הדבר הראשון שהרגישה טליה עובדיה כשיצאה כזוכה מבית "האח הגדול" היה אהבת הקהל; הדבר השני היה מחויבות גדולה, שהפכה לאט-לאט לחונקת. "אני בחיים שלי לא מבקשת כלום, אני אמות ולא אבקש, אבל פתאום הרגשתי צורך להחזיר לכל מי שנתן לי", מספרת עובדיה על המשבר שפקד אותה לאחר סיום התוכנית. "הייתה ממני ציפייה. אנשים חיו איתי שלושה חודשים וחצי במהלך העונה והיו צמאים להרגיש אותי עוד, וזה עשה לי לחץ תמידי. הרגשתי אחריות, שאנשים מחכים".
היית צריכה להיות מי שאנשים רצו שתהיי.
"בדיוק. החיוך שלי לאט-לאט דעך. התחילו לי חרדות בלילה ואז הן גלשו גם ליום. פתאום מצאתי את עצמי לא שמחה, וכשהבנתי את זה הכל נהיה עוד יותר שחור. הייתי בוכה לשחף ואומרת לו שבא לי למות, בלי סיבה. הייתי עצובה, היו לי 20 קילו על החזה, כל הזמן. המחשבה שהכל טוב, אבל לי רע, הסריטה אותי".
עובדיה, שלא מרבה לחשוף את רגשותיה ברשתות החברתיות – או בכלל – החליטה לשתף את 300 אלף העוקבים שלה במה שעובר עליה. "הבנתי שאם אני אעלה את הנושא הזה על הפרק אנשים יבינו שאני צריכה לקחת צעד אחורה, וגם חשבתי שאני אוכל לעזור לאחרים שחווים משהו דומה".
ואת מרגישה שעזרת?
"כן, לא ציפיתי שיהיה טירוף כזה. קיבלתי הודעות מטורפות, כתבו לי, 'את לא מבינה, אני מרגישה בדיוק כמוך כבר תקופה'. להרבה אנשים כאב יחד איתי".
איך התקופה הקשה הזו השפיעה על הזוגיות שלך?
"שחף היה שם בשבילי, הוא היחיד שידע. גם מולו קשה לי לפתוח את נבכי נשמתי. ידעתי שרע לי, אבל היה לי קשוח לפרוט את זה למילים".
נעזרת בטיפול רגשי, תרופתי?
"לקחתי ציפרלקס תקופה, אבל הפסקתי".
איך זה עבר?
"ברחתי לתאילנד. זה עשה לי טוב לנפש".
והיום את מרגישה שזה מאחורייך?
"אני חושבת שכן. היום אם אני לא במצב רוח או שלא בא לי לצלם סטורי, אני לא אצלם. פעם זה היה מלחיץ אותי אם לא העליתי סטורי שעתיים, היום הכל בסדר, אני באיזי שלי. טוב לי, עושה, לא טוב לי, לא עושה. אני יותר מאוזנת".
לא מבינים אותי
עובדיה (29) נכנסה לבית "האח הגדול" על תקן האקסית של הדייר אליאב טעטי, שבעצמו היה כבר בעיצומה של מערכת יחסים עם הדיירת בר כהן – איתה הוא בזוגיות עד היום. המשולש הרומנטי החזיק פרקים ספורים, עובדיה הפכה לאחת הדיירות הבולטות בעונה, ולקראת סופה התאהבה בדייר אחר, שחף רז, בן זוגה הנוכחי. עובדיה המשיכה עד לניצחון העונה ויצאה מהתוכנית כשהיא מצויה בלבו של קונצנזוס ציבורי מלא. "אני בן אדם סגור מאוד", היא אומרת. "יש אנשים שהטבע שלהם הוא לדבר ולזרוק את מה שהם מרגישים החוצה, אצלי זה לא ככה. בתוכנית נפגשנו פעם בשבוע עם פסיכולוג, ואצלי זה היה רק, 'היי, מה קורה', והייתי יוצאת. אני לא כזו שמתקשרת למישהי ואומר'ת, 'רבתי עם שחף'. אין לי את זה בסיסטם".
