יהודה בוחבוט ממהר להגיע לפגישה שלנו, עד כדי כך שהוא פשוט חולף על פניי עם הקורקינט. "פחדתי שאני מאחר", הוא מתנצל ואני מרגיעה אותו. הלחץ לרוץ קדימה הוא סימבולי במקרה שלו, מאז התחילה הקריירה שלו, בוחבוט עובד במרץ, ולא מתכוון לעצור. "הייתה לי שנה מדהימה אבל אני רוצה הרבה יותר. יש לי שאיפות גבוהות לעתיד", הוא אומר. "גם כילד קטן חלמתי בגדול. גם כששיחקתי כדורגל חלמתי להיות בטופ, מבחינתי זה או הכל או כלום, אין באמצע. או שלא קורה, או שאני מתפוצץ בענק".

נערות שיושבות בבית הקפה מתלחששות בהתרגשות, ושתיים אוזרות אומץ לגשת לבוחבוט ולבקש סרטון עבור יום ההולדת של חברתן. הוא מתמסר למשימה, ושולף חיוך כובש. אם אתם לא מכירים את השם, אל תרגישו לא בנוח. זה פשוט כי נולדתם במילניום הקודם.

יהודה בוחבוט (צילום: אור דנון)
טוטאל לוק: אוסף אישי|צילום: אור דנון

את קריירת המשחק שלו התחיל ב"ספיידרז", שמשודרת ב-180 מדינות ברחבי העולם. משם המשיך ל"זאת שלי", ו"האחיין שלי בנץ" המשודרת ב"כאן חינוכית", ולאחרונה הצטרף לקאסט של "בת השוטר". בין לבין עלה גם על הבמות כשהשתתף במחזמר "המכבים", שם שיחק לצד טל מוסרי. "טל פרטנר מדהים, הוא עזר לי ברמות", מספר בוחבוט. "אני לא מתבייש ללמוד, ועל כל שאלה שהייתה לי – הוא היה שם בשבילי לענות". 

אתה רגיל לטלוויזיה, איך זה היה לשחק במחזמר?
"זה היה הכי אינטנסיבי בעולם. 3-4 הופעות ביום, בכל הארץ, אבל נהניתי. על הבמה אתה מיד מקבל את הפידבק, ואתה ישר מבין אם משהו עובד או לא".

גם טל מוסרי התחיל את הקריירה בגיל צעיר. איך היה לשחק לצידו?
"זו הייתה פעם ראשונה שלי על הבמה והתהפכה לי הבטן. חשבתי 'איך אני עכשיו מוציא משפט מהפה?'. הבטן עושה סלטות ואז טל מדבר אליי ואני חייב לענות, אין מה לעשות. אז יצא משפט אחד, משפט שני, אנשים צחקו, זה הרים לי, כל הביטחון עלה. ומאז אני מכור לבמה".

לא סתם פרצוף יפה

בוחבוט (21) גדל בנתניה, להורים שהתגרשו כשהיה בן שנתיים ("גדלתי לתוך זה, אז זה לא ממש הפריע לי"). בגיל 12 מצא את עצמו לראשונה בקדמת הבמה, כשאמו עודדה אותו ואת אחותו התאומה לגשת לאודישנים של "הבנים והבנות", תוכנית ריאליטי לבני נוער שמשודרת בכל קיץ בערוץ הילדים. "בהתחלה לא רציתי, אבל אמא אמרה לי שזו יכולה להיות חוויה", הוא נזכר. "עברתי עוד שלב ועוד שלב, ובסוף התקבלתי. אחותי לא כזה רצתה גם ככה, אז לא הפריע לה שרק אני התקבלתי".

ואיך היה שם?
"זו הייתה חוויה וואו. בכלל בתור ילד בן 12, בריכה בשבילך זה השיא. היה לי כיף, אז המשכתי, הגעתי לגמר, אני לא יודע איך, אבל הכל זרם לטובתי".

