אור גרוסמן ואני נפגשות בבית קפה בנווה צדק. המקום די ריק, אבל כנראה לא מספיק. המבטים שלה כל הזמן מתרוצצים סביב, בוחנים את הסביבה, ולמרות שאין כאן הרבה סועדים היא משדרת סוג של דריכות, מבקשת רק להטמע בהמון. "כשסיפרתי לאנשים שאני והלכת לפגוש את אור גרוסמן, הם מיד התעניינו בחיי האהבה שלך", אני אומרת, והיא מיד מחווירה. "אכפת לך לא להגיד את השם שלי?", היא לוחשת. כמה דקות מאוחר יותר, שאני רוצה לבקש מהמלצר להחליש את המוזיקה, היא מתחננת שאוותר. "קשה לי ככה, שמסתכלים עלינו", היא מתנצלת. "אני פשוט לא רוצה למשוך תשומת לב".
נראה לי שהתרגלת לאלמוניות של אנגליה.
"זה נכון. שם אנחנו די אלמונים. אנחנו חיים בשכונה יהודית, לא פאנסי, ובעיקר המשפחה של בעלי נמצאת סביבנו. הם מסורתיים קלים, אז אנחנו עושים איתם חגים ובכל ערב שישי יש ארוחה גדולה".
שום התחככות עם קייט מידלטון?
"לא, מצטערת לאכזב. האמת היא שראיתי אותה פעם אחת כי הייתי בווימבלדון, אבל זה היה מרחוק. זה הכי קרוב שהגעתי לזוהר באנגליה וזה הספיק לי, תודה רבה. החיים שלי היום זה פליי דייטים עם הבן ושיעורי שחייה, אני רצה בפארק ועובדת על המחשב, הכל רגוע מאוד. אני אולי לא בתקשורת כל שני וחמישי אבל אני מלאה הרבה יותר מפעם".
השקט הזה של גרוסמן (28) לא הגיע בקלות. בשנתיים האחרונות היא התחתנה, התגרשה, התחתנה שוב במהרה וילדה תינוק, והכל תחת עיניים בוחנות והרבה ידיעות במדורי רכילות. כל המטען הזה נוכח בחייה כאשר היא מגיעה עכשיו לכמה שבועות של חופשת מולדת מהחיים החדשים שלה בלונדון, ועמה מצבור של הגנות בתיק היד. "אני מרגישה שלא באמת עזבתי כי אתה אף פעם לא באמת עוזב", היא אומרת. "החיים שם אחרים. זה לא שאנחנו כאן חוליגנים, אבל בישראלים יש משהו יותר מהיר, מקבל, מבין. המציאות כאן קשה יותר אז זה גם מובן. אנחנו יותר קשוחים מהם, כי אצלם הכל משומר ותחת המלכה, ומרגישים את זה ביום יום. לפעמים זה לא בא לי טוב. אני מתחרפנת עם נהגי מוניות, למשל, לא מבינה את המבטא שלהם ותמיד רוצה שדברים יקרו מהר יותר. גם הקודים החברתיים מאוד שונים – אם בארץ אני יכולה לבוא לחברה באופן ספונטני, שם זה לקבוע חודשים מראש וכל דבר צריך לתכנן ולעשות אי מיילים. אני יודעת שאין על הארץ. נכון לנו לגור באנגליה עכשיו, פשוט כי זה לא יכול לקרות כאן. אבל החיים ארוכים, נראה לאן זה ימשיך".
ירח דבש עם תינוק
לא משנה באיזו יבשת – הבית של אמא טרייה הוא תמיד איפה שהתינוק שלה נמצא. במקרה הזה קוראים לו בנו (Benoׂ), שחגג לאחרונה יום הולדת שנה. זה נשמע איטלקי, אבל למעשה מדובר בשם יהודי עתיק, והבן נקרא על שם סבו של בן זוגה של גרוסמן, ג'יימי דינר (40), מנהל קרן גידור שחי באנגליה. "אי אפשר להאמין עד כמה אמהות זה מדהים", היא אומרת בעיניים מזוגגות, "כמה שאומרים לך לפני זה, אי אפשר להבין את זה. זו נקודת המפנה הכי גדולה בחיים. לא שהכל קל - בהתחלה את חושבת שזהו, נגמרו החיים, אני עבד לעוד 40 שנה. אבל ככל שאת נהיית יותר מנוסה בזה, את מקבלת החזר".
ג'יימי ואת הפכתם לזוג רק כשנה לפני שהוא נולד. לא חסרה לכם תקופת ירח הדבש?