אין לך חברות קרובות? חברים?
"אני רגילה להיות לבד. מאז שאני ילדה, בא לי לצאת, אין לי עם מי. בא לי ללכת לים, אני הולכת לים לבד. לא הייתי ילדה מנודה, ממש לא, אבל עד היום יש לי שלוש חברות, אחת בחו"ל ושתיים מבית הספר, שאני נפגשת איתן אחת לחודשיים. אני אמות בשבילן, אבל התקשורת לא יום-יומית".
העובדה שאת כל כך סגורה משפיעה על הקשרים הרומנטיים שלך?
"זה גורם לחוסר תקשורת. לא מבינים אותי, וזה משהו שהרס לי המון בעבר. שמעתי המון פעמים את המשפט, 'אני מת לדעת מה עובר לך בראש'. זה נראה כאילו אני מרוחקת, אבל חוסר הנגישות שלי נובע מחוסר ביטחון גדול מאוד שסבלתי ממנו בגילי העשרה. פחדתי לדבר, שמא אני אגמגם או איחנק מהרוק של עצמי. זה היה פחד תמידי ולא מוסבר, אבל היום זה אחרת".
איך בחרת להשתתף בתוכנית ריאליטי עם כזה חוסר ביטחון?
"לתוכנית הגעתי ממקום שלם יותר. לא עניין אותי להיות מוכרת, פחדתי מאוד ללכת ברחוב ושיזהו אותי. מבחינתי זה היה המינוס הכי גדול בחבילה הזאת".
אז למה בכל זאת?
"כל החיים אנשים תפסו אותי בצורה מאוד מסוימת. אני נראית לא נחמדה וסנובית, פחדו לדבר איתי. אמרתי לעצמי שהאופציה היחידה שלי להראות מי אני באמת היא להיכנס לבית שבו מצלמים אותך שלושה חודשים וחצי 24/7. בתוכנית הזו אתה לא יכול שלא להיות אתה, כי אתה שוכח את המצלמות. חשבתי ששם אין מצב שלא אצליח להוציא את מי שאני, וזה באמת יצא".
נראה שיצא משהו טוב, כי אין הרבה דיירים שיוצאים מהתוכנית הזו כשהם כל כך אהובים על הקהל, כמעט ללא עוררין.
"חוויית החיים שלי הייתה שבכל מקום שהייתי בו חשבו עליי דברים לא טובים, ופתאום אחרי העונה קיבלתי רק אהבה בצורה מוגזמת. מבחינתי זה יקום מקביל, זה לא הגיוני שזה קרה. היום יודעים מי אני, וזה שחרר לי משהו. היה לי קשה לקבל את זה שפתאום אני הכי אהובה שיש, לא חשבתי שזה יקרה לי בחיים".
אבל בשביל זה נכנסת לתוכנית. הוכחת לעצמך את מה שבעצם ידעת כל הזמן.
"נכנסתי לתוכנית בשביל שיכירו אותי, לא חשבתי שזה יתקבל בצורה כזאת, שאקבל רק אהבה כשאצא. זה תלוש. בתקופה שלפני הריאליטי הגעתי למצב שבו, אם להשתמש במילים גדולות, הייתי מאוכזבת מהמין האנושי. חשבתי שאין במי להאמין. כשגיליתי שאנשים התחברו לטוב שבי, הבנתי שהעולם לא כזה שחור כמו שחשבתי".
את שמחה שהשתתפת בתוכנית?
"היום כן, חד-משמעית. בזכות התוכנית קיבלתי אהבה, בן זוג. זו מקפצה שגרמה לי להגשים הרבה חלומות שלא חשבתי שיקרו, ונפטרתי מהסטיגמה שישבה עליי 28 שנה".