זה השפיע עליך חברתית?
"זה היה בחופש הגדול שאחריו עליתי לחטיבה. אז הגעתי לביה"ס חדש, ופתאום כל בית הספר היה סביבי. הרגשתי כמו בובה, כולם דיברו איתי וצילמו אותי. אני זוכר פעם אחת שהלכתי לראות סרט עם חברים, וילדים רצו אחריי בשביל תמונה. לא ידעתי איך להכיל את זה, או מה לעשות עם עצמי, פשוט ברחתי. זה היה נורא מבהיל".

וזה גרם לך לקחת צעד אחורה?
"התחום פחות עניין אותי באותה תקופה, אז כן, לקחתי הפסקה, היו הצעות וסירבתי. בכלל רציתי להיות כדורגלן, רציתי להגיע לחו"ל. בגיל 17 נפצעתי וזה עצר אותי בשלב קריטי, לקחתי את זה הכי קשה בעולם, הייתי בדיכאון ולא ידעתי מה לעשות. חיפשתי משהו אחר, הייתי צריך להוציא אנרגיה, ועברתי לאגרוף, זה עזר לי להוציא עצבים. התחלתי בכל הכוח, תוך חודשיים כבר הייתי בתחרויות והייתי אלוף הארץ. ואז אמרתי מה הלאה?".

מסמן וי ועוזב?
"לפעמים אני ממצה דברים מהר. אז חיפשתי שוב מה ימלא אותי. תמיד אהבתי משחק, וזה פשוט קרה. אין, זה מאלוהים. תמיד האמנתי שהכל זה מלמעלה. כשהייתי ילד חבר הציע לי לבוא לשיעור תורה. הצטרפתי אליו, והשעה עברה לי כמו דקה. זו אווירה מאוד כיפית, לא כופים עליך כלום, אתה יושב ומדבר עם הרב, וזה מעניין. כל יום שני היה לי שיעור, הנחתי תפילין והלכתי לבתי כנסת, אני עדיין מאוד מאמין".

יהודה בוחבוט (צילום: אור דנון)
חולצה: פולו ראלף לורן לפקטורי 54 | מכנסיים: COS|צילום: אור דנון

אז החלטת להיות שחקן?
"מגיל קטן אהבתי סרטים, והייתי מסתכל על השחקנים וחושב לעצמי 'מה השחקן הזה יכול לעשות שאני לא יכול?'. בעיניי, כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, השאלה היא כמה הוא רוצה את זה. אמרתי לעצמי 'אני רוצה', וכשאני רוצה משהו זה ברמה הכי גבוהה. יום למחרת נרשמתי לבית ספר למשחק".

וההורים תמכו?
"הם תומכים בכל מה שאני רוצה לעשות. תראי, אני הייתי בעייתי בבית ספר, אני לא יכול ללמוד מה שלא מעניין אותי, סיימתי 12 שנות לימוד אבל לא עם בגרות מלאה. מה שצריך ללמוד, למדתי, אבל כשאמרתי לאמא שלי 'אני אהיה שחקן' והיא שאלה 'ואם לא?', אמרתי לה 'אין אם לא, זה יקרה'. והנה, זה קורה".

איך הייתה ההתחלה? דלתות ישר נפתחו?
"לא. זה אולי מה שאנשים חושבים, אבל לא יודעים כמה קשה עבדתי. חושבים שהכל הלך לי בקלות בגלל איך שאני נראה. להפך, הלך לי יותר קשה, אני קיבלתי כמויות של 'לא'. אין, אם אתה לא טוב, אתה לא מתקבל".

בכל זאת זה תחום שנראות חיצונית, בטח כמו שלך – יכולה לעזור.
"אני לא רוצה שיראו אותי בתור סתם פרצוף יפה, אני רוצה להוכיח שאני שחקן טוב, מה זה 'טוב'? מדהים. אני רוצה שאנשים יגידו לי 'איזה שחקן אתה', לא 'איזה יפה אתה'".

יהודה בוחבוט (צילום: אור דנון)
ג'קט: ליוויס לפקטורי 54 | מכנסיים: קסטרו |צילום: אור דנון

קרה לך שלא קיבלו אותך בגלל המראה החיצוני?
"כן. עשיתי אודישנים לתפקיד של ערס, ואמרו לי 'אתה יפה מדי'. אמרתי שלא אכפת לי לעשות מה שהם רוצים, לגלח את כל הראש, לשנות את הגוף שלי, רק שלא יגידו לי 'לא' בגלל המראה".