"אנחנו עדיין בירח דבש".
די נו.
"באמת", היא מתעקשת, "אפשר לעשות את זה עם ילד. זה נכון שילד יכול להיות מסוכן למערכת יחסים, אבל צריך לשמר את הקשר ולעבוד בזה. חשוב לי שהילד ישן בלילה, שמדי פעם נצא לארוחת ערב רק שנינו. אז נכון, בארוחות האלה עדיין מדברים על הילד ומה שקורה בבית, אנחנו לא חיים ביפהפיה הנרדמת, אבל לפחות יצאנו, והוא זוכה לראות אותי מולו לא בפיג'מה. זה בכל זאת מיינד סט אחר".
יש אצלכם שוויון בבית?
"לא. אני עושה הכל והוא לא עושה כלום", היא מחייכת. "מה לעשות, בן הזוג שלי עובד מאוד קשה. עד גיל 4 חודשים הוא לא החליף לבנו חיתולים, הוא לא הבין את המתמטיקה של זה. הוא אפילו לא יודע להפעיל מיקרו. אבל הוא כן לוקח את הילד לארוחות בוקר, משחק איתו. שלמות המשפחה זה דבר שמאוד חשוב לי, ואני רוצה עוד ילדים. ההורים שלי התגרשו בגיל צעיר, מבחינתי המשפחה התפרקה, וזה השאיר אצלי חוסר. מה שהיה בבית זו לא הייתה דוגמא למה שרציתי לעצמי".
זה פחד שמלווה אותך?
"זה יותר מפחד".
גם אם בבית היא ממלאת את כל התפקידים המסורתיים, בחוץ יש לגרוסמן אטיטיוד אחר לגמרי. חוץ מהג'וב בתור פרזנטורית של איל מקיאג', לאחרונה הפכה שותפה במותג הטי שרט הישראלי Q, וכיום היא מעורבת בשיווק ומנסה לקדם את המותג ברחבי העולם. האתגר המקצועי לא קל – אבל מה שמצריך ממנה יותר אנרגיות הוא המפגש עם השותפים העסקיים הפוטנציאליים ושק הדעות הקדומות שלהם. "ההתמודדות עם גברים יכולה להיות דבר מאוד דוחה", היא אומרת ומערבבת את הקפה השחור שלה. "אני שמה לב לזה בפגישות עבודה. אני מגיעה עם השותפות שלי, מציעה שיתופי פעולה עם חברה אחרת, ומרגישה איזו אווירה לא ברורה. שואלים אותנו שאלות בטון מגחך. יש אנשים שמוזר להם לשבת ליד בנות צעירות עם דעה וניסיון, זה יוצר אצלם דיסוננס והם מרגישים מאיימים, אז נותנים לך הרגשה שבוחנים אותך".
מעצבן.
"כן, במיוחד כי אני מאוד פמיניסטית, לפני הכל. אני לא פרימיטיבית, אני דוגלת בעידן החדש. נשים חזקות מתחילות לשלוט בעולם, הן תופסות משקל גדול יותר וזה משהו שאני מאוד בעדו. לי תמיד היה חשוב להיות בעלת דעה, עצמאית. תמיד עבדתי ומימנתי את עצמי, ואני עדיין".
אנשים חושבים אחרת, כי את חיה עם גבר עשיר?
"תראי, אנשים יכולים להגיד מה שירצו. פעם רציתי להוכיח דברים, אבל היום אני מבינה שיגידו מה שיגידו, אני לא לוקחת את הדברים האלה ללב בכלל. אני יודעת שיש פערים חברתיים גדולים ויש מחנות בכל מה שקשור לכסף, אני מבינה ומקבלת את זה. אבל אני לא גדלתי בווילה מפוארת עם בריכה, ובהחלט התרגשתי בכל פעם שקניתי לעצמי משהו בפעם הראשונה, בין אם זה תיק או מכונית. אני גאה בכל מה שהשגתי לבד. אני לא רואה לא טייטל ולא כסף".