אנשים יעשו הכל כדי להישאר בתודעה
שמונה חודשים עברו מאז, ולמרות שעובדיה נהנית מאוד מהאהבה שמרעיפים עליה, היא מתגעגעת לאנונימיות ולאפשרות ללכת ברחוב בשקט. "כל אחד בא ואומר כמה הוא אהב אותי בתוכנית, מבקש סלפי. פעם הייתי יכולה לצאת מהבית פחות מסודרת אם היה בא לי, היום גם אם אני הולכת שנייה לקנות דאודורנט, כולם רואים".
את תמיד מסכימה להצטלם ונחמדה לכולם? קורה שזה לא מתאים לך?
"אני לא אוהבת לסרב, אבל הייתה פעם שהייתי כולי מגעילה אחרי טיסה ובאו שני אנשים להצטלם איתי, ואמרתי, 'חברים, אני גמורה ותסלחו לי'. הם הבינו. פעם שנאת חיי הייתה להצטלם, היום אני מצטלמת עם אנשים, לא משנה אם אני נראית טוב או לא. אם פעם הייתה לי האופציה להתנתק בחו"ל, אז עכשיו גם זה לא. זה נשמע שאני סובלת מזה, זה לא סבל, אבל לפעמים בא לך סטופ".
גם בחו"ל אין שקט?
"גמרו אותי בחו"ל. בחופשה עם המשפחה ישבנו בחדר האוכל, אני עם כובע, ובאמצע הביס בפה עושים לי, 'קומי'. זה קשוח נורא. זה מאהבה, אבל קשה להבין איך לשחות בתוך זה".
את מנצלת את המעמד החדש, מגיעה להשקות? אפשר להרוויח מזה כסף, וגם מהחשיפה, שמובילה לעוד כסף.
"אני פחות באירועים האלה. אני רואה אנשים שיעשו הכל כדי להישאר בתודעה, הם ילכו לכל מקום בשביל הריאיון הקטן הזה. אין לי את זה. אם יזרום לי אני אלך, ואם לא, לא".
לאחרונה הפכה לפרזנטורית של האתר One Project, ובמקביל היא מפתחת סדרת מוצרים לשיקום השיער. "אני מתעסקת בשיער שלי כל הזמן, כמו שראו בתוכנית. אני אשים סכומים מטורפים על השיער שלי, רק שייראה טוב".
הפרסום ממנף את העסקים, את לא חוששת שהטיימינג יעבור?
"אני בן אדם מאמין, ואני מאמינה שכל דבר קורה מלמעלה. אם זה לא נכון לי, זה ייפסק, וגם את זה אני אקבל באהבה".
מה את חושבת על תעשיית הבידור, שאליה נחשפת מבפנים?
"היא קשוחה ויש בה הרבה זיוף. יש אנשים שאני יכולה לדבר איתם וזה יהיה בדיוק מה שראיתי בטלוויזיה, אבל נתקלתי גם בכאלה שאמרתי, 'פאק, זו הצגה'. פתאום אתה מבין שהם בתעופה עצמית מטורפת, אנשים עלה להם. כאילו הלו, מי אתה, תרד לעם, כולנו אותו דבר. לא משנה לאן אגיע, לא תראי אותי מדברת עם בן אדם שלא בגובה העיניים".
הכרת חברים חדשים מהתעשייה?
"יש אנשים שאולי אני לא חברה קרובה שלהם, אבל אני מאוד אוהבת. ליאל אלי, לדוגמה, זו בחורה שאני יודעת שאני יכולה להיות חברה שלה. הסתובבתי ויצאתי למקומות, אבל לא התחברתי עם אף אחד מהתעשייה".
ומהתוכנית, עם מי מהדיירים נשארת בקשר?
"יש את דניאל שאני מאוד אוהבת, יש את דרור, מרינה, ריוואה, קאזם, אלה אנשים שאני אוהבת. להגיד לך שאני בתקשורת איתם? פחות".
אז חוץ משחף גם היום אין לך הרבה אנשים שקרובים אלייך.