והסכימו?
"לא. אמרו שזה לא הכיוון. וזה הכי קשה לי. כי אין לי בעיה, אם לא הייתי הכי טוב, אז סבבה, אבל אם זה בגלל המראה שלי – אני משתגע מזה".

אבל בסופו של דבר, בתעשייה הזאת המראה שלך הוא יתרון. אין מה לעשות, זה משחק גם לטובתך.
"חד משמעית המראה גם עזר לי. אבל אני רוצה שיעריכו אותי בגלל המשחק שלי. בפרמיירה של 'בת השוטר' קיבלתי פידבקים נטו על המשחק, אמרו שעשיתי את התפקיד וואו, וזה הדבר שהכי רציתי בעולם".

אכלתי תסביכים

עיסוק במראה, בטח בעולם הבידור, מגיע עם תג מחיר – וגם בוחבוט מצא את עצמו מתמודד עם דימוי עצמי נמוך. "הרבה אנשים מחמיאים לי, אבל אני לא רואה את זה ככה. אני לא חושב שאני מכוער, אבל לא רואה סיבה להחמיא לי".

יהודה, על מה אתה מדבר? זה נראה כאילו שמת פילטר על הפנים, את זה עם הנמשים שכולם רוצים.
"אני שונא את הנמשים האלה, רציתי להוריד אותם כשהייתי קטן, פשוט לא ידעתי איך. היום אני כבר סבבה איתם".

יהודה בוחבוט (צילום: אור דנון)
חולצה: זארה | מכנסיים: COS|צילום: אור דנון

בעבור הפנים לא היית צריך להתאמץ, ככה נולדת. איך אתה עם שמירה על הגוף?
"אני משתדל לשמור. זה קשה. אם אני רוצה לרדת במשקל, אז אני אוכל פחות פחמימות, פחות סוכרים, פחות מלח. מצד שני אני לא רוצה להיות עסוק בזה יותר מדי, אבל לפעמים, אני לא אשקר לך, זה מה שקורה. זה באסה כי אתה רוצה ליהנות ואתה לא יכול, ולא משנה כמה תנסה לשנות את זה, זה בראש שלך".

כמו מחשבה אובססיבית כזאת.
"הייתה לי תקופה שהקפדתי בטירוף ואמרתי לעצמי 'אני לא אוכל את זה, ולא נוגע בזה'. אבל אחרי חודשיים התחלתי לשחרר, וברגע שחזרתי לאכול הכל, אכלתי תסביכים. היום אני שומר, ואני גם הולך למכון, אבל אני לא רוצה שזה ישלוט בי, אני לא רוצה שזה ינהל אותי".

עד כמה זה ניהל אותך בחיים?
"זה באמת היה אובססיבי. הייתי שוקל כל דבר, אפילו קטשופ הייתי שם על המשקל. לא נגעתי בסוכר, או תחליפים או כלום, וזה סבל. סתם לדוגמה, קפה בלי סוכר? אתה סובל, אבל אתה שותה בלי. עגבנייה? אתה לא אוכל כי יש בה סוכר. היום אני משתדל מאוד שזה יהיה מאוזן. ברגע שאני שם לב שאני מתחיל להגזים, אז אני משחרר. ואם אני משחרר מדי ואוכל מה שאני רוצה, אז אני מאזן בחזרה".

יכול להיות שגם הפידבקים שאתה מקבל מהסביבה על המראה החיצוני תורמים ל"תסביכים"?
"כן, כי אם עכשיו אני עולה במשקל ואותם אנשים שהחמיאו לי על החיצוניות שלי יעירו לי ששמנתי, אני ארוץ לחדר כושר. זה קשה".

חווית גם קנאה לאורך השנים?
"בטח. הרבה אנשים באים להוריד, ולאנשים תמיד יהיה מה להגיד. אבל אני בודק את הסביבה שלי, ואני לא אהיה בסביבה שלא מפרגנת לי. בן אדם שהוא חבר שלי ולא מרים, לא יישאר חבר שלי".