"זה כמו ללכת עירומה 24 שעות ביממה"
לידת התינוק סיפקה לגרוסמן הזדמנות טובה לקחת סופסוף את הברייק שחיכתה לו במשך תקופה ארוכה. מי שגדלה ברמת חן לאב ארכיטקט, אשר נפטר כשהייתה בת 18, ולאם אמנית, תחזקה בעשור האחרון קריירה אינטנסיבית על קו ניו יורק-תל אביב, שהתקדמה לפעמים מהר משציפתה והשאירה אותה קצת בלי אוויר. בין היתר הייתה הפרזנטורית של "לי קופר" וחברת האיפור האיטלקית "קולי סטאר", הובילה את הקמפיינים של "רנואר" המקומית, כיכבה במגזינים ברחבי העולם ואפילו ניהלה רומן קצר עם ציון ברוך - נדבך מרכזי בקריירה של דוגמניות ישראליות רבות בתחילת העשור. "דוגמנות אף פעם לא הייתה החלום שלי, אבל ראיתי שאני נהנית מזה ולא הפסקתי", היא אומרת. במקביל, נחשפה לקהל כשחקנית, כולל תפקיד מאתגר של בחורה נכה ב"עספור" לצד עוז זהבי. היום, השואו ביזנס נמצא אצלה בהקפאה זמנית. היא עדיין מדגמנת עבור "איל מקיאג'", אבל מסרבת להצעות אחרות. "היה לי חשוב שכלום לא יקח את המקום של הבן שלי, וכשהוא נולד הייתה ירידת מתח של הרבה דברים ונהניתי מכל רגע", היא אומרת. "עברתי כל כך הרבה, שהגעתי רגע למקום שצריך להתרכז ולהבין מה קורה עכשיו".
גרוסמן באמת עברה לא מעט. לפני כשלוש שנים נישאה בחתונה מתוקשרת ללני שפורן, איש נדל"ן שיצא בעבר גם עם אסתי גינזבורג. כעבור חצי שנה נפרדו, וזמן קצר לאחר מכן לני כבר היה בזרועות עורכת הדין דנה ברזילי, וגם הם בינתיים הספיקו להתחתן ולהביא לעולם ילד, בשם הסימטריה. עד היום, אור בקושי משתמשת במונח "גירושים", ומעדיפה מכבסות מילים כמו "טלטלות" או "שינויים". "תשמעי, מה שעברתי זה טראומתי", היא אומרת, "זה שובר לב וזה לא נעים. היום אני נראית לך בסדר, אבל הייתה תקופה שזה היה כאילו לקחתי כדורים ששינו לי את האישיות. ברור לי שמסלול חיי היה יכול להיות אחר לגמרי אם לא הייתי פוגשת את ג'יימי. הייתי בטלטלות, לא ידעתי איפה אני ואיך אני ממשיכה".
כולם ניסו להבין מה קרה שם, איך זה נגמר כל כך מהר.
"תשמעי, מישהו שהוא לא באור הזרקורים יכול קצת לנשום ולעכל את מה שקורה לו, אבל בשבילי זה באמת לא היה ככה. אנשים כל הזמן שאלו אותי על זה, ולפני שאני יודעת מה קורה אני צריכה לדבר על זה ולהסביר. זה כמו ללכת עירומה 24 שעות ביממה. את רוצה לחיות את החיים שלך, אבל את צריכה לענות לכולם. אני יודעת שאנשים אוהבים לשמוע, לדעת ולחטט, אני מבינה את זה, אבל לא קל לקבל את זה. היה לי קשה לאסוף את עצמי, הכל היה מסיכות על מסיכות".
בתוך הסערה הזו, היא פגשה את ג'יימי. "הכרנו דרך חברים כשהוא היה כאן בחופשה. זה הרגיש בהתחלה כאילו זה לא הזמן הנכון, הפכנו להיות חברים טובים וזה בא משנינו, פשוט קרה".
התאוששת מהר. מה תציעי למתגרשת הטרייה שרוצה להצליח כמוך?
"אוי, זה נשמע רע. תשמעי, אני לא ורדה רזיאל. אבל אני חושבת שמי שהגיעה להבנה שהיא צריכה להתגרש, היא כבר במקום טוב. אם החלטת לעשות את זה, הבעיה נפתרה בחמישים אחוז. אצלי המעבר היה מהיר. נפל לי שמצאתי את הבן זוג שלי לחיים שהוא אהבת חיי. זה לא לקח לי הרבה זמן, והוא יישר אותי. הקשר שלנו והחיבור שיש ביננו גרם לי להתייצב מאוד מהר. אני לא מתביישת להגיד שאני מאוד אוהבת סרטי דיסני, עד היום, ובסוף גם החיים שלי יצאו כמו אגדה".
אגדה עם שתי שמלות כלה תוך שנתיים.