"גם היום, כשיש לי כביכול הרבה אופציות, אני עדיין במעגל חברתי קטן. אני מסתכלת על אנשים עם המון חברים ואני אומרת 'איזה כיף להם'".
היית רוצה?
"הייתי רוצה, אבל אני חושבת שאני כנראה לא מאלה, וזה מה שיש. אני בת 30, אבל תמיד אפשר לשפר ולפתוח".
את מקבלת ברשת גם ביקורות שליליות, רעל?
"רעל אני לא מקבלת, אבל גם כשאנשים אוהבים אותך הביקורת היא תמידית. תלכי לרכוב על סוס – ישאלו למה רכבת על סוס. תעשי צמה בשיער – 200 יכתבו שיפה, חמישה יכתבו לך מזעזע".
את עונה?
"אני עונה, אבל לא מגיעה לכולם. אני עונה גם למבקרים. חבר שאל אותי, 'ככה את רבה? אין לך בסיסטם לקלל?'. באמת שלא. בסיטואציות נמוכות אני לא אגיב. זה משהו שההורים שלי הטמיעו בי, גדלתי ככה שאני אעשה הכל, אבל אני לא אפגע במישהו אחר, ולא משנה כמה הוא פגע בי. אני אתעצבן ואתלוש לעצמי שערות, אבל לא אגיד 'בן זונה'. זה לא טהרת נפש, זו מגננה, אני אשמור את עצמי מהברוך הזה וזה לא טוב. לשמור בבטן זה מתכון למחלות".
אנחנו מצליחים לראות עתיד ביחד
עובדיה ורז גרים ביחד כבר חצי שנה, והזוגיות שלהם נראית יציבה למדי. "זוגיות אמיתית, ולא סתם, זה קרה כשכבר אמרתי לעצמי שאני כנראה אצטרך להתפשר בשביל להתחתן ולא להישאר לבד".
באמת? למה חשבת שתישארי לבד?
"אני אדם זוגי, אבל ההורים של בני הזוג שלי אף פעם לא קיבלו אותי. יש בי משהו שמרתיע. אולי משהו בחיצוניות שלי לא עובר, אני לא מתלבשת צנוע, אני מאופרת. ברגע שפוסלים אותך פעם אחת כי ההורים לא אהבו, ואז זה קורה עוד פעם, ואז גם בפעם השלישית לא מקבלים אותך, אז את מרגישה שכבר לא משנה מי את או כמה שלמה תהיי עם עצמך, זה לא יספיק. אחרי שזה קרה לי בפעם השלישית לא היה לי כוח לעבור את זה שוב ונמנעתי מקשרים במשך שנתיים".
מול המשפחה של שחף היה לך יתרון, כי הם הכירו אותך מהטלוויזיה.
"לא באמת. נוצרה לי טראומה ופחדתי ללכת גם למשפחה של שחף, היו לי דפיקות לב מטורפות. שחף כל הזמן אומר לי, 'אני רוצה שהם יכירו אותך כמו שאני מכיר אותך'".
View this post on Instagram
במה הזוגיות שלך היום שונה ממערכות יחסים קודמות שהיו לך?
"ירדו ממני הרבה מגננות שהיו מחריבות לי יחסים בעבר. הייתי עושה בזוגיות דברים שלא צריך לעשות, רק בשביל להרגיש שאוהבים אותי. הייתי מקשה. הייתי הופכת את הטלפון סתם, כדי שבן הזוג אולי יחשוב, לראות אם הוא מקנא. כל מיני משיכות חוט, והחוט היה נקרע. לא רציתי להרע לצד השני, רציתי אישור לעצמי שאוהבים אותי באמת".
יכול להיות ששחררת כי זו הפעם הראשונה שאוהבים אותך באמת?
"אני חושבת שכן, ואני חושבת שזה הדדי. היו לי מערכות יחסים ארוכות ורציניות, אבל בחיים לא עמדתי מול מישהו ואמרתי לעצמי שאיתו אני יכולה להתחתן. לא ראיתי עתיד. היום אנחנו מצליחים לראות עתיד ביחד. זה טירוף, זה נס".
