות את עצמן ומשתעבדות לאימהות. כל מי שהיא אמא יודעת שזה לא קל: קקי שנמרח עלייך, לקום באמצע הלילה. היה לי חשוב לחזור לעבוד, לשמור על מה שהיה לפני".
זוגיות וחתונה הם לא המטרה שלה, אבל "אם זה ירגיש נכון, ברור שזה יקרה. אף פעם לא הייתי מהבנות האלה שמחכות לסמס או לטלפון. זה מאוד מרתיע גברים, שאין לי תלות והם צריכים להשתלב בחיים שלי, הם מרגישים מאוימים ממני כי אני באמת לא צריכה אף אחד".
אז איזה גבר את כן צריכה?
"חיים כיבד את מה שאני עושה, אבל הוא היה יכול לראות אותי על השער ולומר 'אה, מהמם. מה עושים היום?'. ואהבתי את זה. אני לא צריכה שיסגדו לי בבית. אני לא צריכה מישהו שיתעסק בעצמו יותר ממה שאני מתעסקת בעצמי, שזה גם לא יותר מדי. אני לא מקדישה לעצמי יותר משתי דקות בבוקר. הכל פשוט נראה טוב עם פילטר באינסטגרם".