"אף פעם לא הייתי מאלה שאומרות שהן לא יתחתנו שוב. זה מוסד מאוד חשוב. עם ג'יימי המחשבה לא להתחתן עלתה בהתחלה, אבל מהר מאוד פסלנו אותה. התחתנתי בהריון וזה הכי מקסים. היה מצומצם, עם המון רגש ויופי, והיה לי כיף שהבן שלי שם איתנו".
"הצבתי לעצמי חוק: אני לא שוקעת בתוך האמהות"
ההרפתקה העסקית חדשה בחייה התחילה עוד לפני ההריון והלכה ותפסה מקום מרכזי דווקא ברגע שהפכה לאמא. "את הפגישה הראשונה על המותג אחרי הלידה עשיתי כשבנו היה בן 3.5 חודשים. זה היה מוזר, הייתי נוכחת אבל לא כבר הייתי אותו בן אדם", היא אומרת. "מי שלא עבר כזה דבר, לא מבין את החיוך שלך. באמת הגעתי מבועה, אבל עם הזמן נכנסתי לעניינים. הצבתי לעצמי חוק: אני לא שוקעת בתוך האמהות. זה משהו שקיבלתי מאמא שלי, שידעה תמיד איפה לשחרר, ואפשרה לי להיות עצמאית מגיל צעיר".
Q, שנוסדה על ידי המעצבת דורית שרון ועברה לניהול בתה, טל, חברתה ושותפתה של אור – עוסקת היום בעיקר בייצוא של החולצות מישראל לארצות הברית. "זה בייסיק באיכות מאוד גבוהה, כשהעקרון שלנו הוא שאנחנו מייצרים הכל בישראל ועל כל תווית כתוב שזה מייד אין יזראל. נכון לעכשיו הצלחנו להביא את הטי שרט ל-200 חנויות בארה"ב, ואנחנו רוצות להתרחב לאירופה".
כמה עולה החולצה שאת לובשת עכשיו?
"90 דולר".
הרבה!
"תראי, בארץ המילה טי שירט מסמלת סוג של פשטות, אז זה לכאורה סותר את זה שמשלמים הרבה. אבל צריך להבין שאצלנו הפשטות היא ברמה מאוד גבוהה. עד שאת לובשת את החולצה, היא עוברת הרבה עבודה".
זה בכלל כלכלי לייצר בישראל? המתחרים שלך מייצרים בסין וקוצצים בעלויות.
"זה פחות כלכלי אבל זה סטייטמנט שמאוד חשוב לי, ולא נשנה את זה. צריך להבין שכלפי חוץ, הזיהוי עם ישראל בונה אותך וגם שורף אותך. הרי לא נמכור בארצות ערב, למשל. אבל אני גאה לייצג את ישראל. המדינה שלנו נשמעת כל חמש דקות בחדשות באנגליה, בארוחות ערב ובטקסים תמיד שואלים אותי על פוליטיקה, ולכן להביא עסק שפועל פה זה משהו שמאוד חשוב לי".
אור, כמובן, היא גם הפרזנטורית של המותג, אבל דווקא מהחלק הזה היא פחות מתלהבת. "תמיד ידעתי שאני לא אשאר לנצח בדוגמנות. זה שלב מאוד טבעי בשבילי", היא אומרת. "אני רואה את עצמי כמישהי שרוצה להמשיך מתפקיד זוטר לתפקיד ניהולי, או למשרד ולחדר יותר גדול, למרות שמאוד קשה להגיע לדבר כזה. אנשים לא אוהבים שינויים, קשה להם לקחת את עצמם בידיים, אבל אני רגילה לשינויים ואני מסוגלת לזה. כשאבא שלי נפטר זו הייתה תפנית בחיים וזה חספס אותי בגיל צעיר. מאז יש לי עור פיל, הבנה אחרת של דברים, ואני יודעת שאני פשוט מסוגלת".
צילום: מאיר כהן | סטיילינג: מזל חסון | איפור: שירן פרידלנד ל"סולו" | שיער: שגיא דהרי | בגדים: חולצת כתף אחד: Q דורית שרון, מכנסיים שחורים: H&M studio, נעליים: סטיב מאדן, חולצה לבנה מכופתרת: H&M studio, ג'ינס: דיזל, ג'קט ג'ינס: זארה, חליפה: H&M studio, משקפי שמש: רייבן, חולצה אפורה: Q דורית שרון, מכנסיים אפורים: זארה מן, מעיל גשם: זארה מן, חגורה: דיזל, חולצה לבנה ארוכה: Q דורית שרון, טי שירט לבנה: Q דורית שרון, חולצה משובצת: דיזל, כובע: H&M studio.