נדמה שכל הזמן שואלים אתכם מתי אתם מתחתנים. זה מלחיץ?
"העיסוק הזה מצחיק וחמוד. בואי נקרא לילד בשמו, אני רוצה את זה ואני חושבת שגם שחף רוצה את זה. אנחנו לא ילדים, זה לא תלוש. בחיי נישואים כל אחד יוצא לעבודה, ובסופו של דבר יש שלוש שעות משותפות ביום. שחף ואני היינו סגורים בבית שלושה חודשים וחצי, חיינו יחד סביב השעון, זה שווה ערך לארבע שנים של זוגיות".
אז לשם זה הולך?
"בעזרת השם".
פתאום הרגשנו הכי בגדול
היא גדלה בראשון לציון במשפחה עם זיקה למסורת, אבל מאז נעוריה הייתה היחידה בבית ששמרה שבת. "הייתי חוזרת מבית הספר ולא היה לי עם מי לדבר, אז הייתי מדברת עם טלפון סגור ואומרת את כל מה שהיה לי להגיד. עם הזמן הבנתי שאני מדברת עם הקדוש ברוך הוא. הוא היחידי שבסוף תמיד איתי".
את רואה את עצמך מתחזקת עוד יותר בעתיד?
"הלוואי. אני לא רוצה להגיע למצב קיצון מסוים ואז לחזור בי וחוזר חלילה, אז הכל נעשה טיפין-טיפין ולאט-לאט. בלב אני דתייה גדולה, אבל בחיצוני לא רואים את זה. מהות הדת היא לרצות להשתפר ולהיות אדם טוב יותר, ואני שם. מה שחסר לי זה בעיקר סממנים חיצוניים. מה יילד יום אנחנו לא יודעים, אני לא שוללת".
איך שחף עם זה?
"שאלתי אותו מה יקרה אם אחזור בתשובה, כיסוי ראש והכל. הוא אמר לי, 'מה הבעיה?'. לא מפריע לו".
גם הוא מאמין?
"הוא מאמין בדרך שלו. אני רואה את הדת פחות כאיסורים, ויותר כדרך נכונה לחיות. האיסורים הם דרך בריאה לשמור על הנפש. שבת, לדוגמה, זה יום אחד בשבוע אחרי טירוף של שישה ימים שנותנים בו ברייק להכל. או נידה, למשל".
אתם שומרים נידה?
"אנחנו עוד לא נשואים, אבל זה לגמרי התכנון. זה שומר על חיים זוגיים לטווח הארוך".
איך תגדלו את הילדים אם את שומרת ושחף פחות?
"שנינו הגענו לנקודה בחיים ולגיל מסוים שבהם אמרנו לעצמנו שאם אנחנו לא מגיעים לעוצמות של רגש, כנראה כבר לא נרגיש לעולם, ואז קיבלנו מתנה ופתאום הרגשנו הכי בגדול. אז אנחנו לא ניתן לזה ליפול על הדברים הפרקטיים, מה גם שאלה לא עולמות נפרדים מדי, אז זה די קל".
מה היית מאחלת לטליה של עוד עשור?
"הייתי רוצה להיות יותר משוחררת ופחות סגורה. הייתי רוצה שיראו אותי באינסטגרם כמו שצפו בי בריאליטי, שם לא הייתי מודעת, הייתי בטבעי שלי, מה שיצא ממני זה האופי שלי. באינסטגרם אני מודעת. בתור נערה פחדתי לדבר שמא אני אגמגם או איחנק, והיום אני כבר במקום שאני מצליחה לדבר ולהביע את עצמי – אז אני מאחלת לעצמי שבעוד עשור אוכל להגיד שהתגברתי גם על זה, שהשתחררתי מהסגירות הזו לגמרי".
צילום: רן יחזקאל | סטיילינג: אלכס גידרון | שיער: לידור חדידה | איפור: שני ברוך | הפקה: טל פוליטי