לא אושיית רשת. שחקן

כשהגיע לסט של "ספיידרז" פגש חברה משכבר הימים, קים אור אזולאי, שהופיעה לצידו בעונה הראשונה של "הבנים והבנות". זה היה עבורו איחוד מרגש. "זכרתי אותה כל כך קטנה ופתאום אני משחק איתה", הוא מספר. "אנחנו משחקים זוג בסדרה, זו סגירת מעגל מטורפת".

אתה לקחת אז הפסקה, אבל קים המשיכה לעבוד והיום היא כבר שם מוכר. היה איזה חוסר ביטחון לפגוש אותה שוב בסיטואציה הזאת?
"היה חוסר ביטחון בגלל שזה היה התפקיד הראשון שלי, אבל לא בגללה. אני מסתכל רק על עצמי ועל ההתקדמות שלי נטו. זה נכון שקים התקדמה בתחום אבל זה לא שאני ישבתי בבית ולא עשיתי כלום, אני התקדמתי בדברים אחרים. אז היא אולי השתפרה במשחק, אבל אני השתפרתי בעוד תחומים. להיות שחקן זה כל החוויות שהוא צובר בחיים, ככה אני רואה את זה. וככל שאתה עובר דברים שונים והעולם שלך רחב יותר, ככה אתה מתפתח כשחקן".

יהודה בוחבוט (צילום: אור דנון)
חולצה: פולו ראלף לורן לפקטורי 54 | מכנסיים: COS|צילום: אור דנון

איך הרגשת כשהודיעו לך שהתקבלת?
"כשאתה עושה כל כך הרבה אודישנים וכל הזמן מקבל רק 'לא' אתה כבר לא מצפה ל'כן'. אז כשהסוכן שלי התקשר אליי, חשבתי ששוב הוא בטח רוצה לנחם אותי, אבל הפעם הוא אמר שהתקבלתי. בחיים שלי לא התרגשתי ככה, צרחתי מרוב התרגשות. אז הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות כל החיים"

בניגוד לשאר הכוכבים בגילך, שלחלקם יש אפילו מיליוני עוקבים, אתה מתחזק עמוד אינסטגרם עם 29 אלף עוקבים. אתה חושב שזה משפיע על העבודה?
"יותר מעניין אותי להיות שחקן ולא אושיית רשת, ובארץ זה קשה כי מסתכלים יותר על האינסטגרם מאשר על איך שאתה עובד. אתה יכול להיות טוב אבל יש מישהו מולך עם 200 אלף עוקבים ובסוף הוא יקבל את התפקיד. אם הוא טוב וגם יש לו אינסטגרם חזק, אז אחלה. אבל אם לא? אז אני לא מבין את זה. בן אדם כתב סדרה, הוא לא רוצה את הביצוע הכי טוב?".

זה לא גורם לך לרצות "לשחק את המשחק" ולתפעל את הרשתות שלך יותר?
"אני מפעיל את החשבון כי בא לי, ואני מעלה דברים לאינסטה. אבל אני שחקן, מבחינתי שאף אחד לא יכיר אותי, אני רוצה לעבוד כי אני אוהב את זה, לא כדי שיידעו מי אני".

מתחילות איתי. וגם מתחילים

כשזה מגיע לעבודה האינסטגרם לא בראש שלו, אבל דווקא בנוגע לזוגיות, הרשת החברתית היא זו שפתחה לו את הלב. לפני חצי שנה, אורן, חיילת בת 19 מתל אביב, שלחה לו הודעה – ומאז הם ביחד. "בדרך כלל אני לא עונה, אבל משהו משך אותי ועניתי, ומשם זה התגלגל. אני רגיל שנפגשים ואחרי שבוע זה נגמר, והפעם זה פשוט המשיך. ופחדתי, אני רציתי לעצור את זה בהתחלה רק מהפחד".

ממה פחדת?
"כל החיים הייתי סגור לזוגיות. לא רציתי, לא סמכתי על אף אחת, לא הרגשתי בנוח להיפתח. מה, להראות את החולשות שלי לעוד בן אדם? מה פתאום. לסמוך על בן אדם שיכול לפגוע בך? טוב לי עם עצמי. אבל אז זה פשוט קרה".

הייתם עכשיו בחופשה עם המשפחה שלה, זאת ממש זוגיות צמודה.
"לא היה לי כזה בחיים. זו זוגיות ראשונה, זה כיף וזה מדהים, וזו הרגשה שלא חוויתי אף פעם. פתאום יש עוד בן אדם שעובר איתך את היום-יום, ואתה משתף ופורק לו, והוא מכיר אותך מ-א' ועד ת'".  

זו תהיה אכזבה לכל המעריצות.
"לא, לא נראה לי".

מתחילות איתך?
"כן, מתחילות איתי. וגם מתחילים".

יצא לך לקבל גם הודעות בוטות יותר?
"יום אחד קיבלתי סרטון מבחורה, סתם וידאו, פתחתי, לא אגיד לך מה ראיתי שם, אבל את הבנת כבר. זה הזוי. פשוט לא עניתי. קיבלתי סרטונים כאלה גם מגברים, זה על הפנים. לא עושים דברים כאלה".

זו הטרדה לכל דבר.
"כן, אבל אני לא מייחס לזה יותר מדי משמעות, אני חוסם ומתקדם הלאה". 

יהודה בוחבוט (צילום: אור דנון)
טוטאל לוק: COS|צילום: אור דנון

שם המשפחה שלו מצלצל לאוזן הישראלית מוכר, וזורק את הקהל אל עבר הזמרת הצעירה אגם בוחבוט. "חושבים שאם יש שני בוחבוט אז הם בטח קשורים. אני מת על אגם, היא אחלה בחורה, אבל אין בינינו קשר משפחתי", הוא מבהיר.

גם לשם הפרטי שלך יש הרבה משקל, בגלל יהודה לוי.
"יהודה לוי הוא שחקן משכמו ומעלה. אני לא מכיר אותו אישית, אבל אני מת לפגוש אותו. אומרים גם שאנחנו דומים. משווים אותי אליו, לזאק אפרון ולטום קרוז. לא רואה את הדמיון, אבל אני מבסוט".

חשבת להחליף את השם? שלא יהיה בלבול?
"בכדורגל כולם רוצים מספר 7 או 10 כמו רונאלדו או מסי. אבל זה לא המספר שעושה את השחקן, זה השחקן שעושה את המספר. אז אני עושה את השם. אולי עכשיו כששומעים 'יהודה בוחבוט', עדיין לא מזהים, אבל אני עוד אעשה לעצמי שם. הגעתי לגיל שאני אומר, 'כן, אני יהודה. אני יהודה בוחבוט'".

אתה כבר מצליח להתפרנס ממשחק?
"אנשים חושבים שאם אתה שחקן אז אתה מיליונר, אבל לא מרוויחים פה הרבה. ובכלל, אתה מסיים פרויקט ופתאום במשך שלושה חודשים לא מגיע שום אודישן. אז מאיפה אני אביא כסף?".

מה עם עבודות מזדמנות?
"כל החיים עבדתי, הייתי מלצר, וברמן ומה לא, אבל כמה שיגידו שהפרסום לא משנה, זה משנה – היום אני לא יכול למלצר. אחרי 'ספיידרז', מתישהו הכסף נגמר, אז הלכתי לעבוד באולם אירועים, ובאמצע עבודה ביקשו להצטלם איתי. הרגשתי לא נעים".

יש מחשבות על חו"ל?
"אני רוצה את זה ברמה מטורפת. זה כפול עבודה, כי צריך להשקיע באנגלית, ללמוד את הסלנג והמבטא. וזה קשה. אבל הכל בסדר, יש לי זמן. אני עוד צריך לעשות דרך, וכשאני אגיע להיות בטופ של הטופ של הטופ בארץ, אז אני אעשה את המעבר. קודם כל אני רוצה שהשם שלי יהיה כמו יהודה לוי, השם שלו הולך לפניו".

יהודה בוחבוט (צילום: אור דנון)
חולצה: פולו ראלף לורן לפקטורי 54 | מכנסיים: COS|צילום: אור דנון

צילום: אור דנון | סטיילינג: בר פרידמן | איפור, שיער: מתן ג'וזף